חדשות

ניתוח קיסרי חריג ברמב"ם: פתיחת דרכי נשימה כשהעובר מבצבץ מבטן אמו

תיקון מום הגורם לחסימה בדרכי הנשימה של התינוקת בוצע בניתוח מורכב כאשר רק ראשה מחוץ לבטן ושאר הגוף עדיין ברחם אמה

ניתוח קיסרי (צילום: אילוסטרציה)
ניתוח קיסרי (צילום: אילוסטרציה)

במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה בוצע לפני עשרה ימים ניתוח קיסרי חריג שבו נותחה תינוקת כדי לתקן מום הגורם לחסימה בדרכי הנשימה שלה, כאשר רק ראשה היה מחוץ לבטן ושאר הגוף עדיין ברחם האם, כך מדווח הבוקר ליאור אל-חי (ב'), כתב ynet. בהליך נטלו חלק יותר מ-20 רופאים, אחיות וטכנאים מתחומים שונים.

התינוקת, שעל הפגם אצלה היה ידוע כחודשיים לפני הלידה על סמך ממצאי MRI, נמצאה מאז במעקב. החשש היה שברגע הלידה, מיד לאחר ניתוק השליה, הילודה עלולה להיחנק.

על פי הדיווח, האם, בת 31, סיפרה כי הרופאים אמנם לא ציינו כי קיים חשש לחיי התינוקת, "כדי שלא להדאיג אותי", אבל לדבריה נתנו לה להבין שהלידה צפויה להיות קשה ותחייב ניתוח מורכב.

הלידה בוצעה ב-16 במאי, בהרדמה מלאה. בשלב הראשון נשלף רק ראש התינוקת ותוך שהיא משיכה לקבל חמצן מהשליה החל ההליך הניתוחי שבו עשו הרופאים מאמץ לפתוח את דרכי הנשימה החסומות. תוך כדי הפרוצדורה הוברר שהבעיה מצריכה ניתוח מורכב וארוך יותר מכפי שהעריכו.

לשם כך בוצעה פתיחת נתיב אוויר ישירות מהגרון ורק לאחר שהוברר שהתינוקת מסוגלת לנשום, הושלמה הוצאתה מרחם האם. בהליך נטלו חלק מרדימים, צוותים של מנתחי פה ולסת, אף אוזן גרון, מיילדים, רופאי רפואת אם ועובר צוות מהפגיה ואחיות. התינוקת מתאוששת עתה בפגיה. הרופאים מסרו להוריה, כך על פי הדיווח, שיש עוד צורך בהשלמת הניתוחים לתיקון דרכי הנשימה.

נושאים קשורים:  ניתוח קיסרי,  רמב"ם,  דרכי נשימה,  מום מולד,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
27.05.2019, 23:51

יפה!

אנונימי/ת
28.05.2019, 13:52

כל הכבוד לאבחנה, לתכנית האסטרטגית שהוכנה,וגם על הביצוע,אבל האם יש מקום לדווח בשלב כל כך מוקדם שלאחר הארוע. לתינוקת יש עוד דרך ארוכה והלוואי ותלך בה עד להבראה ועד לנקודת זמן שבה ורק בה מותר לרופאים להתהדר בהצלחה. הצלחה נמדדת בתוצאה הסופית ולא רק בניתוח עצמו.
צילומי הרופאים המנתחים והתינוקת אשר חלקה עדיין ברחם אמה, מזכירים לי צילומים והתבטאויות שלא בזמן נכון, בארועים רפואיים אחרים שלא תמיד הסתיימו כפי שכיוו.
אציין רק לדוגמא את השיח הטלויזיוני שלאחר השתלת הראה לנחמה ריבלין שבינו לבין המשך התאוששותה אין כל דימיון בלשון המעטה.
היכן השיח הזה כעת?
בהיותי כירורג בעבר דגלתי תמיד באימרתו של פרופ. יאסרגיל אשר נחשב בזמנו לגדול מנתחי המח בתקופתו.;"אסור אף פעם להיות שאננים ובטוחים בעצמך עד הסוף.הספקנות המתמדת חייבת להיות נר לרגליו של הכירורג במסעו לצורך הבראת חוליו"
אין מקום לכתבות , לצילומים ולהתבטאויות של הצוות הרפואי אלא לאחר שהיגע המטופל לנקודה אשר בה ניתן לרשום הצלחה סופית.
הלוואי וזו תרשם גם לזכותה של התינוקת.