מחקר ישראלי: קומבינציית תרופות קיימות עיכבה התפתחות גרורות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו אסטרטגיה המבוססת על שילוב של תרופות, המעכבת התפתחות גרורות בעצמות של נשים שחלו בסרטן השד.

במחקר שהתבסס על מודל חיות ורקמות של חולות סרטן המטופלות בבתי החולים בישראל ובארה״ב, הראו החוקרים שעל ידי שימוש בקומבינציה של תרופות הקיימות בשוק - נוגדנים anti-IL-1b ו-anti TIGIT - ניתן לעכב את התפתחות הגרורות בחיות מודל ולהאריך את חייהן. לאור הממצאים, החוקרים מעריכים שניתן ליישם את הטיפול גם על חולות סרטן השד וכן גם בגידולים סרטניים אחרים.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Cancer Discovery, נערך בהובלת ד"ר לאה מונטרן, במעבדה של פרופ' נטע ארז, ראש המעבדה לביולוגיה של גידולים סרטניים במחלקה לפתולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב.

בגופן של כ-75% מחולות סרטן השד הגרורתי מתפתחות גרורות בעצמות, וכתוצאה מכך הן סובלות מהרס של רקמת העצם, משברים ומכאבים עזים. החוקרים חיפשו דרך לעכב את ההתפתחות של הגרורות בעצמות ולאפשר זיהוי מוקדם יותר של התהליך. כיום, הגרורות ניתנות לגילוי באמצעי דימות כמו MRI או CT, בשלב מאוחר מדי כשהמחלה היא חשוכת מרפא.

פרופ' ארז הסבירה כי "בדומה לרקמות תקינות, הגידול הוא אקו-סיסטם המורכב מיחסי גומלין בין תאים מרקמות ומערכות שונות בגוף, כמו מערכת החיסון, רקמת חיבור, כלי דם ועוד. התאים הסרטניים משתמשים בתאים הנורמליים וגורמים להם לשתף פעולה. חסימה של מסלולי התקשורת האלה בשלב מוקדם עשויה לעכב את שגשוג התאים הסרטניים בעצמות, אך לשם כך יש לחקור ולהבין את השלבים המוקדמים בתהליך".

כדי להבין את התהליכים שמתרחשים בעצם שבה מתפתחות גרורות, החוקרים השוו עצמות בריאות של עכברים לעצמות שבהן יש גרורות בשלבי התפתחות מוקדמים מאוד וכן עצמות שבהן יש גרורות מפותחות. הם זיהו שכשמתחילות להתפתח גרורות בעצמות, יש התעוררות של מערכת החיסון ותאי T חודרים אל הגרורות, אבל לא מצליחים להרוג את תאי הסרטן.

החוקרים ביקשו למצוא מה גורם לדיכוי הפעילות החיסונית וגילו חלבונים המתווכים את דיכוי תאי T על ידי תאי חיסון מסוג אחר. בהמשך, הם החליטו לתקוף את התאים שאחראים לדיכוי תאי ה-T באמצעות נוגדנים שינטרלו את חלבוני המטרה שזיהו, ויצרו קומבינציה טיפולית שלא נוסתה בעבר.

חיות המודל טופלו בתרופה שמעכבת את הפעילות של התאים מדכאי החיסון, ולצידה ניתן נוגדן נוסף כדי להפעיל את תאי ה-T. הפעלת תאי ה-T נועדה להשלים את השמדת הגרורות, המשימה שלשמה הגיעו אל סביבת הגידול. החוקרים מצאו שהשילוב בין הפעלת תאי ה-T לדיכוי התאים המדכאים היה יעיל, הפחית את הגרורות בעצמות ותרם להישרדותן של חיות המודל, שחיו זמן רב יותר. הארכת החיים של העכברות שטופלו בקומבינציה התרופתית היתה מובהקת סטטיסטית, בהשוואה לעכברות שלא קיבלו טיפול כזה.

בשלב האחרון של המחקר, צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב שיתף פעולה עם בתי החולים שיבא בתל השומר, המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב ובית הספר לרפואה בביילור, טקסס. הם בדקו דגימות רקמה מגרורות בעצמות של חולות סרטן שד וכן מסוגי סרטן אחרים ומצאו שתאי מערכת החיסון שנמצאים בגרורות בעצמות מבטאים את אותם חלבוני מטרה שנמצאו כיעילים במודל החיות.

"תוצאות המחקר מצביעות על כך שהטיפול המשולב, דיכוי המדכאים של מערכת החיסון והפעלת תאי ה-T, עשוי להיות יעיל לטיפול בגרורות שהתפתחו בעצמות לא רק של חולות סרטן השד אלא גם של חולים בסוגי סרטן אחרים", אומרת פרופ' ארז. "היתרון הגדול הוא בכך שמדובר בשתי תרופות שקיימות בשוק, ולכן התהליך לאישור השימוש בהן לעיכוב התפתחות גרורות בבני אדם יכול להיות קצר יחסית. עם זאת, יש כמובן צורך בניסויים קליניים כדי לאשש את יעילות הקומבינציה שפותחה במחקר לטיפול בגרורות בעצמות".

המחקר נערך בעזרת מימון מהקרן הישראלית לחקר הסרטן (ICRF), הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן העולמית לחקר הסרטן (WWCR) ומשרד ההגנה של ארצות הברית (DoD).