ECO 2022

מיוחד לדוקטורס אונלי: בלוג לסיקור כנס ההשמנה האירופאי

מערכת דוקטורס אונלי בסיקור בלעדי לאורך כל ימי הכינוס - דיווחים ופרשנויות מאת מומחים ישראלים שישתתפו בכנס | הסיקור בתמיכה בלתי תלויה של נובו נורדיסק

עדכונים

יום שבת, 15:32
ד"ר עידית דותן

מחלת הכבד השומני (Pattou מצרפת) –

המחלה עולה בשכיחות. יש ספקטרום של חומרה – 25% NSFLD באוכלוסיה הכללית (30-50% במטופלים עם סכרת), מתוכם מעל 20% יתקדמו לNASH, 25% מתוכם יתקדמו לשחמת, ו2% לHCC.

שכיחות פיברוזיס וחומרתו עולה עם הזמן. הפיברוזיס לכשעצמו הוא גורם סיכון לתמותה מכל גורם. יש SCORES שכיחים ופשוטים – FIB4 וכן NAFLD fibrosis score, לא רעים לדעתו – אבל לא פותחו עבור אנשים עם BMI מעל 35. כנראה שFIB4 עדיף עבורם.
לציין – אין מארקר שעבר וולידציה בNASH.

נכון להיום – אין אפילו תרופה אחת שאושרה לטיפול בNASH. ולכן – נשארנו בעצם עם שינוי אורח חיים – שיכול להביא לרזולוציה של NASH ב25% אחרי שנה. לגבי פיברוזיס – אין כמעט אפקט.

מה לגבי ניתוח בריאטרי? הדובר צרפתי – 50,000 מנותחים בשנה – 1% מהאוכלוסיה הצרפתית!
יש מספר תאורי מקרה על מקרים של איס"ק כבד אקוטית וצורך בהשתלת כבד אחרי ניתוחים בריאטרים.

במרכז של המרצה מליל – מבצעים ביופסית כבד בכל מטופל בעובד ניתוח בריאטרי. אחוז הסיבוכים מינימלי לדבריו. שוב מראה תוצאות מחקר על 180 חולים שעברו ניתוח בריאטרי – עם ביופסית כבד במהלך הניתוח – אחרי שנה – ואחרי 5 שנים –
מעל 80% עוברים רמיסיה של NASH אחרי שנה. התוצאות נשארות זהות אחרי 5 שנים.
לגבי פיברוזיס – יש reversal של המחלה – אבל לוקח זמן אחרי לשיפור אחרי שמעלימים את הגורם – כלומר השומן הכבדי. זן הסיבה לlag בזמנים. אחרי שנה – אין הבדל גדול, אולם אחרי 5 שנים – 50% בלי פיברוזיס בכלל, חלק מהחולים עם F4 השתפרו לF2-F3. יש dose effect של כמות הירידה במשקל לשיפור במצב הכבד.

מחקר אחר – השוואה בין מטופלים עם NASH שנותחו לעומת כאלה שלא – לאורך שנים ירידה בתמותה, התקדמות לשחמת או HCC.

מחקר נוסף שהוצג בכנס הנוכחי – כשמסתכלים על outcome של ניתוחים שונים (שגרתיים, כמו כוליציסטקטומי) – רואים שחולים עם NAFLD ופיברוזיס משמעותי נמצאים בסיכון של פי 4 יותר לסיבוכים אחרי ניתוחי שגרה. גם אם מנרמלים לכל גורם סיכון אחר (סכרת, יתר ל"ד ועוד) – יש עליה משמעותית בסיכון. והמסר – חשוב להיות בקשר עם ההפטולוג גם לפני ניתוחים פשוטים.

כיום מתבצעים מספר RCT – ברומא, פיטסבורג וליל – לגבי NASH עם פיברוזיס ותוצאות לאורך זמן. באופן כללי – הדובר ממליץ לבצע ביופסיה בכל ניתוח בריאטרי – יעזור מאוד למעקב אחר המטופל!

יום שבת, 15:36
ד"ר יעל סופר (בתגובה לפוסט מעלה)

בצרפת כ-67 מיליון איש, זה יוצא קצת פחות מ0.1% מהאוכלוסייה. דומה לשיעור הניתוחים אצלינו

יום שבת, 15:15
פרופ' גל דובנוב

לסיום, לקינוח, המושב החשוב של הכנס מבחינת ילדים – הטיפול..:
– תכנית מולטי-דיסיפלינרית מהולנד לטיפול בילדים ומתבגרים עם השמנה חמורה – COACH – כמחצית (!) מהילדים שיפרו BMI במידה בעלת משמעות קלינית. הרבה פחות מהמתבגרים, כך שעדיף לטפל מוקדם.
– אני הצגתי את אחוזי ההצלחה הגבוהים של תכנית הטיפול מרחוק שלנו בשיבא, בה אחרי 6 חודשים, 74% מהילדים ירדו בערכי הzBMI שלהם, ו29% ירדו במידה בעלת משמעות קלינית.
– במחקר שהעריך נשירה מתכנית טיפול של ילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות בהולנד, מצאו שיעור גבוה של נשירה עם אחוז הענות נמוך לטיפול – בעיקר כשהורים היו בעלי השמנה בעצמם.
– במחקר על 64 ילדים עם השמנה מסיבות גנטיות מהולנד, מתואר כי ההשמנה החלה בגיל צעיר בהרבה לעומת ילדים עם השמנה שאינה גנטית (לפני גיל שנתיים). בסינדרומים שונים דפוסי ההשמנה שונים זה מזה: בחלק יש קפיצה מהירה בשנים הראשונות ואז עליה איטית יותר, ובחלק יש עליה איטית ועקבית עם השנים.
– מחקר על מאפיינים נאונטליים ותגובה לטיפול בילדים עם השמנה בתכנית HOLBAEK מדנמרק: אמנם מוכר הקשר בין משקל לידה וBMI בהמשך החיים, אך לא נמצא קשר בין משקל לידה (גם כשמבוטא בצורות שונות, כגון סטיות תקן לגיל הריון) לבין שינויי משקל במהלך תכנית הטיפול.
– סקירת הנחיות הטיפול בילדים עם השמנה ממדינות שונות ( אך שפורסמו באנגלית…) – LANDSCAPE study: מתוך 24 הנחיות, רק 9 נמצאו כבעלות איכות טובה, רובן של גופים שונים מארה'ב, וכן הנחיות NICE מבריטניה, והנחיות מסקוטלנד ומספרד. בכולן הוסכם כי הטיפול צריך להיות רב-מקצועי, משפחתי, על ידי צוותים בעלי הכשרה מתאימה. התכניות צריכות לכלול שיפורי תזונה, פעילות, צמצום נייחות ומרכיבים רגשיים.לא ברור מה ה'מינון' של המפגשים, נראה שצריכים להיות גמישים ומותאמים למשפחה. פערים – איזו הכשרה צריכים המטפלים, אילו כלים צריכים להיות בשימוש, ומה ההשפעות לטווח הארוך. מגבלה ברורה היא השימוש בקווי הנחיה שפורסמו באנגלית, אין הערכת השמנה מדויקת לרוב (אלא רק שימוש בBMI) או יעדים ברורים בנושא הסיבוכים.

יום שבת, 14:34
ד"ר ברוריה טל

חוקר הולנדי ממסטריכט ק. וסטרפ. בדק תגובה תרמית של הגוף על ידי מים כפולי סימון. זו שיטה יקרה. ניתן לבדוק ברוק, בשתן, בדם. בודקים 3 פעמים לאחר יום 0. כעבור יום, שמונה ימים, 15 יום. היתרון שקל לבדוק בצורה נוחה, ללא הפרעה בחיי היום יום.
קצב מטבולי עולה בעקבות פעילות גופנית עד פלטו, מעבר לו עליית פעילות גופנית לא תעלה את הקצב המטבולי.
קצב מטבולי של מסת השריר פוחת עם הגיל.
בנוסף פוחתת מסת השריר עם הגיל
ככל שהפעילות הגופנית גבוהה בגיל צעיר, מסת השריר בגיל מבוגר תהייה יחסית גבוהה יותר

יום שבת, 13:55
ד"ר מיכל כשר מירון

השפעת ה-Mindset– על המערכת המזוקורטיקולימבית והתנהגות
(S Franssen , Netherland)
בדקו השפעה של MINDSET על fMRI,
הניסוי כלל התערבות: סרטים המראים מזונות טעימים עם מסרים כתובים של שחרור והדוניות, לעמת מסרים של פעילות גופנית ואורח חיים בריא שמלווה במסרים כתובים של שליטה עצמית
לא ראו הבדלים משמעותיים בתמונה של FMRI, למעט תגובה במערכת הדופימנרגית כאשר היתה הצגה של מזונות CRAVING CHOCOLATE
ובדקו גם רמות GLP1 וגרלין לפני ואחרי הארוחה ולא היתה השפעה של הסרטים על תגובות אלה ברמות ההורמון. הרמות היו דומות בפונקציה של הזמן בין שתי קבוצות ה MIND SET
רמות INTAKE – אחרי הוידאו אחרי סרטים של LOSS OF CONTROL MINDSET
הם אכלו יותר מהשוקולד ! כלומר על אף שלא ראו הבדל ב fMRI , בפועל היתה השפעה על ההתנהגות העוקבת.

יום שבת, 13:52
ד"ר ברוריה טל

מרצה Denis Blondin על הקשר בין but למיקרוביום של המעי ותרמוגנזה. כידוע השומן החום עשיר במיטוכונדריה עם תרמוגנזה גבוהה. כידוע העכברים קור מגביר את פעילות המיטוכונדריה וייצור חום. בבני אדם קיימים מרכזים שונים של שומן חום, צרכנים גדולים של גלוקוז, חמצן, בעקבות חשיפה לקור בעיקר באזור הצוואר, לאורך עמוד השדרה בלב. עם עליית הגיל פוחתת פעילות השומן החום.

פרופ צבי גליק פרסם ב 1981 את התגובה התרמית של ארוחה על ידי השומן החום. אחת התאוריות שהתפתחו היתה התגובה התרמורגולטורית בעקבות אכילה שמשפיע על התאבון, שובע. מחקרים חדשים שהפרשת ה"סקרטין על ידי השומן החום לאחר אכילה באיברים שונמם הוא סמן חזק לפעמלות התרמית של השומן החום.

הזרקת סקרטין הראתה בעכברים עלייה בתהליך תרמוגני. הזרקת סקרטין לבני אדם הראתה פעילות מוגברת של צריכת גלוקוז באזורי שומן חום בעיקר באזור הצוואר

הסקרטין משפיע רק בחיות עם שומן חום. מניעת הפרשת הורמון הסקרטין העלתה את הרעב והצורך באכילה בעכברים

הזרקת סקרטין במחקר על בני אדם הפחית את הרעב משמעותית לעומת פלצבו. פורסם 2021.
לסיכום הורמון הסקרטין מתווך בתגובה התרמורגולטורית לאחר ארוחה.

פעילות השומן החום אינה שונה סיגניפיקנטית בין זכר לנקבה
הפסקת המחזור בנשים מלווה בירידת פעילות השומן החום
מחקר על בני אדם שעתיים ביום חשיפהה ל 10 מעלות צלזיוס למשך חודש במשך שעתיים העלתה את פעילות השומן החום ב 25%.
מתן ניאצין מדכאת פעילות שומן חום
בסכרת טייפ 2 פוחתת התגובה התרמוגנית בתגובה לקור לעומת שמנים ורזים
[email protected] – כתובת המרצה הראשון מגרמניה של ההרצאה על הסקרטין. השם שנרשם בהתחלה שייך למרצה השני מקנדה.

יום שישי, 18:56
ד"ר בתיה קורנבוים

במושב של שיתוף פעולה בין מדינות בשינוי המדיניות לטיפול בהשמנה; OPEN
ייצג אותנו בכבוד אבי קרסיק.הוא שיתף את הנוכחים במהלך שקורה בישראל בהעלאת המודעות של הפוליטיקאים למלחמה בהשמנה. סיפר על היזמה מול משרד האוצר על גיוס חלק מכספי המיסוי על משקאות מתוקים שילך לטובת התכנית הלאומית לטיפול בהשמנה.

יום שישי, 18:15
ד"ר מיכל כשר מירון

עבודה מלנסט 2018 על UK, לפי bmi קבוצות גיל ומין וHR לתמותה

יום שישי, 18:16
ד"ר דרור דיקר (בתגובה לפוסט מעלה)

מכיר. הצגתי זאת בהרצאתי הראשונה והתיחסתי להשפעות הגיל.
ברור שכשאתה מתקנן לכל גורמי הסיכון השפעת ההשמנה יורדת. הבעיה בכל המחקרים הללו הינה ההטיה של ההשמנה הנשית שמגינה מפני תחלואה קרדיווסקולרית.

יום שישי, 18:14
ד"ר עידית דותן

ברוויו סיסטמטי שבדק מטופלים עם סכרת סוג 1 שעברו ניתוח בריאטרי, התקבלו התוצאות הבאות:

# ירידה משמעותית במשקל
# ירידה במינון האינסולין ביומי
# לא נמצאה שיפור בשליטה גליקמית (!!!)
# שיפור בפרמטרים מטבולים שונים
# שיפור באיכות החיים

המסקנה – צריך לשקול יעילות מול סיכון עבור כל מטופל

יום שישי, 18:04
ד"ר יעל סופר

מחקר שבדק כ800 אנשים לפני ניתוח בריאטרי (דנמרק והולנד) , מנבאים לתוצאים פסיכולוגיים פחות טובים אחרי הניתוח: רקע פסיכיאטרי, יל"ד, מובטלים, רמת השכלה נמוכה וציפיה מוגזמת לירידה במשקל י(מעל 40%)

יום שישי, 17:57
ד"ר ברוריה טל

חוקר אוסטרלי הראה דרך דיגיטלית ביתית שפתח, לסרוק את הרכב הגוף, במסגרת טיפול דיגיטלי בהשמנה

יום שישי, 17:50
ד"ר יעל סופר

מחשבון לניבוי ירידה במשקל בניתיח שרוול/מעקף
הראו שהדיוק יחסית גבוה לעומת מה שקיים היום.

ב80 מטופלים לפני הניתוח המשקל שדמיינו/רצו להגיע אליו היה כמובן נמוך יותר מהמצופה לכן זה יכול לשמש כבסיס לשיחת תאום ציפיות לפני ניתוח

יום שישי, 17:42
ד"ר יעל סופר

בוצע Systematic review שניסה לראות אם snps מסיימים קשורים לירידה במשקל אחרי ניתוח בריאטרי. 52 מחקרים מספרים קטנים מאוד. גנים שהראו ירידה ucp וכן ADIPOQ אם כי האחרון רק בניתוח BPD. לגבי FTO MC4R תוצאות סותרות במחקרים. בקיצור אין מספיק מידע

יום שישי, 16:50
ד"ר מיכל כשר מירון

מביעה כאן את דעתי האישית: לגבי השאלה שעלתה של קביעת מטרה לפי אחוז מול יעד bmi קשיח, יש כאן מידה של קביעה שרירותית.

הרי קיים גם מידע אפידמיולוגי לגבי קשר בין bmi וסיכון לתחלואות שונות. לרוב זה יחס j או u, ודרך אגב הקשר הזה מושפע מגיל ומין: נשים וקשישים הקשר בין bmi לתחלואה לתמותה הוא מתון ושטוח יותר וגם טווח bmi אדאלי הוא מעט שונה.

וכמו בסוכרת, יש את העניין של הדלתא של ירידת משקל לעמת רווח אבסולוטי במניעה: בערכים הגבוהים של bmi לעמת הערכים הנמוכים יותר של bmi מבחינת ירידת הסיכון האבסולוטי

בהשמנה הדאטא לגבי מניעה ויעדים מגיע בעיקר תצפיתית ממחקרי sos. אמנם בDirect ההתערבותי ירידה של 15 אחוז תורגמה לרמיסיה של סוכרת ובלבד שיש אחזקה ושימור.
לגבי תמותה , סרטן, ascvd חסר מידע וריבוד לקבוצות

כך שסהכ כיום הבחירה ביעדים לפי % היא די שרירותית. והמידע הקיים לאו דווקא מחייב שימוש ב% ירידה כיעד.

אם להקצין: מי מטופל עם bmi 28 ואפילו עם סוכרת התחלתית לא צריך לרדת 15 אחוז במשקל כדי להשיג רווח בריאותי, וכאן עדיף לדבר על יעדי bmi
בינתיים זו השפה בה מדברים בקווים מנחים אך זו בחירה די שרירותית

יום שישי, 17:43
ד"ר דרור דיקר (בתגובה לפוסט למעלה)

מה היעד שלך להמוגלובין מסוכרר בחולה שהצגת?

יום שישי, 17:47
ד"ר מיכל כשר מירון (בתגובה לפוסט למעלה)

גם לזה היום כבר יש תשובה מורכבת, שמופיעה בהנחיות קליניות: תלוי למי, מה גילו, מצב בריאותו , צפי חיים וכו
(מותר לציין- בנוסף לדיון עם המטופל לגבי מטרת הטיפול, שיקולי בעד ונגד

יום שישי, 17:55
ד"ר מיכל כשר מירון

לא מורכב בכלל. יש תחלואה קרדיווסקולרית כליתית או לא.
השאלה באה לכוון את % הפחתת המשקל לפי התוצאה שאת רוצה להשיג. זאת הכוונה בביומרקר.
לגבי נתונים לא משוכנע שאת צודקת. המחקר שהצגתי עוקב רטרוספקטיבית 15 אחר החולים ומשווה אחוז הפחתת משקל להתפתחות תחלואה. נראה לי מחקר איכותי.

ויש גם עבודות שמראות שהתרומה של חמרת ערך bmi לסיכון לascvd יורדת כתלות במספר גורמים הסיכון הנוספים.

יום שישי, 16:42
ד"ר יואל טולדנו

כר "פורה" למחשבה…..

פריון והשמנה:
מרצה מבריטניה Reynolds

1. איך משפיעה ההשמנה בנערות מתבגרות על פריון?

השמנה כרוכה בירידה ב-fecundability (כושר הפוריות, מידת הסיכוי שאישה תתעבר) עתידית, גם כאשר מתקננים ולא מחשיבים נערות עם PCOS
וכל זה כאמור כאשר ההשמנה ידועה כבר מגיל הנעורים.

2.השמנה טרום הריונית:
מעלה סיבוכי היריון-
באמא: סוכרת היריון, רעלת היריון, דיכאון, ניתוח קיסרי.
בעובר: מאקרוזומיה, ציון אפגאר נמוך, מוות תוך רחמי.

3. השמנה באישה הבוגרת גם כרוכה באי פריון.
האם הפחתת משקל תשפר תוצאי הפריון?
אין מספיק עדויות לשיפור.

יום שישי, 16:40
ד"ר הדר מילוא

מה מטרת הטיפול בהשמנה? ד״ר דרור דיקר

לאחוז הירידה במשקל ישנה משמעות ברמיסיה של מחלות מטבוליות
ירידה במשקל נמצאה יעילה במניעת תחלואה נילווית.
על מנת להנות מהיתרונות שבירידה במשקל יש לצלוח את השמירה על הירידה ולצערנו המחקרים מראים שלאחר הירידה במשקל רב המטופלים חוזרים ומעלים.
במחקר שבדק מה המשמעויות של פלקטואציות במשקל הגוף (ירידה ועליה לאחריה), התמותה היתה גבוה יותר בקרב מטופלים שירדו ועלו לעומת קבוצת המטופלים עם BMI גבוה אך יציב. ז״א שפלקטואציות במשקל מעלות את הסיכון הקרדיווסקולרי. מדגיש שנית את החשיבות שבשמירת משקל יציב ובעיקר לאחר הפחתה.
מחקר אחר הדגים שרמות GLP-1 נמוכות לפני ואחרי ירידה במשקל הוא מנבא לעליה חזרה במשקל (בהסתייגות שמדובר על מחקר קטן מאד).
אחת הטקטיקות למניעת עליה במשקל לאחר דיאטה דלת קלוריות, בשלב בו הרעב גובר והסיכון לעליה במשקל עולה, הוא לתת טיפול בGLP-1 . מחקר שהתפרסם בניואינגלנד הדגים ששילוב של לירגלוטייד עם פ״ג הוא היעיל ביותר לירידה ושימור המשקל.
ד״ר דיקר סיכם בכך שמטרת ההפחתה במשקל תחת טיפול תרופתי צריך להיות לפחות 15% ממשקל הגוף ההתחלתי.
18% ירידה במשקל באמצעות ניתוח בריאטרי מפחית סיכון קרדיווסקולרי
יש להתאים את % הירידה במשקל למטופל על מנת להגיע לתוצאות מטאבוליות הטובות ביותר עבור המטופל הספציפי.
וראביליות במשקל מגבירה סיכון קריווסקולרי ואף תמותה
האתגר הוא שימור המשקל לאחר הפחתה ויש לשנות את הטרמינולוגיה ל״הפחתה ושימור המשקל״.

נשאלה שאלה לד״ר דיקר: האם נכון לומר % ממשקל הגוף ואולי הגיע הזמן לדבר על ירידה ב% ברקמת השומן? תשובתו של ד״ר דיקר היא שאכן זו המטרה ונגיע אליה בעתיד (יש קושי לאמוד את רקמת השומן ואת % הירידה בה בהווה).

כמו כן במחקרים שישנם התוצאים הם לפי % מהמשקל ולכן זהו המדד הטוב ביותר בשלב זה. ד״ר דיקר הוסיף שיש לשנות את הפוקוס מ% הפחתה במשקל לשימור המשקל ובכך להשקיע את האנרגיה שלנו.

יום שישי, 16:32
ד"ר יעל סופר

אחד מ3 בני נוער בבריטניה סובלים מעודף משקל. ב-2030 יהיו בעולם 254 מיליון ילדים עם השמנת יתר.
מחקר קטן ב50 בנים בני 16 עם BMI 48 לפני בריאטרי ל70 אחוז רמת טסטוסטרון נמוכה. השתפר אחרי ניתוח
[מחקר קטן אחר נערים בני 17 עם NAFLD בגיל 20 ל50% ספירת זרע נמוכה

מחקר אחר עקב אחרי מתבגרים לגיל הבגרות והראה שלאלו שזהלו מהשמנה בגיל הנערות היו להם 30-40% פחות ילדים בגיל הבגרות. זה תפס לבנות ובנים

יום שישי, 16:20
ד"ר מיכאל ויינפאס

יעדים לטיפול בהשמנה – ד"ר דיקר
( ומה הקשר בין מחקר האקורד לבין אוקרדיון )
**
ה 5% יעד, שדיברנו עליהם עד כה נראים היום לא יעד מספיק. ככל שנרד יותר לכיוון ה 15% נגיע לתוצאות טובות יותר ולשליטה בגורמי סיכון קרדיו מטבולים אך ללא אפקט על מחלות קדיווסקולריות.
לכל מחלה יש יעד אחר. סוכרת – 10% מחלות קריווסוקלריות – 20%
את זה כן רואים במנותחים בריאטרים. איבדו 18% ממשקלם למשך יותר מ 20 שנים ועדיין יש להם פי 3 יותר סיכון לעומת אדם של חי עם השמנה. מה שמראה כמה שהמחלה היא כרונית
וברור שכל זה לא ייתכן ללא שימור על המשקל.
מחקר ה TTT הדגים שוריאביליות במשקל מעלה סיכון לתמותה קרדיווסקולרית כפי שנצפה גם במחקר האקורד. שזה מעלה סיכון ומכאן שוב החשיבות בשימור ההישג של הירידה במשקל.
הורמוני השובע נמוכים יותר במטופלים שחיים עם השמנה
רמות גלפי1 בבסיס ובסיום הירידה במשקל משפיעים. ככל שהוא נמוך הן בבייזליין והן בסיום הירידה במשקל כך הסיכוי לעלייה מחודשת במחקר
פרמקופתרי ופעילות גופנית יעזרו לשימור הירידה במשקל.

שאלה מהקהל :האם לא עדיף לטרגט את מסת השומן מאשר את המשקל ?
ד"ר דיקר : ודאי שכן. אבל אין לנו כרגע מדידות להתסמך עליהם בנושא. ברגע שיהיה – זה ישתנה
שאלה מהקהל : בשום מחלה אחרת אנחנו לא מגדירים כיעד אחוז ממצב התחלתי שיש לנו כעת. מתי יהיה לנו יעד אחיד
ד"ר דיקר : כרגע הדאטה הקיים הוא באחוזים. עלינו לשנות הפוקוס מירידה במשקל לשימור המשקל. התרופות הם גם תרופות לשימור המשקל. מטופלים יכולים להוריד 15% במשקל גם ללא תרופות. הקושי הוא בשימור. ישנם 2 פאזות והשנייה היא שימור והתרופה עושה את שניהם כשהשנייה היא חשובה יותר

יום שישי, 16:1
ד"ר ברוריה טל

ככל שאחוז יקידת המשקל גבוהה יותר הסיכוי לשפר את הסוכרת גדל (דרור)
וריאביליתי של המשקל עולה/יורד/עולה/יורד,מעלה סיכון תמותה(דרור)
רמה נמוכה של GLP1 מעלה סיכוי של עליית משקל חוזרת לאחר הרזיה
לדעת דרור 15% ירידת משקל, אפקטיבית לשיפור משמעותי של מדדים מטבוליים

יום שישי, 15:33
ד"ר מיכאל ויינפאס

על צוותי הטיפול להדגיש למטופל שהשמנה היא מחלה כרונית
**
חשוב להסביר למטופלים על כרוניות התהליך. כיוון שמטופל שיורד 5% במשקל, בהמשך כשהוא יעלה בחזרה במשקל אם וכאשר, הוא עלול להתבייש לחזור לרופא ובעצם להזניח הטיפול במחלתו
זה לא יקרה אם מהתחלה נסביר לו שמדובר במחלה כרונית שדורשת מעקב וטיפול ממושך
הערה : בעולם הסוכרת אנחנו מסבירים למחלק מהמטופלים עם טייפ 2 שמגיעים לטיפול באינסולין שזה לא בשל כישלון בטיפול אלא חלק ממהלך המחלה…….

יום שישי, 15:31
ד"ר דן אויירו

מה המשמעות של ׳טיפול בהשמנה׳? יש צורך בהסתכלות רחבה, לא רק על טיפול באורחות חיים או טיפול תרופתי, אלא מעקב ארוך טווח, רב-צוותי, תוך התאמה ודיוק למטופלים. השונות בטיפולים הקיימים במחלת ההשמנה קיימת לאורך קשת הטיפולים והמטופלים ועל כן יש צורך בהסתכלות זו.
במסגרת הטיפול המתמשך יש צורך בהסתכלות רחבה על תחלואה נלווית ותעדוף משתנה לאורך זמן – במה נטפל קודם.
עם הזמן והתפתחות הטיפולים השונים יש מקום גם לעדכן את הטיפולים המוצעים.

יום שישי, 15:31
ד"ר מיכל כשר מירון

מדיניות ומניעת השמנה בגישה מערכתית
מושב מעניין על התערבויות ברמה לאומית/ מקומית בגישה של SYSTEM BASED למניעת השמנה
דוגמאות של צורת חשיבה מערכתית – יצירת ALLIANCE ופלטפורמות שיתופיות של בעלי עניין או השפעה על הסביבה בה אנו חיים. לימוד הבעיה על מרכיביה בהקשר הרחב החברתי המקומי הכלכלי תרבותי וכו. זיהוי החסמים כמו גם המוטיבציות של ה STAKEHOLDERS השונים, כאשר הגישה היא דינמית – שיח מתמשך הערכת צרכים של קבוצות שונות וכן נקודות שבהן יש פוטנציאל למינוף . (בני נוער, בתי ספר, דיור, רשתות מזון, סביבה, אי שוויון חברתי ועוד)
למשל בהולנד – יצרו תכנית כזו של התערבות דינמית למניעת השמנה בקרב בני נוער, שבה הOUTCOME בשלב ראשון איננו BMI (מתוך הבנה וקבלה של העובדה שזהו מדד צר ואורך זמן לראות תוצאות). הם בעד הערכת מתמשכת של הבעיה והגורמים המזינים אותה, תוך זיהוי התהליכים המתרחשים בתוך החברה והתאמת ההתערבויות עם הזמן. רתמו פוליטיקאים, קבלו תקציב מובטח ל 20 שנה (!!), כש"היעד הוא שאף ילד בהולנד לא יהיה שמן ב2033". עורכים ישיבות תקופתיות של דיסיפלינות ועולמות שונים – עיריה, תעשיינים, פוליטיקאים, רופאים וכן בני נוער – כדי להבין המוטיבציות של כל אלה, כך שהתהליכים ימנפו את הצרכים וההשקפות של העולמות השונים .
פרוייקט מקסים, מאוד שיתופי, במטרה לשנות את הסביבה בה אנו חיים במובן הרחב יותר.
(אולי עצם השיח בכל הרמות שלא יורד מסדר היום – יכול לגרום לכך שדברים בכל יתקדמו לכיוון הנכון?)
זו אסטרטגיה שונה ומסייעת גם לזהות את התוצאות הבלתי צפויות של ההתערבויות השונות. אסטרטגיה זו מוצעת במקום הגישה הרדוקטיבית והבדידה עם הערכת תוצאות אחרי 6-12 חודשים שבה אנו מרוגלים: דהיינו, התערבות בבית ספר לחוד, סימון מזונות לחוד, TAXATION לחוד, הקמת פארקים לחוד וכו'…..
(השאלה כמובן היא האם תהליך העבודה הזה שהוא באמת חשיבה מחוץ לקופסה – אכן בסופו של דבר יקדם בריאות, וימנע השמנה).

יום שישי, 15:30
ד"ר יואל טולדנו

2. רופא מגרמניה:
הציג מקרה של מטופל שהולך ועולה במשקל מגיל 30 עד 50 וצובר תחלואה-סיבוכים כמו יתר ל"ד, סוכרת, כאבי ברכיים ומחלה קורונרית.
המסר הוא שעל המטפל להיות יותר פרואקטיבי בטיפול בכל גורמי הסיכון הקרדיו-וסקולריים בשלב מוקדם.
כמובן הבשורה של העשור האחרון הוא הטיפול באנאלוג GLP1 להפחתת משקל וסוכרת.

3. רופאת משפחה מצרפת:
יש אתגר רב למצוא את הטיפול "שיעבוד" עבר מטופלים שלנו.
יש גם שונות גדולה בתגובה לכל טיפול שאנו נותנים. אז איך נחזה מראש תגובה לטיפול? אכן אתגר.

עוד אתגר:
מה ייחשב כהצלחת הטיפול???
ממש ירידת משקל?
או מספיק עצירה בעליית משקל נוספת?
שיפור איכות חיים?
טיפול בתחלואה שקשורה להשמנה?

4. רופא ההשמנה המפורסם קארל לה רו:
האם תם עידן הטיפול בניתוח בריאטרי?

מסתבר שבבריטניה מספר הניתוחים הבריאטריים בכל שנה הוא די יציב בעשור אחרון.

מה עדיף כטיפול להשמנה? תרופה או ניתוח?
כנראה נזדקק גם בעתיד לכל האופציות, כולל המשך טיפול באורח חיים וליווי דיאטנית.

אם נאמר שכרגע הסטטיסטיקה מראה שמתוך מאה אחוז מאנשים עם השמנה:
1 אחוז —עוברים ניתוח.
עשרה אחוז —יזכו לקבל טיפול תרופתי. אבל מתוכם כעשרים אחוז לא יגיבו לטיפול.

כך שיש עוד כמויות אדירות של אנשים עם השמנה שיזדקקו לאיזושהי צורת טיפול.

יום שישי, 15:32
ד"ר דרור דיקר (בתגובה לסעיף 4 בפוסט למעלה)

קשה להשוות לבריטניה. הניתוחים שם עוברים דרך שלב 3 שלא ממש ממומן ממשלתית ורשה להגיע לניתוח. בישראל מספר הניתוחים ירד בכ40 % מעניין יהיה לראות את השפעת כניסת הווגובי באנגליה על מספר הניתוחים.

יום שישי, 15:03
ד"ר מיכאל ויינפאס

השפעת הסטיגמה על הזמן שמייחס רופא למטופלים החיים עם השמנה
**
נתונים מראים שרופאים ראשוניים נוטים לייחס הרבה מהתלונות של המטופל החי עם השמנה לזה שהוא עם השמנה ובכך לפתור הנושא מסדר היום ומקדישים 33% פחות זמן לביקור של אדם עם השמנה לעומת אדם במשקל תקין
וזה מצד שני גורם למטופלים החיים עם השמנה לחשוב פעמיים אם יש טעם בכלל להגיע לרופא
התראיינה מטופלת שלפני שעברה ניתח בריאטרי שגרם לה לרמסיה של סוכרת. סיפרה שהייתה הולכת ל 3 רופאים שונים, 1 – לטיפול בהשמנה השני – לטיפול בסוכרת השלישי – לטיפול בתסמונת השחלה הפוליציטסית. ( נראה לי שבארץ הייתה מסתפקת ב 2 רופאים ? )

יום שישי, 15:01
ד"ר יואל טולדנו

פאנל על הטיפול בהשמנה:
מה הכי חשוב לך בטיפול?

1. אריה שארמה מקנדה:
איכות הטיפול מושפעת מ-stigma/bias
בקרב המטפלים.
למשל, להגיד לאדם עם השמנה "תרד במשקל וזה יסתדר" זה כמו להגיד לאדם בדיכאון -"פשוט תתעודד וזה יעבור".
"אין לי זמן לפתור בעיות שהיית יכול למנוע (דהיינו להיות עם השמנה".
"זה מפני שאתה שמן"
מסתבר שזמן הביקור קצר בשליש לעומת מטופלים ללא השמנה.

איך להתגבר על בעייה זו?
לא לעשות:
לא להאשים מטופל.
לא להשתמש בשפה שלילית.
לא להתרכז רק במשקל.
לתת אותה התייחסות טיפולית כמו שהיית נותן לאדם רזה.
לא לקצר הביקור.

כן לעשות-
להקשיב
לדבר על יתרונות הפחתת משקל.
להבין שזה מאתגר לשמור על הירידה במשקל
ולדבר בשפה חיובית

יום שישי, 15:10
ד"ר מיכאל ויינפאס (בתגובה לפוסט למעלה)

ההשוואה לטיפול בדיכאון מעולה בעיניי. כי גם שם יש לכאורה טיפול פסיכולוגי שאולי מקביל לאורח חיים וטיפול תרופתי שברוב סוגי הדיכאון נדרש ובשילוב עם טיפול פסיכולוגי . כך שזו השוואה אפילו טובה יותר לטיפול ביתר לחץ דם או היפרכולסטרולמיה

יום שישי, 14:57
ד"ר יעל סופר

תזונה אחרי ניתוח בריאטרי:ירידה בסך קק"ל בשנתיים הראשונות ובהמשך עליה עד התייצבות. יחס מקרונוטריאנטים נשאר, למרות מרידה באכילת ירקות. ההמלצה אכילת כ6 ארוחות קטנות הפרדה של שתיה מאכילה לפחות 30 דקות לעיסה של האוכל עד שיהיה במרקם רך. כדאי להכין את המטופל לכך שזמן הארוחה יהיה ארוך יותר 30 דקות יכול להיות מאתגר עם עבודה ובנשים צעירות עם ילדיח..

