בשל המצב הבטחוני פרסם אתמול (א') משרד הבריאות נוהל לשחרור יולדות ויילודים בסיכון נמוך לאחר 12 שעות. השחרור המוקדם מותנה, בין היתר, באישור רופא נאונטולוג וגינקולוג לאחר בדיקת האם והיילוד.
עוד בעניין דומה
על פי ההנחיה, השחרור יבוצע לאחר בדיקה רפואית של היילוד ובירור מצב היולדת ביממה השנייה לחייו של היילוד. אם לא ניתן להבטיח את קיומה של הבדיקה, לא יבוצע שחרור מבית החולים.
הנוהל מגדיר את אחריותן של לשכות הבריאות לרציפות בדיקות סקירה של ילודים לאחר 36 שעות, את אחריות בית החולים להשלמת סקר שמיעה בתוך 30 יום וכן את המחויבות להשלמת פעולות אחרות אם אלו לא בוצעו: חיסונים – באחריות טיפות החלב, בדיקה רפואית – באחריות קופת החולים.
כחלק מהשחרור המוקדם, תתבצע העברת מידע על ילודים ששוחררו מוקדם מבית החולים לנציגי קופת החולים ולשכת הבריאות, וזאת בהתאם לרשימה שמית המועברת מבית החולים לקופת החולים טרם השחרור.
ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי, הסבירה כי "כפי שנעשה ועל פי היערכות מקדימה, כבר מיומו הראשון של המבצע, משרד הבריאות ממשיך להתאים את המענים במערכת הבריאות בהתאם למתאר המשתנה ובהתאם לצורכי המערכה, תוך רידוד המאושפזים בבתי החולים וביצוע הסטות היכן שמתאפשר".
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, הוסיפה כי "שחרורם המוקדם של יולדות ויילודים בסיכון נמוך, ככל שהדבר מתאפשר ובהתאם לעקרונות שהוגדרו, מבוצע תוך דאגה לרצף טיפולי לאם ולילוד גם לאחר השחרור מבית החולים, שיבטיח להם מעטפת מלאה ונכונה גם בקהילה".
בשגרה, מדיניות השחרור של יולדות ויילודים בישראל היא לשחרר מאשפוז לאחר 48 שעות לפחות מהלידה. במסגרת האשפוז נעשה מעקב אחרי מצבו של היילוד, מידת הערנות שלו, וידוא הנקה תקינה, יציאות ומתן שתן תקינים ומעקב אחרי התפתחות של סיבוכים הדורשים טיפול מיידי, כדוגמת כגון צהבת חמורה והתייבשות קיצונית, כמו גם ביצוע בדיקות סקר. לכל זאת יינתן מענה גם במתווה הנוכחי, שייבחן בהתאם להתפתחויות בשטח ולהנחיות המשתנות.