סמנים ביולוגיים חדשים יאפשרו לאבחן רעלת הריון מוקדמת

מחקר משותף של מדענים משתי פקולטות בטכניון מציג סמנים ביולוגיים חדשים שיאפשרו לאבחן רעלת הריון מוקדמת בשלב הפרה-סימפטומטי שלה וכך להציע התערבות יעילה יותר שתחסוך חולי וסבל מהאם ומהעובר כאחד. הממצאים התפרסמו ב-MED, מגזין הדגל של Cell Press במחקר קליני ויישומי. החוקרים מציינים כי הם פועלים לפיתוח סריקות ממוקדות לאבחון מוקדם, לא פולשני, של אותם סמנים ביולוגיים בדם האם או בצוואר הרחם.

חוקרי הטכניון מראים במאמר כי רעלת הריון נחלקת לשני סוגים שונים מאוד. האחד מתפרץ מוקדם והוא לרוב מסוכן יותר; האחר מתפרץ מאוחר ובדרך כלל יהיה חמור פחות. קיומן של שתי מחלות מובחנות אלו היה ידוע כבר קודם, אולם המחקר הנוכחי הוא הראשון שממפה את שתי המחלות ברמה המולקולרית ומטפל בסוגיית ההטרוגניוּת של המחלה ברמת התא הבודד (single-cell level).

רעלת הריון (preeclampsia) היא מחלה רב מערכתית מסכנת חיים ואחת הסיבות העיקריות לתמותת יולדות ועוברים. שכיחותה העולמית עומדת על כ-5% מההריונות והיא מאופיינת בשונות רבה בחומרתה ובמאפייניה. במצבים מסוכנים היא עלולה לפגוע בכליות, בכבד, במוח ובאיברים אחרים של האם. הטיפול היחיד כיום הוא לידה יזומה מוקדמת, הוצאת השליה ועימה העובר, הגורמים לשיפור במצב האם וסיום המחלה. השליה, המתפתחת במהלך ההריון, היא מבחינה גנטית איבר של העובר ולא של האם.

לדברי הדוקטורנטית ענבל אדמתי, אחת ממובילי המחקר, "איבר זה פולש לגופה של האם תוך כדי תמרונים מולקולריים המונעים מהאם לדחות אותו. השליה היא עורק החמצן של העובר והיא מספקת לו לא רק חמצן אלא גם את כל חומרי התזונה, את ההגנה החיסונית ואת המשאבים ההורמונליים ומסלקת פסולת מגופו".

את הדוקטורט בטכניון החלה אדמתי בתקופת ההריון הראשון שלה. כחודש וחצי לפני מועד הלידה המיועד, היא הובהלה למיון בעקבות כאבים ושם התגלה כי היא סובלת ממופע חמור של רעלת הריון. הצוות הרפואי מיהר להכניס אותה להרדמה מלאה וליילד אותה במצב זה. כשהתעוררה היא גילתה שהיא אם לתינוקת בריאה.

בחופשת הלידה היא החליטה שאינה רוצה לחזור לנושא המקורי של תזת הדוקטורט, מחקר בדגי זברה, אלא להתחיל לחקור את המחלה שטלטלה את חייה. "היה לי ברור שזה לא תחום שד"ר עמית צייזל (מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון – ד.א) עוסק בו, ותיארתי לעצמי שאצטרך למצוא מנחה אחר", מספרת אדמתי, "אבל הוא הציע לי להישאר אצלו ולהוסיף את פרופ' עידו שולט מהפקולטה לרפואה ומהקריה הרפואית רמב"ם כשותף מהצד הקליני". בתוך זמן קצר הפך פרופ' שולט למנחה-שותף ועבודת הדוקטורט החדשה של אדמתי נכנסה למסלול.

הרעיון היה להשתמש בכלי המרכזי של המעבדה, שנועד לאנליזה של ביטוי גנים בתאים בודדים, לאנליזה של שליות מהריונות שבהם התפתחה רעלת הריון. "אחד האילוצים בשיטה הזאת", מספרת אדמתי, "היא שהטכנולוגיה הזאת מצריכה רקמות טריות, וככה מצאתי את עצמי לפעמים נוסעת באמצע הלילה עם צידנית מלאה קרח כדי להביא רקמות שליה מאמהות שזה עתה ילדו".

החוקרים בחנו את ההבדלים בין שליה מרעלת הריון מוקדמת כנגד שליה מלידה מוקדמת ללא רעלת, ובמקביל שליה מרעלת מאוחרת לעומת שליה מהריון תקין. חלק מהאתגר היה להבין בדיוק באילו סוגי תאים מתרחשים שינויים, שכן שליה היא רקמה עם כמה עשרות סוגי תאים.

ברעלת מוקדמת גילו החוקרים שיבוש נרחב בבקרה הגנטית בכל סוגי התאים בשליה וסימנים של תהליך דלקתי שמקורו בפעילות יתר של הגורמים החיסוניים באיבר זה. לדבריהם, ברעלת מוקדמת תופסת השליה מקום מרכזי בתהליכי המחלה, וזאת בשעה שרעלת מאוחרת מאופיינת במעורבות מועטה של השליה בתהליכים דלקתיים ואחרים.

את המחקר הובילו הדוקטורנטית אדמתי והמסטרנט ניב סקרביאנסקיס, בהנחיית ד"ר צייזל ופרופ' שולט מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. במחקר השתתפו חוקרי הטכניון ד"ר האנה הוכגרנר וד"ר אסנת אופיר ופרופ' שמחה יגל מבית החולים הדסה.במחקר תמכה קרן רעלת ההריון באמצעות מענק מחקר ע"ש Peter Joseph Pappas.