יום שישי, 14:50
ד"ר עידית דותן

השמנה מונוגנית – את מי לשלוח לברור גנטי?

1. השמנה חמורה בגיל צעיר (לפני גיל 3-5 שנים), מעל 120% מאחוזון 97, BMI מעל 35

2. היפרפגיה – צורה חמורה ביותר של רעב, הרבה יותר מאכילת יתר או מbinge eating.
קשה להגדיר היפרפגיה – המרצה משתמשת בשאלון הבא: מה גורם לך להפסיק לאכול? כמה זמן אתה מרגיש שבע אחרי ארוחה? כמה את רעב? האם יש סימנים של בינג'? האם יש אכילה לילית? עוד לא עבר ולידציה.

3. היסטוריה משפחתית של השמנה חמורה – העברה מהורה לילד (AD), ילד השונה לגמרי מפרטים אחרים במשפחה, הופעת תסמינים שמתאימים לסינדרום מסוים.

4. עמידות לטיפולים קודמים, כדגמאת ניתוח בריאטרי.

יום שישי, 14:1-
ד"ר עידית דותן

הרצאה נהדרת של בוזטו על טיפול בהשמנה –
# מורכבות מחלת ההשמנה דורשת תהליך אבחנתי וstaging הכולל מידע אנטרופומטרי וקליני על המטופל (רפואי, תפקודי ונפשי).
# ההחלטה על הטיפול צריכה להיות מבוססת על הstaging ולא רק על נתונים אנטרופומטרים
# בחירת הטיפול צריכה להיות בהמלצת הרופא, אולם בשיתוף עם המטופל
# זמן ההתערבות – לפני החמרת הסיבוכים, ואם ההתערבות הראשונית לא מספיקה – יש לבצע אינטנסיפיקציה על מנת להגיע ליעד הטיפול

יום שישי, 14:00
ד"ר יואל טולדנו

ועכשיו בואו נתקדם……
מה עוד נדרש מעבר לקווי ההנחייה הקיימים לטיפול בהשמנה?
Luca Busetto
מאיטליה.

1. לשים דגש הרבה יותר על פרמטרים קליניים, ולא להסתמך רק על מדידות כמו BMI והיקף מותן.

למשל, לבצע הערכה פונקציונלית טובה יותר, למשל ע"י מבחן מאמץ קרדיו-פולמונרי CPET

2. בואו נלמד מטיפול במחלות כרוניות אחרות, וזה יסייע לטפל במחלת ההשמנה הכרונית.
למשל, דוגמא מיתר ל"ד-נקבע טיפול גם לפי ל"ד וגם לפי גורמי סיכון CV נוספים. ולפי סיבוכי יל"ד.

3. חשוב לקבוע יעדי הירידה במשקל???
למשל התסמונת דום נשימה נדרשת ירידת משקל לפחות 10 אחוז כדי לקבל שיפור.
כנראה צריך להיות אגרסיביים יותר כאשר יעד טיפולי להפחתת משקל אינטנסיבי יותר. דהיינו להתחיל מוקדם יותר טיפול תרופתי מעבר לשינוי אורח החיים.

ולבסוף, המרצה האיטלקי מזמין אותנו להירשם לכנס EASO בשנת 2024 ב-12-15 מאי בונציה.
זכה למציאות כפיים נמרצות מהקהל. דמיינו שיט בתעלות תוך דיון ברומה של ההשמנה….. 👏😂

יום שישי, 13:51
ד"ר ארנה קירשטיין

קשר בין קנביס ומזון מהיר להשמנה
קנביס גורם לעליה בתאבון מנציס עליה בצריכה קלורית של מזון לא בריא
ליגליזצית קנביס הביאה לעליה בצריכת מזון מהיר
בדקו מתבגרים מאפריקה אסיה ואמריקה
מדדו כמה שימוש בקנביס ב 30 יום אחרונים וכמה צרכו מזון מהיר בשבוע אחרון
קשר למין גיל תמיכת הורים
יש קשר חיובי בין צריכת קנביס ומזון מהיר
לא מצאו קשר ישיר להשמנה
סיבות:
מנציס
פגיעה בשיפוט
השפעת חברים
המשקל לא עלה. השערה שקנביס מעלה מטבוליזם
מחקר זה מעורר צורך לקידום שינוי אורחות חיים

יום שישי, 13:50
ד"ר יואל טולדנו

עבודת צוות מולטידיסציפלינרית לטיפול בהשמנה:
המרצה Yumuk מאיסטנבול.

יש לא מעט אתגרים:
1.לפי מחקר ACTION IO אנו יודעים שלוקח 6 שנים מרגע שאדם מתחיל להתמודד עם השמנה עד שמשוחח לראשונה עם מטופל שלו.
2. אין רישום של אבחנה של השמנה בתיק רפואי.
3. ככל שיש סיבוכי השמנה, אז עולה הסיכוי שיהיה רישום של השמנה.
4. באירופה-חסרים מומחים לטיפול בהשמנה.
5. אין מספיק יישום של קווי הנחייה.
6. בעייה של תגמול כספי על הטיפול.

כיוון שהשמנה היא מחלה מולטי דיסיפלינרית היא גם דורשת טיפול צוות מולטידיסציפלינרי.

מהו צוות זה?
רופא, דיאטנית, פסיכולוג, עו"סית, מאמן גופני, אחות, מנתח בריאטרי.

כיוון שהשמנה היא מחלה סיסטמית relapsing אז נדרשים ייעוצים במרפאות שונות ומגוונות.

באירופה פיתחו רשת מרכזי מצוינות לטיפול בהשמנה.
בהם ניתן טיפול הוליסטי. זה נקרא EASOCOM
מצורף קישור.
למרצה יש מרכז כזה באיסטנבול.

בנוסף, יש תוכנית רישוי למטפלים בהשמנה מטעם EASO מדיסציפלינות שונות.

יום שישי, 13:31
ד"ר ארנה קירשטיין

השפעת שינה על השמנה בילדים ומתבגרים
במהלך הסגרים
בדקו השפעת שינוי דפוס שינה על המשקל
בדיקה בשתי נקודות זמן
לפני ובמהלך הסגר
בדקו דפוסי והרגלי שינה
גילאי הילדים סביב 14 ואחרי הסגר 15
נבדקו הרגלי אכילה – אכילת פירות ממתקים חטיפים מתוקים ופעילות גופנית יומית
הרגלי שינה: משך שינה זמן שינה מועד הליכה לישון זמן התעוררות
בדקוbmi
שינוי שעת שינה קשור באופן הפוך לפעילות גופנית
שינוי בזמן שינה מעל שעתיים היה קשור לעליה ב bmi
עליה בזמן ערות ודילוג על ארוחת בוקר
הקשר בין זמן שינה ודפוסי שינה קשור לשינויים חיוביים ושליליים במשקל
בנות במהלך הסגר פחות הפחיתו פעילות גופנית לעומת בנים אבל מראש עסקו פחות בפעילות גופנית

יום שישי, 13:28
ד"ר ברוריה טל

פרמטרים מטבוליים שנבדקים יותר אמינים אחרי ארוחת תבחין במטרה להתאים דיאטה מותאמת אישית E Blaak מהולנד

יום שישי, 13:23
ד"ר יואל טולדנו

סקירת קווי הנחייה הקנדיים להשמנה:
המרצה Arya Sharma

מספר דגשים:
1. השמנה הוגדרה מחלה כרונית.
והגישה היא
Patient centric

2. דגש חשוב שהמשקל הגבוה קשור לפגיעה כלשהי בבריאות.
ואין להתייחס רק למדידה של BMI או היקף מותן.

3.חשוב להתייחס ל-weight bias

4.הערכה של השמנה לפי ארבעת ה-M
Mental, Metabolic, Mechanical, social Milieu

ה-milieu הסוציאלי עוסק בצדדים סוציואקונומיים, הגישה של האדם לספורט ותסונה בריאים ועוד.

5.תזונה ופעילות גופנית חשובים לכל אזרח קנדי בלי קשר למשקל שלו.
(ואז אדם עם השמנה לא מרגיש שהוא בלבד מקבל המלצות ספציפיות על אורח חיים בריא)

6.שלושת עמודי התווך של הטיפול בהשמנה:
תרופתי, ניתוחי ופסיכולוגי, כמובן יחד עם שינוי אורח החיים.

7. מודל טיפול במחלה כרונית:
מודל 5A שכבר הוזכר בכנס זה.

שאלה מהקהל:
האם יש "השמן הבריא"?
א.חשוב לברר טוב טוב שאין לו שום דבר ממרכיבי ארבעת ה-M
ב. חשוב גם לזמן לבקורת תקופתית לוודא שלא פיתח תחלואה שקשורה בהשמנה. כרגע הוא "בריא". לא בטוח שיהיה כך בעתיד.

יום שישי, 13:05
ד"ר ברוריה טל

משקה בשם phenflex למדידת מרקרים מטבולים בארוחת תבחין המהווה סוג של ארוחת סטרס טסט. המשקה מכיל פחמימות 75ג', חלבון 20 ג', 60 מ"ל שמן פאלם (קוקוס), 320 מ"ל מים, מספק 920 קלוריות.
טעם וניל, נסבל..
המרקרים נבחנו לפני ואחרי 3 סוגי דיאטות

יום שישי, 13:03
פרופ' גל דובנוב

מושב על תכניות משפחתיות לשיפור אורח חיים בילדים צעירים:
– פיתחו אפליקציה להורים לילדים בגיל הרך, בה נתנו המלצות והנחיות לשיפור התזונה והפעילות בגיל זה. מעט מדי הורים (שהסכימו להשתתף במחקר!) הורידו אות, ובקרבם מעט מדי השתמשו בה. פועל יוצא- אין ירידת BMI בגיל 6+12 חודשים. הדבר נותר נכון גם כשמתבוננים בקרב המשתמשים האדוקים.
– קיימת בהולנד תכנית בשם Superfit לשיפור הרגלי חיים בקרב פעוטות בעזרת תיק המכיל חוברות הנחיות והמלצות לפעילויות תזונה ופעילות גופנית. הרחיבו את הפעילות לחינוך גם של הורים. הוצגו הבטים חיוביים ושליליים של הפעילות, רק חבל שלא הוצגה ההשפעה בפועל על הרגלי המשפחות..

יום שישי, 12:33
פרופ' גל דובנוב

אכן צריך לפעול לצמצום סטיגמה גם בישראל. עבודה מקסימה של כלתו של דרור (שסיפרה לי על הקשר רק במהלך העבודה..)

ולעניין התמונות – חלק מצמצום הסטיגמה כולל המנעות מתמונות של אנשים עצובים או בטנים/ישבנים גדולים. יש מאגר תמונות יותר חיוביות של World Obesity

יום שישי, 13:24
ד"ר יואל טולדנו (בתגובה לפוסט למעלה)

ממש ממש יפה
אינטואיטיבית זה מה שנראה נכון. ואתם הבאתם ה-evidence

יום שישי, 12:32
ד"ר עידית דותן

ניתוח בריאטרי כטיפול בNASH?

ידוע שניתוח בריאטרי גורם לירידה דוראבילית במשקל, ולרמיסיה של סכרת סוג 2. עוד ידוע שירידה במשקל משפרת את מצב הכבד השומני. ישנם תאורי מקרה של איס"ק כבד סופנית שדרשה השתלת כבד אחרי ניתוחים בריאטרים – אבל אלה מקרים אנקדוטלים.

ישנו קוהורט של מנותחים עם NAFLD בעיר ליל בצרפת –
במרכז זה, לוקחים ביופסית כבד בכל ניתוח בריאטרי, ועוקבים בביופסיה אחרי שנה, חמש (ובעתיד יגיעו ל10 שנים). נמצא שכבר אחרי שנה יש שיפור במצב הסטאטוזיס במעל 80% מהמטופלים, כאשר השיפור בNASH קשור מאוד בכמות הירידה במשקל – בדומה בעצם לטיפול תרופתי או שינויי אורח חיים.

הרגרסיה בפיברוזיס גם מתרחשת ברוב המטופלים – אולם רק אחרי כ5 שנים. יש כאלה שהפיברוזיס ישתפר ולא יעלם לגמרי (מF4 לF2 למשל).

מחקר מקליבלנד השווה מטופלים עם NASH – כאשר 600 עברו ניתוח בריאטרי והאחרים לא. לאורך מעקב של כ10 שנים – כשהסתכלו על outcome כבדי (כולל איס"ק כבד, השתלת כבד, HCC) ראו שמבין הלא-מנותחים – כ10% סבלו מoutcome כבדי, והבריאטרים – פחות מ3%.

גם סוגי סרטן שונים, כולל סרטן לבלב, סרטן קולון וHCC – יורדים בשכיחותם משמעותית אחרי ניתוח בריאטרי במטופלים עם NAFLD

לסיכום – אין עדות לדבריו שניתוח בריאטרי הוא טיפול לכבד שומני עם פיברוזיס משמעותי (F3-F4) כאינדיקציה יחידה (הם במהלך ביצוע מחקר זה כעת – במטופלים עם BMI 30-35), אולם אין ספק שכאשר יש אינדיקציות אחרות – יש שיפור גם במצב הכבד השומני.

יום שישי, 12:10
ד"ר בתיה קורנבוים

מחקר ה PREVIEW
מחקר RCT נערך 3 שנים ב 8 מרכזים ברחבי העולם. בקשו מהמשתתפים לרדת 8% ממשקלם ומי שהצליח המשיך הלאה עם יעוץ לשינוי הרגלי חיים.
2223 המשתתפים היו בעודף משקל וטרום סוכרת. הם נחלקו לשלוש קבוצות גיל
25-45 היו 35%
46-54 היו 14%
55-70 היו 51%
לקחו את כל המדדים האנטרופומטרים ובדיקות דם.
המסקנות; נשים ירדו יותר במשקל אבל מעלות אותו בחזרה. הן מאבדות יותר מסת גוף רזה. כן ירדו יותר בלחץ הדם סוכר ו tg..בסכה המבוגרים לא שיפרו מספיק מדדים קרדיומטבוליים.
צעירים אמנם ירדו פחות אבל שיפרו מדדים קרדיומטבולים.

יום שישי, 12:05
ד"ר אסנת רזיאל

Optimization of current standard techniques in Bariatric Surgery
המלצות בניתוחים בריאטרים
0. מומלץ במעקף קיבה ליצור כיס קיבה ארוך וצר כדי למנוע התרחבות שלו עם השנים
0. מומלץ במיני מעקף קיבה מעקף של 150 סמ ולא יותר כדי להמנע ממצבים של תת ספיגה
0. כאבים בLUQ או בחילה והקאה אחרי מעקף קיבה אינם מצב תקין ומומלץ לבדוק את ההשקה התחתונה ולשלול מתיחה שלה מעלה, קינק, בקע פנימי
0. כשיוצרים את ההשקה התחתונה במעקף קיבה: מומלץ לעשותה לפני חלוקת המעי, רחבה עם סטפלר לשני הכיוונים, לסגור את החור במעי לרוחב, לחלק את המזנטריום לאורך הכלים כדי שההשקה לא תהיה מתוחה למעלה, לסגור את הפגם במזנטריום כדי למנוע בקע פנימי
0. ניתן למקם טבעת על כיס הקיבה בשרוול, 3 סמ מתחת למעבר ושט קיבה, סגירה רופפת שמאפשרת קוטר של 2.4 סמ. זה משמר ירידה במשקל לאורך שנים ללא עליה ברפלוקס אך יש יותר רגורגיטציה של מזון- בערך 7 אחוזים. יש לבחור את המטופלים המתאימים לניתוח שרוול עם טבעת, אולי אלא עם מסת גוף מעל 50
0. ניתן לעשות ניסן פונדופליקציה ואז שרוול קיבה וכך להוריד שיעור של דלף ורפלוקס. חושפים 5 סמ של הושט ומניידים אותו לבטן. מחלקים את הכלים הקטנים לכל האורך תוך הקפדה לא לעשות כוויה על הפונדוס. לוקחים פונדוס באורך 4 סמ ועוטפים איתו את הושט כשחלקו הקדמי נשאר קדמי מאחורי הושט. יוצרים את הפונדופליקציה על החלק העליון של הושט עם קיבוע לושט. לא מקבעים לקרורה הימנית כדי לאפשר מוביליות של הושט. תמיד עושים את הפונדופליקציה על גבי בוזי בקוטר 36 פרנץ. דר נוקה ממונטפילייר יעלה סרטונים. לא עושים זאת לאחר טבעת או גסטריטיס. ניתן לראות ויאביליות של הפונדופליקציה עם ICG
Indocyanine green-enhanced fluorescence

יום שישי, 11:48
ד"ר יואל טולדנו

תוספת-
אז מה אתם אומרים-
אתם ציפורי בוקר או ציפורי לילה?

מצגת של דיאטנית מנאפולי:
Chronotype and gender:
What ocurrs in Obesity?

מהו כרונוטייפ?
זוהי ההעדפה הצירקדיאנית של האדם-
בלשון עממית-
ציפור בוקר lark מול ציפור לילה owl.
גייסו 157 מטופלים עם השמנה.
המרצה לא ידעה להגיד מהי חלוקת הכרונוטייפ באנשים רזים, ללא השמנה.

הסיכום:
מה הבדלים הקרדיו-מטבוליים בין גברים ונשים לפי הכרונוטייפ?
כרונוטייפ לילה היה שכיח יותר בקרב גברים עם השמנה.
וגם עם היקף מותן רחב.
ואלו ידועים כקשורים עם סיכון CV גבוה.

לכן חשוב להתייחס לכרונוטייפ כאשר רוצים לקבוע סיכון קרדיו-וסקולרי.

יום שישי, 11:56
ד"ר הדר מילוא

כרונוטייפינג ומין-
כרונוטייפ מחולק לשלוש קבוצות: אנשים הפעילים יותר בבוקר, הפעילים יותר בערב והפעילים גם וגם.
הפעילים בערב- נוטים יותר לפתח מחלות מטאבוליות. יתכן ויש להם הרגלים פחות טובים, מעשנים יותר שותים יותר אלכוהול וישנים פחות טוב.
מטרת המחקר של המציגה היה לבדוק האם יש הבדל בין המינים בכרונוטייפיות באנשים עם השמנה והאם השוני קשור בסיכון הקרידו מטאבולי.
157 מטופלים שענו על שאלוני הרגלי שינה והרגלי חיים המתייחס לשעות הפעילות.
בתוצאותיהם לא נראו הבדלים בין הקבוצות הכרונוטיפיות בפיזור הגיל, BMI או ערפלנים כמו עישון ועוד.
גברים – היו יותר פעילי ערב וכ 40% מהנשים היו פעילות בוקר.
היקף מותניים גבוה יותר היה קשור בנטיה לסכרת ונראה יותר בגברים מאשר בנשים.
מסקנתם היתה שישנו הבדל בין זמני הפעילות בין המינים: גברים יותר ערב ונשים יותר בוקר.
היקף מותניים היה גבוה יותר בגברים -מדד לVAT.

יום שישי, 11:44
ד"ר מיכאל ויינפאס

מניעה ראשונית מתחילה בבית ספר
**
כאמור ידוע שצריכת פירות נקשרה להפחתת אובזיטי ומחלות כרוניות אך צריכת הילדים של פירות היא מתחת להמלצות האיגודים
במחקר פורטוגלי ניסו לעודד צריכת פירות של התלמידים דרך משימות שונות ועקבו אחרי ההענות
מורים קראו לילדים סיפורים על גיבורי הפירות בעלי כוחות על למשך 15 דקות ביום, וקיבלו משימות של אכילת פרי כחטיף בבית ספר. ואכילת פרי בארוחת הצהריים המסופקת בבית הספר כמשימה ומשימות הקשורות לצריכת פירות במהלך היום. לכל משימה היה ניקוד המחקר הוכיח שהצליחו ליצור התמדה הענות ומחוייבות בקרב התלמידים בבית ספר.
לאחרונה יוון ואיטליה אימצו את התוכנית

יום שישי, 11:45
פרופ' גל דובנוב (בתגובה לפוסט מעלה)

האמת, שביה"ס זה כבר מאוחר מדי. מניעה ראשונית אמיתית מתחילה לפני ההריון..

יום שישי, 11:50
ד"ר דן אויירו (בתגובה לפוסט מעלה)

אני לא בטוח שיש עדות מספקת לגבי האמירה הזאת אבל בהחלט יש מקום להתערבות כבר בגילאי הגן. יש לכך השלכות על כל בני הבית.

יום שישי, 11:52
ד"ר מיכל כשר מירון (בתגובה לפוסט מעלה)

נתנו נתונים על משקל בבתי הספר שעברו התערבות – לפני אחרי?
הדברים האלה נראים יפה על מצגת של משרד החינוך – השאלה מה האימפקט על בריאות הציבור?….

יום שישי, 11:52
פרופ' גל דובנוב (בהתייחס לפוסט מעלה)

יש עדות מספקת, כולל מנגנונים שזוהו במחקרי חיה ואדם, ויש קצת התערבויות שניסו, וחלקן עם הצלחה מסוימת. פשוט המציאות חזקה יותר..

יום שישי, 11:45
ד"ר מיכאל ויינפאס (בהתייחס לפוסט מעלה)

לא . המחקר בדק רק את עצם היכולת של הילדים להענות והתמדה. ללא בדיקה של דינמיקה של מדדים לפני ואחרי

יום שישי, 12:17
ד"ר יואל טולדנו (בהתייחס לפוסט מעלה)

גל צודק.
לילודים של נשים בהיריון, שסבלו מסוכרת הריונית לא מאוזנת/ תסמונת מטבולית/ השמנה, יש סיכון גבוה להיות בוגרים עם השמנה.

התיאוריה כרגע היא שיש במהלך ההיריון שינויים אפיגנטיים על גבי הגנום של העובר, שגורמים למצב של חילוף חומרים "אגרן אנרגיה" לאחר שהעובר נולד וגדל

יום שישי, 11:42
ד"ר עידית דותן

הרצאה של כירורג בריאטרי משבדיה –
ניתוח בריאטרי-מטבולי כטיפול לסכרת סוג 2 עם המוגלובין מסוכר מעל 8 למרות טיפול אופטימלי, באנשים עם BMI בין 30-35…. בסופו של דבר חוסכת המון כסף למערכת בשל ביקורים במרפאת סכרת בשנים שאחרי, מימון התרופות ומניעת הסיבוכים.
נושא שנוי במחלוקת שנחקר לא מעט.

יום שישי, 11:28
ד"ר ברוריה טל

נשים שורפות יותר שומן, קצב מטבולי נמוך יותר לעומת גברים. גברים שורפים יותר גלוקוז. נשים אוגרות יותר שומן.

יום שישי, 11:15
ד"ר רועי אלדור

הרצאה מרשימה מאד על טיפול בלפטין באנורקסיה. טיפול קצר מועד בלפטין גרם לשיפור דרמטי במרבית תסמיני המחלה. עד כדי כך שהמרצה הציע פתוגנזה לאנורקסיה כמחלה שנגרמת מחסר בלפטין.

יום שישי, 11:15
ד"ר מיכל כשר מירון

השוני בפיזור השומן בין המינים- אסטרוגן ווהרכב השומן:
במחקר שבוצע על נשים טרנסגנדריות – שנה לאחר תחילת הטיפול ההורמונאלי- עליה משמעותית בכמות השומן וירידה ברקמה הרזה.
בגברים טראנסגנדרים ישנה ירידה קלה בכמות השומן אך עליה משמעותית ברקמת השריר.
במחקר שמוצג נדגמו הורמוני המין השונים מהשומן הגלוטופמוראלי לעומת דם מהשומן הבטני. ישנו הבדל ברור בין ריכוז אסטרוגן ואנדרוגנים בין שני האיזורים כאשר באיזור הגלוטאופמורלי ישנו ביטוי גבוה של ארומטייז עם ריכוז גבוה של אסטרוגנים. לעומת זאת באיזור האבדומינאלי נראה ריכוז גבוה של DHT.
מחקר נוסף שבוצע באוקספורד בוצעו בדיקות DEXA לנשים ממש לפני מנפאוזה וכ 5 שנים לאחר מכן. בהשוואה של תוצאות הדקסה נראת עליה במסת הגוף עם עליה בכמות רקמת השומן מלווה בירדה של מסת הגוף הרזה. בולטת במיוחד היתה עליה בVAT. בהדמיית MRI נראית היטב הירידה במסת השריר והיקף שרירי הירך.
בהתבוננות ציטולוגית זיהו ריכוז ESR אלפא גבוה באיזור הגלואופמוראלי שכמעט ואיננו נראה בבטן.
בבחינת מאקרופאגים – אם אין חשיפה לאסטרוגן אין שינוי תאי של המאקרופאג אך בחשיפה לאסטרוגן נראית השינוי התאי.
לסיכום לאסטרוגן יש השפעות באיזורים ספציפיים על רקמת השומן
באיזור הבטן ישנו בעיקר יצור של של DHT ואילו באיזור האגן ישנו ביטוי גבוה של אקרומטייז שמבויל לייצור מוגבר של אסטרוגן באיזור זה.

יום שישי, 11:01
ד"ר הדר מילוא

השוני בפיזור השומן בין המינים- אסטרוגן ווהרכב השומן:
במחקר שבוצע על נשים טרנסגנדריות – שנה לאחר תחילת הטיפול ההורמונאלי- עליה משמעותית בכמות השומן וירידה ברקמה הרזה.
בגברים טראנסגנדרים ישנה ירידה קלה בכמות השומן אך עליה משמעותית ברקמת השריר.
במחקר שמוצג נדגמו הורמוני המין השונים מהשומן הגלוטופמוראלי לעומת דם מהשומן הבטני. ישנו הבדל ברור בין ריכוז אסטרוגן ואנדרוגנים בין שני האיזורים כאשר באיזור הגלוטאופמורלי ישנו ביטוי גבוה של ארומטייז עם ריכוז גבוה של אסטרוגנים. לעומת זאת באיזור האבדומינאלי נראה ריכוז גבוה של DHT.
מחקר נוסף שבוצע באוקספורד בוצעו בדיקות DEXA לנשים ממש לפני מנפאוזה וכ 5 שנים לאחר מכן. בהשוואה של תוצאות הדקסה נראת עליה במסת הגוף עם עליה בכמות רקמת השומן מלווה בירדה של מסת הגוף הרזה. בולטת במיוחד היתה עליה בVAT. בהדמיית MRI נראית היטב הירידה במסת השריר והיקף שרירי הירך.
בהתבוננות ציטולוגית זיהו ריכוז ESR אלפא גבוה באיזור הגלואופמוראלי שכמעט ואיננו נראה בבטן.
בבחינת מאקרופאגים – אם אין חשיפה לאסטרוגן אין שינוי תאי של המאקרופאג אך בחשיפה לאסטרוגן נראית השינוי התאי.
לסיכום לאסטרוגן יש השפעות באיזורים ספציפיים על רקמת השומן
באיזור הבטן ישנו בעיקר יצור של של DHT ואילו באיזור האגן ישנו ביטוי גבוה של אקרומטייז שמבויל לייצור מוגבר של אסטרוגן באיזור זה.

יום שישי, 10:55
ד"ר כנרת מזור אהרונוביץ

בהרצאה הראשונה של sex matters: בנשים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית יש עליה ב-LDL כ-10 שנים לפני המנופאוזה, ואז יש עליה קטנה נוספת.

יום שישי, 10:15
ד"ר אסנת רזיאל

Cellular senescence in white adipose tissue: a therapeutic target to improve health?

תא שומן עובר הבשלה והיפרטרופיה. יש גם מעט יצירה חדשה – היפרפלזיה.


כשתא שומן גדל גם גרעין התא גדל.
ככל שרמת אינסולין עולה גם גודל הגרעין עולה.
לא נצפית מיטוזיס של תאי שומן.
יש אנדומיטוזיס כשנוצרים שני גרעינים או יותר חומר DNA בתא.

תא שומן במצבי השמנה והיפראינסולינמיה עובר למצב של סנסנס שעוצר את תהליך ה
cell cycle
וכך נוצר תא שומן זקן
Senescence adipocyte
אשר מיצר ומשחרר גורמי דלקת ומעלה את מצב ה
Oxidative stress.


ניתן לזרז הזדקנות תאי שומן על ידי אינסולין.

ניתן לבלום הזדקנות תאי שומן בעזרת מטפורמין.

המחקר מראה שיש הגיון לתת מטפורמין במצבים של קדם סוכרת ועודף אינסולין

יום שישי, 08:15
ד"ר עידית דותן

הרצאה של קארל לה-רו מאתמול:

השמנה היא מחלה כרונית, ובדומה למחלות אחרות צריך לחשוב איך לזהות אותה.
BMI הוא רק סמן – אפשר לעשות סקרינינג למחלה באמצעות BMI – אולם יש FN כשמשתמשים רק בו – בדומה לדם סמוי בצואה בסרטן קולון. יתן אדם שלא עומד בCUTOFF שהוגדר לBMI – ועדין סובל מהשמנה – בגלל מכלול המחלות הנלוות שיש לו.

חשוב מאוד לשים לב למחלות נלוות – ולא לדרג אותן לפי חשיבות – אדם עם השמנה וסכרת – לא יותר חולה מאדם עם השמנה ואוסטאוארטריטיס. שתיהן הופכות את הBMI הגבוה לבעיה משמעותית באותה מידה – מחלה שצריך לטפל בה.

לדעתו, הסימפטום העיקרי של מחלת ההשמנה – הוא הרעב המתמיד והעדר תחושת השובע. ובו צריך לטפל. למעשה – גם ניתוח בריאטרי וגם הטיפול התרופתי מטפלים בסימפטום הזה. בבריאטריה משתמשים במע' העיכול כדי להשפיע על המוח, והתרופה עובדת ישירות על המרכזים הרלוונטים במוח. לדעתו – השמנה היא מחלה של האזורים הסב-קורטיקלים במח.
השמנה לא נגרמת בשל אכילת יתר – היא בעצם הגורם לאכילת היתר!

כאשר מטפלים בהשמנה – למשל באמצעות ניתוח בריאטרי – והמטופל יורד לBMI של 23 – עדין יש לו obesity. המחלה פשוט מטופלת היטב ובשליטה. הרי אם נעשה reversal של הניתוח – יעלה חזרה במשקל. הניתוח מסייע בהפחתת כמות האכילה ושימור המשקל לאורך זמן.
זו עוד דוגמא לכך – שטיפול בהשמנה (בין אם ניתוחי או תרופתי) הוא לנצח, כמו בכל מחלה כרונית אחרת.

יום חמישי, 18:36
ד"ר מיכאל ויינפאס

כולסטרול מסוג LDL , בריאטריה סמה 2.4 מג ואתרוסקרלוזיס
**
לאחר ניתוחים בריאטריים יש עליה ב Hdl
ואין שינוי משמועתי ב LDL וכן קורה גם עם סמה במינון גבוה שיש ירידה אבל לא מאוד משמעותית אם כי כן רואים שיפור באתורסקלרוזיס
אולי הכולסטרול אינו סמן מספיק טוב לאתורסקלרוזיס ?

יום חמישי, 18:41
ד"ר יעל סופר

אני לא חושבת שldl סמן אלא אחד מזרעות הפתוגנזה לאתרוסקלרוזיס. זה הוכח כבר בככ הרבה מחקרים..
היה מחקר של נובו לפני כשנתיים במודל של עכברי apoe שהראה שיפור באתרוסקלרוזיס עם לירגלוטיד ויותר עם סמגלוטיד גם ללא שינוי במשקל

יום חמישי, 18:31
ד"ר מיכל כשר מירון

עבודה מאיטליה: על הקשר בין הענות ל -MD דיאטה יתכ, לבין הימצאות NAFLD לפיSCORE FLI
דיאטה ית"כ קשורה לפרופיל מטבולי מועדף מבחינת רגישות אינסולין. רצו להעריך הקשר שלה להיצאות NAFLD. כאשר הערכת כבד שומני – נמדדת לפי SCORE מחושב בלתי פולשני, FLI FATTY LIVER INDEX, כלי טוב בעיקר כשאין אמצעי הדמייה. (לא קשור ל NASH הצורה הדלקתית החמורה יותר).
FLI = נוסחה מתוקפת מבוססת GGT TG BMI והקף מתן.
DESIGN CROSS SECTIONAL
העריכו הענות לדיאטה לפי שאלון MEDAS המתוקף , וכן נתונים ביוכימים ואנתרופומטרים של הנחקרים.
האוכלוסיה היתה מעל 3000 נחקרים, ממוצע BMI מעל 30, ומעל 80% מהם היה ציון גבוה שלFLI.
היה קשר הפוך בין ציון ה MEDAS , הענות לדיאטה ים תיכונית, לבין NAFLD לפי ה FLI.
מי שהיו עם HDL נמוך הקשר הנ"ל היה הרבה יותר שלילי וחזק, מאשר אנשים עם HDL תקין – שבהם הקשר הנ"ל היה חלש יותר – לא משמעותי.
כלומר כאשר HDL תקין, ההענות לדיאטה ים תיכונית, פחות משמעותית מבחינת ניבוי NAFLD .

יום חמישי, 18:30
ד"ר מיכאל ויינפאס

פוסט הוק אנליזה מהסטפ 2 – לחבון ההשפעה של סמה 1 ו 2.4 מג על אלבמוינוריה
**
אלבמוינוריה נבדקה בתחילת המחקר ולאחר 68 שבועות
ירידה של 7- 10% במשקל
ירידה של 14.8 אחוז וב 20.6% במינון הגבוה לעומת עליה בזרועת הפלצבו שם הוא עלה ב 18.3%
בשני המינונים יש עליה באחוז המטופלים עם נורמואלבומינוריה וירידה באחוז מהם על מיקרו או מאקרו אלבומינוריה.
כ 58אחוז עם שיפור באלבומינוריה ורק 4% הראו החמרה במדד זה
האפקט לא תלוי ב BMI וב A1C והאפקט קיים גם על ACEI SGLT2

יום חמישי, 18:25
ד"ר הדר מילוא

אנליזה פוסט הוק של STEP 2 – השפעה של סמגלוטייד על פרוטאינאוריה. נבדק באמצעות UACR בתחילת המחקר ובשבוע 68. סמגלוטייד 1 מ״ג הפחית אלבומינאוריה ב14.8% ו2.4 מ״ג הפחית ב20% לעומת החמרה של 18% בקבוצת הפלאסבו. היה שיפור גם במאקרואלבומינאוריה (נסוגו למיקרואלבומינאוריה) וגם במיקרואלבומינאוריה (נסוגו לנורמואלבומינאוריה) בשתי הקבוצות על סמגלוטייד לעומת החמרה בשתי הקטגוריות בפלאסבו. האפקט היה קונסיסטנטי ללא קשר לBMI בתחילת המחקר או לאיזון הסוכרת (A1C)

יום חמישי, 18:13
ד"ר מיכל כשר מירון

עבודה אפידמיולוגית ענקית של
UK BIOBANK
– על הקשר בין אלכוהול + השמנה והקשר לסרטן
אלכוהול הוא קרצינוגן, וגם השמנה קשורה לסרטן. . במחקר זה רצו לחקור את הקשר של השילוב של השניים לבין הארעות סרטן שקשורה לשני הסרטנים הללו.
סרטן של אוכלוהול – שד שחלה, קיבה CRC ושט, לרינקס , ORAL
המאגר הוא מידע BIOBANK של חצי מליון אנשים, מרובד לפי רקע של שתיית אלכוהול לפי מעל 14 UK יחידות אלכוהול לשבוע (חלקו לארבע קבוצות, כולל מי ששתה בעברו והפסיק). לקחו מדדים של השמנה – BMI והקף מתניים. גויסו ב 2006-2010, גילאים 40-70
האוכלוסיה חולקה לקבוצות פי 4 קטגוריות אלכוהול ובכל אחת 3 קטגוירות של אדיפוסיטי – כלומר סהכ 12 קבוצות. ובדקו HR של הארעות סרטנים שונים.
היה מעקב של כמעט 12 שנים.
18K פתחו סרטן שקשור לאכוהול, ו20 פתחו סרטן של השמנה. סהכ כמעט 62 אלף מקרי סרטן.
הדגימו קשר סינרגי בין השניים לגבי ממאירות שקושרה לאלכוהול וכן לגבי ממאירות שקשורה להשמנה– כלומר מי ששותה ובנוסף קטגוריה של שמן היה לו 50% יותר סיכון לסרטן מאשר אלה ששותים ואינם שמנים (HR).
גם אלכוהוליזם בעבר היה בקשר של סיכון מוגבר לממאירות שקשורה לאכוהול – אבל בקרבם לא היתה אינטראקציה עם אדיפוזיטי. שורה תחתונה – האינטראקציה הסינרגית והמזיקה של אלכוהול + השמנה לגבי סרטן!

יום חמישי, 18:03
ד"ר הדר מילוא

הרצאה על אריטריטול: אריטריטול הוא סוכר אלכוהולי נטול קלוריות ומתיקות של 80% ביחס לסוכרוז. הוא לא מעלה אינסולין או גלוקוז אך גורם לתחושת שובע על ידי שינוי הורמונלי לאחר צריכתו. המחקר של המציגה בדק השפעות של סוכרוז, אריטריטול או מים על אינסולין גלקוז ומדדי תאבון. המטופלים צרכו סוכר / אריטריטול / מים או סוכרלוז כהעמסה ולאחר מכן ניתנה להם ארוחה מלאה. המטופלים שקיבלו אריטריטול צרכו פחות אנרגיה בארוחה לעומת אלה שקיבלו כל אחד מהמרכיבים האחרים. ז״א שאריטריטול גרם להפחתה בצריכה הקלורית לאחריו. בנסיון לזהות מדוע- נראית עליה משמעותית של CCK מיד לאחר צריכת אריטריטול לעומת האחרים. מדדו גם GLP-1 אך המידע אינו זמין. לסיכום- אריטריטול אינו מעלה סוכר או הפרשת אינסולין אך כן גרם להפחתה בצריכה קלורית לאחר נטילתו.

יום חמישי, 18:02
ד"ר מיכל כשר מירון

מולקולה חדשה לטיפול ב NAFLD
דסמוסטרול – אגוסינט נטיבי שמאקטב LXR, במקרופגים בכבד- LXR אחד הTARGETS להתערבות בכבד שומנים, במסגרת מסלול הDNL בכבד.
LXR is a direct regulator of genes involved in hepatic lipogenesis. LXR controls lipid metabolism by regulating SREBP1c expression and the carbohydrate response element-binding protein (ChREBP) in NAFLD, two transcription factors involved in lipogenesis
הבעיה עם האגוניטסים הללו עד כה – שלרוב כרוך בעלית שומנים בדם.
הציעו מולקולה SH42 – גורם לעליה של דסמוסטרול בתוך הכבד והפלסמה, וגורם להפעלה של LXR אלפא, מבלי להשרות היפרכולסטרולמיה והיפרליפידמיה בדם. הראו שעם הטיפול יש פחות אקטיבציה של התאי קופר והסננה של מונוציטים, ופחות DAG בכבד. כל זאת ללא עליה של טריגליצרידים בדם.
בדקו ניסוי של קונטרול : LXR alpha KO mice – אצלהם התכשיר לא עבד, כלומר האפקט של התכשיר הוא בתווך השפעתו על LXR.
סיכום: הציעו כאן מולקולה שהיא מונעת דלקת בכבד דרך הפעלת LXR, וזאת מבלי להעלות שומנים בפלסמה.

יום חמישי, 18:01
ד"ר עידית דותן

מקרה מפתיע על אישה צעירה עם מוטציה הטרוזיגוטית בMC4R, אשר ירדה במשקל עם ניתוח בריאטרי ועלתה חזרה, ירידה מועטת במשקל עם לירגלוטייד, כמעט אפסית עם מטפורמין – ולבסוף ירידה יפה במשקל של כ20% ממשקל גופה דווקא עם נלטרקסון-בופרופריון. המנגנון קשור אולי בהשפעה מסויימת על מערכת POMC או בהשפעה על המערכת ההדונית.

יום חמישי, 18:00
ד"ר מיכאל ויינפאס

בופרופיון עם נלטרקסון ( שם מסחרי – מסימבה/קונטרייב )
**
תרופת משלב לירידה במשקל שלא קיימת בארץ ( בארץ יש בופרופיון בלבד להתוויות אחרות .טיפול בדיכאון וגמילה מעישון ) מוזכר בכנס כתרופה שמתאימה לאכילה שיש לה מרכיב הדוני משמעותי ובמספר הרצאות הוזכרה כתרופה שמתאימה יותר למצב, לעומת הפרעות בויסות רעב ושובע להם מתאימות התרופות האחרות

יום חמישי, 17:59
פרופ' גל דובנוב

האם 3 יעוצים לשיפור אורח חיים בהריון לנשים + אחד נוסף אחרי הלידה, משפיעים על משקל הצאצאים בגיל שנתיים-שלוש?
האמת שלא.. פשוט נראה שההתערבות לא היתה מספיק חזקה. ממחקר קודם שלהם, היא גם לא השפיעה על עלייה במשקל במהלך ההריון.

יום חמישי, 17:48
ד"ר ארנה קירשטיין

מס על משקאות ממותקים
הממשל דרש זאת כדרך להעלות מיסים ולהרויח כסף.
בברקלי היו מתחים בין חברי מועצה לבנים לקבוצות מיעוט אתניות. דיברו עם מנהיגי הקהילה לגייס אותם לנושא

יום חמישי, 17:31
ד"ר מיכל כשר מירון

עבודה מקנדה על הקשר של NASH ACTIVITY SCORE בהסטולוגיה לפי מדדים אנתרופומטרים, מטבוליים, ומאפייני רקמת שומן:
אנשים שעוברים , ניתוח בראטרי BS- נלקחו מהם בניתוח ביופסיות כבד וקבלו ציון ל NASH SCORE ACTIVITY
ביצעו במקביל HPLC MSMS – לשומנים בפלסמה, וכן ביופסיה של רקמת שומן – לגבי גודל אדיפוציטים ומדדי דלקת בשומן

מעל 100 מטופלים, BMI ממוצע כמעט 47. NAS היה בעיקר נמוך 0-2, עם ייצוג מסויים לNAS גבוה של 5-7
היה קשר לרמות אינסולין A1C, שהיה קשור יותר לבלונינג, רמות TG וכן הקף מתניים.
סהכ NAS לא היה קשור למין ו BMI
היה קשר חיובי בין רמות תירוזין בדם לבין NAS. וקשר שלילי לרמות סרין בסרום (במחקרים אחרים תיארו קשר ל AA נוספים, שהם לא ראו במקרה שלהם, יתכן קשור לעובדה שבמחקרים האחרים לא שקללו מדדים של ADIPOSITY)
לא היה קשר בין גודל אדיפוציטים בתת עור לבין NAS
אבל בויסרלי – היא קשר לגודל האדיפוציטים, ככל שהיו גדולים יותר היה ציון NAS גבוה יותר.
מנגנון לגבי BCAA : המחשבה ב NAFLD יש עמידות בכבד לגלוקגון – ויש פחות פירוק של BCAA. לכן רמתם גבוהה בדם.
המשך העבודה שלהם היא באיפיון טרנסקריפטום ומטבולום כדי לנבא NAS באופן NON INVASIVE

יום חמישי, 17:25
ד"ר מיכאל ויינפאס

סטפ 5 – אפקט של סמה 2.4 מג למשך שנתיים – הזרוע הארוכה של סמה
**
כאמור בפייז 2 הוכח שהוא מקדם שובע מפחית רעב ומוריד במשקל
מחקר זה בחן את ההשפעה לאחר שנתיים לצד שינויי הרגלי חיים בסובלים מהשמנה או עודף משקל עם גורמי סיכון.
המחקר לא כלל סוכרתיים
מחקר של 104 שבועות . 16 שבועות של טירטציה . הפריימרי אנד פוינט היא אחוז הירידה במשקל
CRAVING CONTROL – עוצמה תדירות יכולת לשלוט כמה היה קשה לשלוט
MOOD – כמה הרגשת מאושר או בחרדה
האם היה קרייבינג למאכל מסויים למתוק למלוח ?
כמה הרגשת רעב או מלא ?
78% היו נשים בגיל ממוצע של 48 BMI ממוצע של 38.5. לאחר שנתיים יקידה של 15.2 אחוז כולל כל הנחקרים. למי שהמשיך טיפול זה הגיע ל 16.7% מה שנקרא ETD
הדאטה דומה לסטפ 1 .
נצפה שיפור במדדים של קרייבינג. ספפצית קרייבינג למתוק היה נטרלי בשבוע 104
20 שבועות יש שיפור משמעותי ברעב ואחכ זה משתווה ולא נהיה אחכ מגמה הפוכה של הגברת הרעב.

יום חמישי, 17:05
ד"ר יעל סופר

מחקר שהסתכל על מיליון צרפתים שליש מהם שעברו ניתוח בריאטרי עם 60000 ביקורת מותאמת לא היה הבדל בהארעות של סרטן ושט וקיבה אחרי 9 שנים

יום חמישי, 16:59
ד"ר רועי אלדור

כמחצית מהגברים pwo סובלים מהיפוגונדיזם וed.
במעקב של שנה ושנתיים- שיפור בed אך ירידה בספירת זרע במעקב אחר 35 חןלים
טסטוסטרון עלה לאחר שנה ושנתיים
מהתוצאות עולה השאלה לגבי שימור זרע במיוחד בצעירים לפני הניתוח.
ענין האם יראו השפעה דומה בטיפול תרופתי…

יום חמישי, 17:05
ד"ר יואל טולדנו (בתגובה לפוסט למעלה)

לדעתי המלצה מאוד מוזרה ומאוד פרלימינרית כי נדרשות עוד עבודות.
וגם החוקרת לא נתנה מנגנון הגיוני לתופעה של ירידת ספירת הזרע.
מצד שני, בגבר שימור זרע הוא אכן מאוד פשוט 😅.
כדי להכניס זאת לסל ולקווי הנחייה, עדיין המידע שהוצג בלתי מספק

יום חמישי, 16:51
ד"ר יעל סופר

מחקר barilifestyle ב125 מטופלים שקיבלו ליווי של דיאטנית וייעוץ לפעילות טחרי ניתוח בריאטרי-אחרי שנה: לא ירדו יותר במשקל או בffm וגם לא היה שיפור נפשי לעומת הביקורת אבל היה שיפור בכח (מבחן הליכה של 6 דקות) ובצפיפות עצם כללית לעומת קבוצת הביקורת

יום חמישי, 16:47
ד"ר רועי אלדור

מחקר baricose. כלל 150 מטופלים לאחר ניתוח באריאטרי. למרות שיפור בתפקוד קוגניטיבי לא נצפה שינוי במדדי mri כולל זרימת דם או יחס חומר לבן אפור

יום חמישי, 15:41
ד"ר יואל טולדנו

הערה חשובה לכל הקהל שקורא הבלוג:

כל מה שנכתב למעלה על יתרונות הטיפול התרופתי להפחתת משקל עם תכשירי GLP1RA הוא נכון בליווי שני עקרונות בסיסיים וחשובים:

א. תוכנית תזונתית-דיאטה היפו-קלורית, להפנות למעקב דיאטנית.

