במחקר זה החוקרים בחנו את הקשר בין הרכב חלב אם ורמות הורמוני חלב אם לבין קצב העליה במשקל של יילודים והומאוסטזיס מטבולי של חולדות גמולות שנולדו לאמהות שסבלו מתת-תזונה במהלך השליש השלישי של ההריון.
עוד בעניין דומה
החל מהיום ה-14 להריון החוקרים הגבילו בקבוצת המחקר את התזונה של חולדות ב-50% (Food Restrictino by 50% - FR50), בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת שקיבלו הזנה לפי ביקוש. גודל קבוצת היילודים הוגבלה ל-8 גורים, ואלו נגמלו מהנקה ביום ה-22 ללידה. החוקרים אספו דגימות דם וחלב מהאמהות ודם ורקמה מהיילודים לצורך ניתוח נתונים.
תוצאות המחקר הדגימו כי יילודים בקבוצת FR50 היו קטנים בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת, והדגימו היפרפאגיה וגדילה מהירה יותר בתקופת ההנקה. ביום ה-12 ללידה, החלב של אמהות FR50 היה עשיר יותר בתכולת אנרגיה, גלוקוז, כולסטרול, טריגליצרידים וגרלין (acylted ghrelin) ועני בלפטין וקורטיקוסטרואידים בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת. יש לציין כי אמהות מקבוצת FR50 היו היפוגליקמיות והיפרלפטינמיות בתום תקופת ההנקה. כמו כן נמצא כי גורים גמולים מקבוצת FR50 היו שמנים יותר והדגימו רמות גבוהות יותר של עמידות לאינסולין שנמצא קשור להיפרגליקמיה והיפרטריגליצרידמיה. הם הדגימו גם רמות גבוהות יותר בדם של כולסטרול, לפטין וגרלין. בנוסף נמצא כי בהיפותלמוס של גורים בקבוצת FR50 היה ביטוי עודף, פי כמעט 4, של GHSRי(Growth Hormone Secretagogue Receptor), בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת.
מסקנת החוקרים הייתה כי הגבלה קלורית של אמהות בשליש השלישי להריון משבש את הפרופיל ההורמונלי של חלב האם ומשרה היפרלפטינמיה והיפרגרלינמיה בגורים. בנוסף הרעבה זו גורמת לעליה בביטוי של GHSR בהיפותלמוס, מה שמרמז על מעגל היפותלמי-נוירואנדוקריני שפועל על מנת להגיב להשמנת היתר המוקדמת.
מקור: