הפרעות יתר לחץ דם בהריון (רעלת הריון [פרה-אקלמפסיה, preeclampsia]/ אקלמפסיה [eclampsia] ויתר לחץ דם הריוני) מהוות גורם עיקרי לתחלואה ולתמותה אימהית ופרינאטלית, וקשורות למחלות קרדיווסקולריות אימהיות ארוכות טווח. גם סיכון גנטי וגם בריאות קרדיווסקולרית לקויה מקושרים כל אחד לסיכון מוגבר להתפתחות הפרעות לחץ דם בהריון. עם זאת, עדיין לא ברור אם הסיכון הגנטי למחלות אלו מושפע ממצב הבריאות הקרדיווסקולריות במהלך ההריון המוקדם. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, חוקרים ביקשו לבחון את הקשר העצמאי והמשולב של סיכון גנטי ובריאות קרדיווסקולרית בשליש הראשון להתפתחות הפרעות יתר לחץ דם בהריון.
עוד בעניין דומה
האנליזה כללה משתתפות בעלות גנוטיפ ממחקר nuMoM2b (Nulliparous Pregnancy Outcomes: Monitoring Mothers-to-Be), מחקר עוקבה תצפיתי פרוספקטיבי, שכלל נשים שלא ילדו בעבר (nulliparous) עם הריון יחיד בין 2010 ל-2013, בשמונה אתרים קליניים בארצות הברית. הסיכון הגנטי חושב באמצעות ציון סיכון גנטי מאומת להפרעות יתר לחץ דם בהריון. בנוסף, ציון לבריאות קרדיווסקולרית בשליש הראשון הותאם באופן הדוק ממודל Life's Essential 8 של איגוד הלב האמריקאי. גם הסיכון הגנטי וגם הבריאות הקרדיווסקולרית סווגו לשלוש רמות: רמה נמוכה (חמישון תחתון), בינונית (חמישונים 2-4) או גבוהה (חמישון עליון). התוצא העיקרי של המחקר היה פיתוח של הפרעת יתר לחץ דם בהריון. כמו כן, כדי להעריך את ההשפעות העצמאיות והמשולבות של סיכון גנטי ושל בריאות קרדיווסקולרית על פיתוח הפרעת יתר לחץ דם, הופעלה רגרסיה לוגיסטית מותאמת רב-משתנית.
מבין 7,499 המשתתפות (גיל ממוצע של 27.0 שנים), הציון החציוני לבריאות קרדיווסקולרית בשליש הראשון היה 77.1 (Q1-Q3: 67.1-85.7). בסך הכל, 1,032 משתתפות (13.8%) פיתחו הפרעת יתר לחץ דם בהריון (487 [6.5%] מקרים של רעלת הריון ו-545 [7.3%] מקרים של יתר לחץ דם הריוני). תוצאות המחקר הדגימו כי גם סיכון גנטי וגם בריאות קרדיווסקולרית היו קשורים באופן עצמאי ואדטיבי להתפתחות של הפרעת יתר לחץ דם בהריון (סיכון גנטי גבוה לעומת סיכון גנטי נמוך: יחס סיכויים מותאם 2.21 [רווח בר-סמך 95%: 1.78-2.77; P <0.001]; בריאות קרדיווסקולרית נמוכה לעומת גבוהה: יחס סיכויים מותאם 2.92 [רווח בר-סמך 95%: 2.28-3.74; P < 0.001]). כמו כן, לא נמצאה אינטראקציה מובהקת סטטיסטית בין הסיכון הגנטי לבריאות הקרדיווסקולרית בהקשר של הסיכון להפרעות לחץ דם בהריון (Pinteraction > 0.05). ההיארעות של הפרעות יתר לחץ דם בהריון נעה בין 4.5% (באלו עם סיכון גנטי נמוך ובריאות קרדיווסקולרית גבוהה) ל-25.7% (באלו עם סיכון גנטי גבוה ובריאות קרדיווסקולרית נמוכה). בהשוואה לבריאות קרדיווסקולרית נמוכה, בריאות קרדיווסקולרית גבוהה הייתה קשורה להפחתה של 53%-74% בסיכון לפתח הפרעות יתר לחץ דם בהריון, בכל רמות הסיכון הגנטי. ממצאים אלו נשמרו גם כאשר נבחנו בנפרד רעלת הריון/ אקלמפסיה ויתר לחץ דם הריוני.
החוקרים מסכמים כי סיכון גנטי נמוך ובריאות קרדיווסקולרית טובה בשליש הראשון של ההיריון היו קשורים, באופן עצמאי ובאופן אדטיבי, לסיכון נמוך יותר להתפתחות הפרעות יתר לחץ דם בהיריון בקרב נשים שלא ילדו בעבר. שמירה על בריאות קרדיווסקולרית תקינה בשלב מוקדם של ההריון עשויה להפחית את ההשפעה של סיכון גנטי גבוה להפרעות אלו.
מקור: