במחקר חתך שכלל מאות אלפי משתתפות, החוקרים בחנו האם קיים קשר בין כשל שחלתי מוקדם (Premature Ovarian Insufficiency - POI) לבין האצה של תהליך ההזדקנות הביולוגית, והאם טיפול הורמונלי בגיל המעבר משפיע על קשר זה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו נתונים מתוך UK Biobankי(2006-2010) ו-NHANES (1999-2018), וכללו בסך הכול 229,779 נשים בנות 40 ומעלה. מידע על גיל המעבר נאסף באמצעות שאלונים. ההזדקנות הביולוגית הוגדרה לפי מדד Klemera-Doubal, שמבוסס על שילוב של סמנים ביולוגיים יחסית לגיל הכרונולוגי. ערך מדד הגבוה מ-0 הוגדר כהזדקנות ביולוגית מואצת. הקשר בין כשל שחלתי מוקדם להזדקנות ביולוגית נותח באמצעות מודלים של רגרסיה לינארית רב-משתנית ורגרסיה לוגיסטית.
מתוצאות המחקר עולה כי לנשים עם כשל שחלתי מוקדם היה סיכון גבוה יותר להזדקנות ביולוגית לעומת נשים ללא כשל שחלתי מוקדם - יחס סיכויים של 1.50 (רווח בר סמך 95%, 1.24–1.82) ב-UK Biobank, ו-1.20 (רווח בר סמך 95%, 1.07–1.34) ב-NHANES. כן נמצאה ירידה באורך הטלומרים של תאי דם לבנים בקרב נשים עם כשל שחלתי מוקדם. נשים עם כשל שחלתי מוקדם שקיבלו טיפול הורמונלי בגיל המעבר היו בסיכון מופחת להזדקנות ביולוגית לעומת אלו שלא טופלו - יחס סיכויים של 0.63 (רווח בר סמך 95%, 0.43–0.92) ב-UK Biobank, ו-0.75 (רווח בר סמך 95%, 0.61–0.92) ב-NHANES.
החוקרים סיכמו כי כשל שחלתי מוקדם קשור להאצה בתהליך ההזדקנות הביולוגית, אך טיפול הורמונלי בגיל המעבר עשוי להפחית השפעה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
