טיפול תוך רחמי: פתרון למחלה גנטית המתפתחת בשלב העוברי

טיפול תוך רחמי עשוי לטפל בניוון שרירים בתינוקות עוד לפני הלידה - כך עולה ממחקר חדש בהובלת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF), המציג גישה טיפולית למחלת ניוון שרירי השדרה (SMA), מחלה גנטית המאופיינת באובדן תאי עצב מוטוריים, ניוון שרירים ובמקרים החמורים אף מוות בגיל צעיר.

המחקר, שפורסם בכתב העת Science Translational Medicine בשבוע שעבר, מדגים שיטה להעברת תרופה ישירות לשק מי השפיר במהלך ההריון, ובכך מניעת נזק עצבי כבר בשלב העוברי.

החוקרים השתמשו בתרופה מסוג אוליגונוקלאוטידים אנטיסנס (ASO) - מולקולות קצרות המתוכננות לשנות את התהליך הגנטי בתאים ולהגביר את ייצור החלבון החסר במחלה. במחקר שנערך בעכברים עם SMA, הזריקו החוקרים את התרופה לשק מי השפיר של העכברות ההרות. התוצאות הראו כי העכברים שטופלו עוד ברחם הראו שיפור משמעותי בהישרדות, בתפקוד המוטורי ובמספר תאי העצב המוטוריים בהשוואה לעכברים שטופלו רק לאחר הלידה או שלא טופלו כלל.

בכתבה על המחקר באתר USCF אמרה ד"ר טיפי מקנזי, מנתחת מומחית לרפואת עוברים וילדים ב-UCSF, שהובילה את המחקר, כי "ילדים עם SMA חמור עלולים לסבול מנזק בלתי הפיך כבר בזמן הלידה, ורצינו לבדוק כיצד ניתן לטפל מוקדם ככל האפשר בדרך הפחות פולשנית".

כדי לבחון את בטיחות השיטה והיתכנותה בבעלי חיים גדולים יותר, ביצע הצוות ניסוי נוסף בכבשים בריאות. הם סימנו את התרופה בסמן פלואורסנטי כדי לעקוב אחרי התפזרותה בגוף העובר. החוקרים הופתעו מכך שהעוברים בלעו ושאפו את התרופה ממי השפיר, מה שאפשר פיזור יעיל שלה לאיברים שונים, כולל המוח, חוט השדרה, הריאות והמעיים.

"מדהים לראות שאפשר להזריק חומר למי השפיר ולאפשר לו להישאר שם, ועם הזמן העובר בולע או שואף אותו, והוא מגיע למוח ולמקומות אחרים", אמר ד"ר בלטרן בורגס, פוסט-דוקטורט ב-UCSF, המחבר הראשון של המאמר. עם זאת, הריכוזים של התרופה באזורים שונים במוח לא תמיד הגיעו לרמות טיפוליות בכל בעלי החיים, מה שמצביע על הצורך בשיפור האופטימיזציה של השיטה.

כיום, הטיפול המקובל במחלה הוא בתרופה Spinraza (נוסינרסן), המבוססת על ASO ומוזרקת לנוזל חוט השדרה של היילוד. למרות יעילותה, במקרים חמורים מתרחש נזק עצבי משמעותי כבר ברחם והגישה החדשה יכולה לאפשר התערבות מוקדמת יותר ולמנוע נזק בלתי הפיך.

זהו המחקר הראשון שבוחן את הבטיחות של מתן ASO טיפולי טרום לידתי בבעלי חיים גדולים וכן את אופן פיזור התרופה בגופם לאחר ההזרקה. מחקרים קודמים בדקו הזרקה תוך-שפירית של ASO בעכברים עם תסמונות אחרות, אך לא בחנו את הנושא בהיקף כזה. בעקבות התוצאות, החוקרים מתכננים להגיש בקשה לאישור רגולטורי לניסויים קליניים בבני אדם.

השיטה מציעה גישה פחות פולשנית לטיפול ב-SMA ובמחלות נוירולוגיות אחרות המתחילות להתפתח עוד ברחם. ההליך דומה במהותו לאמניוצנטזה, בדיקת מי שפיר המתבצעת בהריונות רבים לאבחון מחלות גנטיות. החוקרים מדגישים שנדרשת עוד עבודה לשיפור היעילות והבטיחות של השיטה לפני יישומה בבני אדם.