לא כל הפריה מסתיימת בהריון ובלידה. למעשה, שיעור של כ-50% מההפריות וכ-15% מההריונות המתועדים מסתכמים באובדן העובר. מדעני מכון ויצמן למדע גילו לאחרונה קשר מפתיע בין הפלות וחוש הריח. במחקר חדש שהתפרסם אתמול (ג') בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים אחרות. ממצאים אלה עשויים להצביע על כיוונים חדשים בחיפוש אחרי הסיבות להפלות חוזרות ולמניעתן.
עוד בעניין דומה
לחוש הריח שמור תפקיד מרכזי בחיזור ורבייה ביונקים. בשנת 1959 גילתה הזואולוגית הבריטית הילדה ברוס כי נקבות של מכרסמים נוטות להפיל את עובריהן בתגובה לריח גוף של זכר זר. מאז הגילוי הראשוני, התגלה "אפקט ברוס" גם במינים נוספים של יונקים ובהם מין מסוים של קופים.
הסיבה לאפקט ברוס אינה ידועה במלואה, אך ההסבר האבולוציוני הנפוץ הוא שהנקבה "בוחרת" לסיים את ההריון שלה לאחר שהבינה כי "בא לשכונה" זכר חדש וכשיר יותר מאשר הזכר שהפרה אותה. גם בבני אדם יש עדויות למעורבות של חוש הריח ביחסים בין המינים. לפיכך, ביקשו במעבדתו של פרופ' סובל לבדוק אם ייתכן אפקט דומה גם בנשים הסובלות מהפלות חוזרות בלתי מוסברות.
תנאי הכרחי לקיומו של אפקט ברוס במכרסמים הוא היכולת של הנקבה לזכור את ריח הגוף של הזכר שהפרה אותה. כדי לבדוק זאת בבני אדם, הציגו החוקרים לנשים שעברו הפלות חוזרות בלתי מוסברות ריחות שחולצו מחולצות טריקו שלבשו בני הזוג שלהן לצד ריחות שחולצו מחולצות של גברים זרים.
החוקרים גילו כי נשים אלו הצליחו לזהות את בן הזוג שלהן על פי ריח הגוף, בעוד נשים בקבוצת הביקורת לא הצליחו בכך; מלבד יכולת זו, נשים אלה ניחנו בחוש ריח טוב אך במעט מהנשים בקבוצת הביקורת. "למעשה, היכולת שלהן לזהות את הריח של בן הזוג היתה כה מדהימה, עד שכמה מהן אמרו לנו 'אוי, בעלי כאן' לאחר שנחשפו לריח שהצגנו להן וזאת מבלי שידעו כלל מה הן מריחות", מספרת רעות וייסגרוס, שהובילה את המחקר לצד ד"ר לירון רוזנקרנץ וד"ר טלי וייס. "זה לא קרה, אף לא פעם אחת, בקבוצת הביקורת".
בדיקות נוספות העלו כי נשים אלו לא רק טובות יותר בזיהוי הריח של בן הזוג שלהן, אלא שהן תופסות ריח גוף של גברים באופן שונה מהנשים בקבוצת הביקורת. כאשר התבקשו לדרג את ריחות הגוף של גברים על פי מדדים שונים, ממדדים סטנדרטיים של נעימות ועוצמה ועד משתנים כגון משיכה מינית או מידת הפוריות, הנשים שסבלו מהפלות חוזרות היו ייחודיות באופן שתיארו ודירגו את הריחות, ותפיסת הריח שלהן היתה שונה באופן משמעותי מקבוצת הביקורת.
יתרה מכך, בסריקות MRI שנערכו לנשים אלו התגלה כי פקעות ההרחה שלהן – התחנה הראשונה במסלול העצבי מהאף למוח – קטנות יותר בממוצע. בנוסף, סריקות fMRI הראו תגובה מוגברת לריחות גופם של גברים בהיפותלמוס שלהן, האזור המוחי האחראי על ויסות הורמונלי, ובכלל זאת גם במהלך ההריון, אשר ממלא תפקיד מפתח באפקט ברוס במכרסמים.
"ייתכן שרופאים לא מוצאים הסבר להפלות אלו כי הם מחפשים במקום הלא נכון – בודקים את מערכת הרבייה, כשהכתובת היא אולי מערכת העצבים ובפרט אזורי הריח במוח", הסבירה וייסגרוס. פרופ' סובל הוסיף: "חשוב לסייג שהמתאם שמצאנו עדיין אינו מעיד על סיבתיות. עם זאת, הממצאים כן מצביעים על כיוון מחקר חדש שעשוי להתברר כמשמעותי ביותר להבנת הסיבות להפלות חוזרות".
המחקר נערך בשיתוף פרופ' הוארד כרפ, ראש מרפאת ההפלות החוזרות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.