ייתכן ומחקרים קודמים על חשיפה לאנטיביוטיקה והתפתחות של מחלת מעי דלקתית (מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית) היו מוטים על ידי גורמים משפחתיים ודלקת קיבה ומעי (Gastroenteritis). מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר שבין נטילת אנטיביוטיקה בהריון או בגילאי הינקות לבין התפתחות מוקדמת מאוד של מחלת מעי דלקתית.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל 827,239 ילדים שנולדו בשבדיה בין השנים 2006-2013, ונבדק בו הקשר שבין חשיפה לאנטיביוטיקה סיסטמית לבין התפתחות מוקדמת מאוד של מחלת מעי דלקתית (עד גיל 6 שנים). קשר זה נבדק בעזרת מודל הסיכונים היחסיים על-שם קוקס (Cox). הנתונים על אנטיביוטיקה ומחלת מעי דלקתית נלקחו ממאגר המידע הלאומי לתרופות מרשם ומהרשומות הלאומיות על מטופלים. הושם דגש מיוחד על הורה המאובחן במחלת מעי דלקתית ועל דלקת קיבה ומעי, כגורמים מבלבלים אפשריים.
ילדים שנחשפו לאנטיביוטיקה במהלך ההריון היו בסיכון מוגבר לפתח מחלת מעי דלקתית ביחס לקבוצת ביקורת מהאוכלוסייה הכללית (יחס סיכונים מותאם 1.93, רווח בר-סמך 95%, 1.06-3.50). יחסי סיכונים מותאמים היו 2.48 עבור מחלת קרוהן (רווח בר סמך 95%, 1.01-6.08) ו-1.25 עבור קוליטיס כיבית (רווח בר-סמך 95%, 0.47-3.26), בהתאמה. עבור שימוש באנטיביוטיקה בגילאי הינקות, יחס הסיכונים המותאם למחלת מעי דלקתית היה 1.11 (רווח בר-סמך 95%, 0.57-2.15, למחלת קרוהן 0.72 (רווח בר-סמך 95%, 0.27-1.92) ולקוליטיס כיבית 1.23 (רווח בר-סמך 95%, 0.45-3.39). אי-הכללת ילדים שלקו בדלקת קיבה ומעי 12 חודשים טרם האבחנה הראשונה של מחלת מעי דלקתית, לא שינתה מהותית את יחס הסיכונים המותאם ללקות במחלת קרוהן אחרי חשיפה לאנטיביוטיקה בהריון. לעומת זאת, הקשר למחלת מעי דלקתית בכלליות כבר לא היה מובהק אחרי אי-הכללה זו.
החוקרים הסיקו שיש קשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה בזמן ההריון לבין התפתחות מוקדמת מאוד של מחלת מעי דלקתית (ללא קשר לדלקת קיבה ומעי), מה שלא ניתן להסיק לגבי נטילת אנטיביוטיקה בגילאי הינקות. ייתכן שהמקור לסיכון מוגבר זה, הוא שינויים באוכלוסיית החיידקים הטבעית של הילד.
מקור: