המחקר, שנערך באמצעות סקר שפותח בשיתוף עם ארגוני סנגור מטופלים וכלל 447 תגובות, מצא כי מטופלות מתארות פערי ידע משמעותיים והתנהגויות בעייתיות מצד קלינאים. ממצאים אלה מצביעים על כך שמטופלות עם הפרעות וולבו-וגינליות חוות נזק מפערי ידע והתנהגויות מסוימות של קלינאים, וכי התערבויות חינוכיות והתנהגותיות עשויות לשפר משמעותית את הטיפול במטופלות אלה.
עוד בעניין דומה
גזלייטינג רפואי – תופעה שבה חששות המטופלת נדחים מבלי לקבל התייחסות או הערכה ראויה – תואר עד כה בעיקר באופן אנקדוטלי בהקשר של הפרעות וולבו-וגינליות, אך לא נמדד באופן שיטתי. החוקרים ביקשו לפתח כלי ממוקד-מטופלת שיאפשר מדידה ישירה של חוויות שליליות בטיפול במצבים אלו.
לשם כך, נבנה מדד משולב-שיטות של חוויית המטופלת, שהתבסס על נושאים חוזרים שעלו בעדויות מטופלות מהאיגוד הלאומי לוולוודיניה (National Vulvodynia Association). המדד כלל שאלות כמותיות ואיכותניות, וזכה למשוב מנושאי תפקידים באיגוד וכן מארגון Tight-Lipped, ארגון סנגור נוסף. הכלי הועבר למטופלות לפני פגישתן הראשונה במרפאת הפניה להפרעות וולבו-וגינליות, בין אוגוסט 2023 לפברואר 2024.
מדד התוצאה העיקרי היה שכיחות ההתנהגויות מצד קלינאים, כפי שדווחה על ידי המטופלות, ורמת המצוקה הנובעת מהן לפי דיווח עצמי. הנתונים הכמותיים נבחנו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית בסיסית (ממוצעים וסטיית תקן, חציון וטווח בין-רבעוני, ואחוזים). התשובות האיכותניות נותחו בשיטה קלינית לניתוח תוכן.
בסך הכול, 520 מטופלות השלימו את הסקרים; מתוכן נפסלו 5 עקב גיל מתחת ל-18, 6 בשל כפילויות, 6 נוספות כיוון שלא היה להן קלינאי קודם, ו-56 עקב תשובות ריקות. לבסוף, נכללו 447 סקרים לניתוח (גיל ממוצע 41.7, סטיית תקן 15.2), עם שיעור תגובה של 86%. למטופלות היו בממוצע 5.50 קלינאים בעבר (סטיית תקן 4.53).
המטופלות דיווחו כי בממוצע 43.5% (סטיית תקן 33.9%) מהמטפלים הקודמים היו תומכים, 26.6% (סטיית תקן 31.7%) היו מזלזלים, ו-20.5% (סטיית תקן 30.9%) לא האמינו למטופלת. בסך הכל, ל-186 מטופלות (41.6%) נאמר שהן פשוט צריכות להירגע יותר, ל-92 (20.6%) הומלץ לשתות אלכוהול, 236 (52.8%) שקלו להפסיק טיפול כי חששותיהן לא טופלו, 92 (20.6%) הופנו לפסיכיאטריה ללא טיפול רפואי, 72 (16.8%) הרגישו לא בטוחות במהלך מפגש רפואי, ו-176 (39.4%) אמרו שגרמו להן להרגיש משוגעות, ההתנהגות גורמת המצוקה ביותר שנסקרה (דורגה בממוצע של 7.39 מתוך 10 בסולם דירוג מספרי של מצוקה, סטיית תקן 3.06).
בניתוח האיכותני של 1,150 ציטוטים שדיווחו המטופלות, הנושאים המרכזיים שבלטו היו חוסר ידע מצד הקלינאי (247 ציטוטים) והתנהגות מזלזלת (211 ציטוטים).
המחקר הצליח לפתח כלי ממוקד-מטופלת למדידת חוויות שליליות בטיפול בהפרעות וולבו-וגינליות. המשתתפות תיארו חוויות תכופות של גזלייטינג רפואי ותחושת מצוקה משמעותית, כאשר רבות מהן שקלו להפסיק טיפול בעקבות כך. החוקרים מדגישים את הצורך הדחוף בהכשרה רפואית בגישה ביו-פסיכו-סוציאלית, מודעת-טראומה, המותאמת להתמודדות עם כאב וולבו-וגינלי, וכן בהמשך פיתוח של כלים מתוקפים למדידת חוויות מטופלות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
