מחקר עוקבה

היארעות זיהומים קשים בצאצאי חולות דלקת פרקים שגרונית שנחשפו למעכבי TNF

מחקר זה לא הצליח להדגים הבדל בסיכון לזיהומים חמורים בקרב צאצאים לחולות דלקת פרקים שגרונית שנטלו מעכבי TNF במהלך ההריון לעומת נשים חולות שלא נטלו את המעכב ולקבוצת ביקורת באוכלוסייה הכללית

תרופות בהריון. אילוסטרציה

מטרת המחקר הייתה להעריך את הסיכון לזיהומים קשים בקרב צאצאים של חולות דלקת פרקים שגרונית שנחשפו למעכבי Tumor Necrosis Factorי(TNFi) בזמן ההריון, בהשוואה לעוברים של חולות שלא נחשפו וכן בהשוואה לילדים באוכלוסייה הכללית.

המחקר נערך עם מידע מתוך מאגרי הביטוח US claim data שנאסף בשנים 2011-2015, וממנו זוהו 2,989 צאצאים שנולדו לנשים עם דלקת פרקים שגרונית וקבוצה אקראית של 14,596 ילדים ששימשו כקבוצת ביקורת והותאמו ביחס של 4:1 ≥ לגיל אמהי, שנת לידה ומקום המגורים. חשיפה ל-TNFi הוגדרה על בסיס מרשם אחד או יותר שמומש בזמן ההריון. זיהום רציני הוגדר על ידי אשפוז אחד או יותר אשר היה בו זיהום ברשימת האבחנות בשנה הראשונה לחיי הילד. בוצעו ניתוחים רבי משתנים עם תיקון לדמוגרפיית האם, תחלואות נלוות, סיבוכי הריון ושימוש בסמים.

החוקרים מצאו שבקרב צאצאים של חולות דלקת פרקים שגרונית, 380 (12.7%) נחשפו ל-TNFi במהלך ההריון. השיעור של זיהומים קשים בקרב צאצאים של חולות דלקת פרקים שגרונית שלא נחשפו ל-TNFiי(2.0%, רווח בר-סמך 95%: 1.5-2.6) היה דומה לשיעור בקרב ילדים באוכלוסיה הכללית (1.9%, רווח בר-סמך 95%: 1.9-2.2) בעוד ששיעור הזיהומים בקרב ילדים שנחשפו ל-TNFi עמד על 3.2% (רווח בר-סמך 95%: 1.5-5.6).

בניתוחים רבי משתנים, החוקרים לא הצליחו לבסס סיכון מוגבר בקרב צאצאים לחולות דלקת פרקים שגרונית שנחשפו ל-TNFi לעומת ילדים שאינם צאצאים לחולים דלקת פרקים שגרונית (יחס הסיכויים 1.7, רווח בר-סמך 95%: 0.8-3.7) וילדים לחולי דלקת פרקים שגרונית שלא נחשפו ל-TNFi (יחס הסיכויים 1.4, רווח בר-סמך 95%: 0.7-2.8).

מקור: 

Vinet E. et al (2018). Arthritis Rheumatol, 70: 1565-1571

נושאים קשורים:  מחקר עוקבה,  זיהום,  מחקרים,  דלקת מפרקים שגרונית
תגובות