דיכאון לאחר לידה משפיע על 10% עד 20% מהיולדות וקשור לשינויים בשימוש בשירותי בריאות. מעט ידוע על הקשר בין תסמיני דיכאון לאחר לידה לבין הבחירה להשתמש באמצעי מניעה. עם זאת, גם דיכאון שאינו מטופל וגם מרווחים קצרים בין הריונות מהווים סיכונים בריאותיים משמעותיים בתקופת ההיריון.
עוד בעניין דומה
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה כלל יולדות שילדו בין 2017 ל-2022 והופנו לתוכנית טיפול משותף לבריאות הנפש. באמצעות תוכנית זו, ליולדות עם רקע של מחלות נפש יש גישה לטיפול נפשי מיוחד סביב הלידה ולניטור סימפטומים פרוספקטיביים באמצעות רישום חולים. החוקרים העריכו תסמינים של דיכאון לאחר לידה באמצעות שאלון בריאות המטופל-9 (Patient Health Questionnaire-9, PHQ-9), והציונים היו מרובדים לפי חומרה בהתאם לסף קליני. בחירת אמצעי המניעה נקבעה על ידי תיעוד ברישום הבריאות האלקטרוני ודוכאה כ"ללא" אם המשתתפת סירבה לכל סוגי אמצעי המניעה גם בלידה וגם בביקור שלאחר הלידה. בנוסף, החוקרים בציעו ניתוחים דו-משתניים ורב-משתניים.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 1871 משתתפות שעמדו בקריטריוני ההכללה, ל-160 (8.5%) היו ציונים של מעל 14 בשאלון PHQ-9 לאחר הלידה, המצביע על תסמיני דיכאון קשים בינוניים או גרועים יותר. בנוסף, ל-43 (2.3%) מטופלות היו תסמיני דיכאון חמורים (PHQ-9 >19). יולדות עם ציונים גבוהים יותר בשאלון היו בסבירות גבוהה יותר לסבול ממצבים רפואיים נלווים כולל אינדקס מסת גוף גבוה יותר, רקע אתני שחור, של ילידי הוואי או פסיפיק, היספני או לטיני, ללדת בלידה מוקדמת ועם סיכוי פחות להיות נשואה או ללא ילדים בהשוואה לאלו עם ציונים של ≤14 בשאלון. לא היה הבדל בכל המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים או קליניים אחרים. בנוסף, הבחירה להשתמש בכל אמצעי מניעה ירדה עם התגברות תסמיני הדיכאון בניתוחים דו-משתנים ורב-משתנים, והגיעה למובהקות סטטיסטית אצל יולדות עם תסמיני דיכאון חמורים (יחס סיכויים מתואם, 2.92; רווח בר סמך של 95%, 1.46-5.84).
לסיכום, תסמינים חמורים של דיכאון סביב הלידה קשורים לירידה בכל צורה של אמצעי מניעה לאחר הלידה.
מקור: