מחקר ב"ברזילי": צריכת יוד בהריון עשויה להקטין סיכון ליילודים גדולים

מחקר חדש שנערך בבית החולים ברזילי באשקלון מצא כי צריכה תקינה של יוד בהריון עשויה להקטין סיכון ליילודים גדולים מדי. המחקר בחן את תפקודי בלוטת התריס ורמות הסוכר של נשים הרות ונתונים אנתרופומטריים של צאצאיהן. תוצאות המחקר יפורסמו בגיליון הקרוב של כתב העת הרפואי Nutrients.

בעבר דווח כי יילודים באחוזון משקל גבוה מדי לגיל ההריון ומין (יילודים גדולים) נמצאים בסיכון מוגבר להיפרגליקמיה, טראומה לידתית ובמקרים קיצוניים גם לתמותה בלידה. כמו כן, סוכרת הריונית שאינה מאוזנת ידועה כגורם סיכון ליילודים גדולים. בנוסף, גם רמות סוכר מוגברות (בתוך הטווח שנחשב לתקין) נמצאו קשורות בצבירת משקל עוברי עודף.

בדיקות העמסת סוכר מתבצעות בישראל ובמדינות רבות בדרך כלל בשבועות 24-28 להריון. בשלב כזה, התערבות לתיקון רמות סוכר בלתי מאוזנות בדם (אם מתגלות), עלולה להיות מאוחרת מדי.

החוקרים מציינים כי גם למשק היוד האימהי השפעה על התפתחות וצמיחת העובר, בעיקר דרך תפקוד בלוטת התריס המפרישה, בין היתר, את ההורמון תירוקסין, T4. בעבר, מציינים החוקרים, דווח שייתכן קשר בין חסר יוד אימהי ליילודים גדולים. מאז, מחקר סיני וגדול היקף דיווח על מגמה דומה, אולם שני מחקרים אלה היו חסרים בחינה ותיאור מקיף של משק היוד, כמו גם רמות הסוכר בדם האימהי.

המחקר הנוכחי בוצע במדגם של 188 זוגות אם-יילוד מנפת אשקלון ובחן את משק היוד, תפקודי בלוטת התריס ורמות הסוכר של הנשים ההרות ונתונים אנתרופומטריים של צאצאיהן.

במחקר נמצא מתאם מובהק וצפוי בין רמות סוכר אימהיות בדם - לפי תוצאות העמסת 50 גרם סוכר באמצע ההריון - למשקל היילוד, אולם קשר מובהק זה התבטל כאשר קבוצת הנשים עם רמות יוד נמוכות בשתן נבדקה בנפרד.

תקציר גרפי של עיקרי מהלך המחקר ותוצאותיו

רמות תירוגלובולין מוּגברוֹת בסרום (Tg), הקשורות בחסר יוד אימהי, התגלו כגורם עצמאי מובהק הקשור בסיכון ליילודים גדולים, באופן מתוקנן ל-15 גורמי סיכון אחרים ואפשריים שונים. במבחן חלוקה אלגוריתמי שכלל עץ החלטות ממוחשב, נמצא שחלוקת ערכי Tg מעל ומתחת ל-17 מק"ג/ל' מנבא את הסיכויים ליילודים גדולים באופן מיטבי. בקבוצת הנשים עם Tg מעל 17 מק"ג/ל' התגלתה שכיחות נמוכה של נטילת תוסף המכיל יוד בהריון ושכיחות גבוהה של צריכת יוד הנמוכה מהצריכה הנאותה בהריון ושיעור גבוה יותר של יילודים גדולים.

ד"ר סימון שנהב, מנהל המחלקה להריון בסיכון ב"ברזילי" וממובילי המחקר, מסר: "המנגנון דרכו חסר יוד אימהי קשור ביילודים גדולים אינו ברור דיו, אך סביר להניח שלרמות T4 בדמה של האם קשר לכך. ידוע שרמות T4 נמוכות עלולות להוביל לתנגודת לאינסולין. מצב זה עלול להגדיל את הסיכון לגדילה תוך רחמית מואצת, היות ואינסולין אימהי יכול לתפקד כגורם גדילה המגביר את גדילת העובר."

ד"ר יניב עובדיה, תזונאי-דיאטן רפואי ואחד מיוזמי המחקר, הוסיף: "חסרות עדיין תוצאות סיבתיות לתיקון תזונת היוד האימהית והקטנת שיעור היילודים הגדולים, אך מהמחקר עולה כי לנטילת תוסף המכיל יוד בהריון תיתכן השפעה מיטיבה. חיוני לעשות זאת בעצת רופא נשים או תזונאי/ דיאטן רפואי ברישיון משרד הבריאות, הואיל ובמקרים מסוימים ונדירים יחסית, מעבר חד מחסר יוד לצריכת יוד מעל למומלץ עלול להזיק".

(A) מתאם חיובי בין צריכת יוד אימהית ורמות תירוקסין חופשי (FT4) בדמן של נשים הרות שנטלו תוסף המכיל יוד ומתאם שלילי בקרב אלו שלא נטלו תוסף יוד כלל; (B) מתאם בין רמות FT4 אימהיות למשקל היילוד (*משקל = אחוזון משקל היילוד מתוקנן לשבוע הריון ומין)

פרופ' ענתבי, מנהל מערך נשים ב"ברזילי", שלקח חלק במחקר, סיכם: "ברצוני לברך את החוקרים על הממצאים. עבודת מחקר זו היא חלק מסדרת מחקרים בנושא סביבה וצמיחה תוך רחמית ביוזמת רופאים וחוקרים ממרכזינו. יש חשיבות לכך, היות וחלק מהגורמים הם ברי מניעה. נמשיך להקדיש משאבים להעלאת המודעות לסוגיה זו."

צוות החוקרים כלל גם את ד"ר יואל טולדנו מהמרפאה לאנדוקרינולוגיה בחטיבת לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי רבין, פרופ' ליאורה כץ מהמכון לסוכרת, השמנה וחילוף חומרים מבית הספר לרפואה בבית החולים מאונט סיני, ניו יורק, ארה"ב וכן את הדיאטנית שני רוזן וד"ר דב גפל מבית הספר לתזונה באוניברסיטה העברית.