ב. תוכנית לפעילות גופנית סדירה.
לקבוע חוזה טיפולי מסויים עם המטופל מה הוא כן יכול לבצע מבחינת פעילות .

סיכום:
המנחה קארל לה רו-
"מה למדתי מהפאנל"?

אין ספק שיש שיפור אדיר בטיפול.
עדיין איננו יודעים כל התשובות.
אבל שיתוף הידע בין כולנו יסייע לקדם הטיפול ולהתגבר על האתגרים שלנו הקלינאים בהתמודדות של אנשים עם השמנה.

יום חמישי, 15:37
ד"ר מיכאל ויינפאס

מחט במקום סכין ? ומה הקשר למאסטריכט
**
כיום כבר לא רואים ניתוחי כיב קיבה בזכות טיפול תרופתי יעיל להליקובקטר פילורי . האם תהיה מגמה דומה בעולם הירידה במשקל לאור כך שהתרופות נהיות פוטניות יותר ? אחוז הירידה מתחיל להתקרב
**
אנקדוטה – הטיפול התרופתי המדובר נקרא- קונצנזוס מאסטריכט

יום חמישי, 15:27
ד"ר יואל טולדנו

תיאור מקרה של גבר בגיל העמידה עם גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים והשמנה.

לא רצה בעבר טיפול להשמנה מעבר לשינוי אורח החיים.

כעת הוא מסכים לנסות כי התפתחה אנגינה פקטוריס!!

דיון:
יש לו טרום סוכרת.
מסתבר לפי נתוני NHANES אחרונים הסיכון ל-MI ושבץ הוא גבוה מאוד-יכול להשתוות לזה של חולי סוכרת.
(הערה שלי-
מצב טרום סוכרת כרוך למצב תסמונת מטבולית ותנגודת לאינסולין מעלים סיכון למחלה קרדיו-וסקולרית, הרבה לפני שמתפתחת סוכרת).

טיפ חשוב נוסף:
אם בעבר שאפנו להפחתת משקל של 5 אחוז לפחות, וזה בהחלט טוב מטבולית, הרי כדי להפחית סיבוכי השמנה קשים כמו מחלה CV אז נדרשת הפחתת משקל דו-ספרתית-לפחות 10 אחוז ואף 15 אחוז

בהמשך לזה, אנו ממתינים לתוצאות המחקר הקרדיווסקולרי של סמאגלוטייד להשמנה:
מחקר ה-SELECT

שהרי עם כל הכבוד להפחתת משקל תחת תרופה, תמיד נעדיף לראות גם הפחתה של סיבוכי ההשמנה הקשים תחת התרופה!!
בדיוק כפי שקרה בעולם המחקרים הקרדיו-וסקולריים של סוכרת עם GLP1RA/SGLT2 INHIBITORS
שאלה שעלתה בדיון:
האם אופצית טיפול תרופתי תחליף בקרוב אופצית ניתוח בריאטרי?
כפי שנכתב למעלה, כבר אפשר להגיע עם תרופה ושינוי אורח חיים ליעד הפחתת משקל של 15 אחוז.
אבל עדיין לא הגענו להפחתת משקל מעל 20 אחוז כמו בניתוחים בריאטריים.
עדיין השאלה פתוחה…..

יום חמישי, 15:35
ד"ר דו אויירו (בתגובה לפוסט מעלה)

זה גם מחזיר את שאלת הtiming לטיפול וייעדי הטיפול. אבל כנראה שתמיד עדיף גם מאוחר מאשר אף פעם לא.

יום חמישי, 15:26
ד"ר מיכאל ויינפאס

כמה לרדת ?
**
ירידה במשקל תשפר מדדים מטבולים, לאחר 15% ירידה במשקל ואז אפשר להגיע לרמיסיה של סוכרת, הפחתת תמותה לבבית והפחתת אי ספיקת לב דיאסטולית
פוסט הוק אנליזה של הלוק אהד שמנתחת את אלו שירדו מעל ל 10% במשקלם מראה הפחתה במייס בקרבם
כל ירידה במשקל יעילה ותוביל לשינוי אבל על מנת להגיע לירידה משמעותית יש לכוון היום לאזור ה 15%
טרם הסתיים מחקר הסלקט של סמה 2.4 מג , מחקר CVOT בקרב אנשים החיים עם השמנה אם כי קבוצת הגלפי1 עד כה הוכיחה בטיחות ואף יעילות קרדיווסקולרית

יום חמישי, 15:11
ד"ר מיכאל ויינפאס

תיאור מקרה אחר על שימור הירידה במשקל, של מטופלת שחוותה ת לוואי
**
כדאי לפנות בצורת שאלה של האם היית רוצה לבחון אופציות טיפול נוספות מעבר לתזונה ופעילות גופנית, הערכת המטופל, כדאי להציב גם מטרות מעבר למשקל . האם אתה רוצה לראות את נכדיך ?האם אתה רוצה להיות מאושר יותר ?
חשובה התערבות פסיכולוגית, התערבות תזונתית לצד טיפול תרופתי/ניתוחי. מטופלת רוצה להפסיק טיפול תרופתי בשל ת לוואי גסטרואינטסטנליות. כדאי להסביר לפני על ת לוואי צפויות. בעת קושי בשל ת לוואי יש להוריד מינון. המטופלת איבדה 15% ממשקלה. מחקר הסטפ 5 מראה שאחרי כשנתיים יש פלטו , מאוחר יותר מאשר עם לירה. המשך הטיפול יעזור לשימור ההישג. אפשר להעזר ב CBT כטיפול משלים תומך בטיפול התרופתי לצידו.

יום חמישי, 15:10
ד"ר עידית דותן

לגבי תופעות לוואי GI עם הטיפול התרופתי – תורת שלושת הE – שון וורטון –

EDUCATION AND EXPLANATION
————————————
להתריע מתופעות לוואי אפשריות – המטופל ידע למה לצפות וההתמודדות תהיה קלה יותר

ESCALATION TO AN APPROPRIATE DOSE
———————————————
העלאת מינון מותאמת למטופל – לתחושותיו האישיות (מבחינת תופעות לוואי), אני מוסיפה – גם מבחינת תחושת השובע שהתרופה יוצרת.

EFFECTIVE MANAGEMENT OF GI SIDE EFFECTS
—————————————————-
הנחיות לגבי התמודדות עם תופעות לוואי GI – עם בחילות, עצירות או שלשול באופן ספציפי

יום חמישי, 15:10
ד"ר יואל טולדנו

ובהמשך להערה של ד"ר ויינפאס על תזמון הפסקת התרופה semaglutide/liraglutide כטיפול להשמנה:

מנחה הפאנל פרופ. קארל לה רו Carel Le Roux אמר בבדיחות הדעת, אבל לצערנו זה לא מבדח אלא יש לזה בסיס פיזיולוגי ברור, אמר כך:

כאשר שואל אותו המטופל-
דוקטור מתי עלי להפסיק הטיפול?
עונה לו המנחה:
נפסיק, כאשר תאמר לי שאתה רוצה לעלות חזרה במשקל…..

וזה מוכח שוב ושוב לפי המחקרים.
כאשר מופסק GLP1, האדם עולה חזרה במשקל.
להזכיר, זה נקרא weight regain. כבר הוכח בעבר שאנאלוג GLP1 (התכשירים כנ"ל) יכול למנוע weight regain

יום חמישי, 15:06
ד"ר עידית דותן

שיטת 5 הA של שון וורטון (קנדה):

ASK
—–
לשאול: האם המטופל רוצה לדבר על המשקל?
האם אפשר לדבר על אופציות טיפוליות שונות?

ASSESS
———
הערכת מצבו של המטופל, התחלואה הנלווית, רגשותיו וגורמי התמיכה

ADVISE
———
לייעץ על האופציות האפשריות – בהתאם לנתונים ולרצונות של המטופל

AGREE
——–
להסכים על הטיפול הרצוי ועל יעדים

ASSIST
——–
להמשיך לתמוך ולסייע לאורך זמן בהגעה ליעד ובשמירה עליו

יום חמישי, 14:57
ד"ר מיכאל ויינפאס

תיאור של מטופלת וסיפורה – בעניין שימור הירידה במשקל
**
שסובלת מהשמנה וכאבים במפרקים שמתקשה בתנועה וסובלת מכאבים אורתופדים כרוניים. מוגבלת בתפקודה וסובלת מ OSA
הצליחה לרדת במשקל לסירוגין ולהעלות מחדש. וזה ממחיש את החשיבות של שימור הירידה במשקל. צריך לשבור את מעגל הרשע של כאב כרוני ועליה במשקל. ירידה במשקל משפרת תפקוד של אנשים הסובלים מ OA . התרופות משפיעות על התאבון ולא על המטבוליזם. ( למעט אורליסטט שמשפיע על המעי ) המטופלת טופלה בסמה 2.4 מ"ג וירדה מ BMI 42 ל – 35. ואז יכלה להינתח. המטופלת הפסיקה הטיפול ועלתה בחזרה במשקל
באקסטנציון של ה סטפ 1 רואים שאלו שהפסיקו עלו במשקל כפי שקרה למטופלת
מתי אני יכולה להפסיק התרופה מה התשובה ? התשובה היא – מתי שתרצי לעלות בחזרה במשקל
אנחנו לא יודעים איזה טיפול בדיוק אדם צריך ולכן יש לעבוד עם ניסוי ותהייה אומר אחד מחברי הפאנל עד שנגיע לרפואה מותאמת אישית מבוססת פנוטיפים

יום חמישי, 15:02
ד"ר יואל טולדנו

בהמשך לנ"ל-
מושב בחסות חברת נובונורדיסק על
"האתגרים של הקלינאים כאשר מטפלים בהשמנה":
דיון מקרה על הצלחה נפלאה של הפחתת משקל במטופלת עם השמנה, אשר קיבלה זריקת semaglutide 2.4 mg במסגרת מחקר.
ירדה 16 אחוז במשקל. משקל התחלתי 115 ק"ג. BMI 42
מעבר לשיפור המטבולי, היה דגש בדיון על היתרונות בשיפור מצב רוח רגשי/נפשי ומצב תפקודי!!! (יש לה אוסטיאוארטריטיס קשה של הברכיים עד כדי כך שמועמדת לניתוח החלפת ברך).

כאשר הסתיים המחקר והופסקה התרופה, היא עלתה דרמטית כמעט למשקל המקורי.

לכן צריך להבין שממשיכים הטיפול התרופתי, אחרת הפיזיולוגיה של הגוף דוחפת חזרה למשקל הגבוה המקורי

יום חמישי, 14:05
ד"ר מיכאל ויינפאס

שימור הירידה במשקל.
השמנה מוגדרת כמחלה עי הרבה ארגונים. רק חצי מהמטופלים בעלי אבחנה של אובזיטי בתיק הרפואי. זה לא קורה באחוז כמה נמוך באדם הסובל מיתר לחץ דם. אחוז המקבלים תרופות נמוך מאוד. כ 3.4% ב BMI מעל ל 40
ירידה במשקל גוררת טריגרים קומפנססורים. טיפול אפקטיבי מתייחס לתרמוסטט שמווסת את משקל הגוף ( בדומה לתרמוסתת בביתו רב הקומות של המרצה באירלנד ) פעם חשבנו שאכילת יתר גורמת לאובזיטי. ואז הטיפול לכאורה הוא לאכול פחות אבל כיום מבינים שההפך הוא הנכון. האובמזיטי היא זו שגורמת לאכילה. המדע מבין היום שההשמנה אינה אשמת המטופל.

יום חמישי, 14:01
ד"ר הדר מילוא

ולידציה של US למדידת הרכב גוף במטופלים עם השמנה.
הצורך עלה כתוצאה מהמגבלה המוכרת של BMI בהגדרת השמנה וממגבלה של אמצעי הדמיה השונים (קרינה, מחיר וכו)
מודדים עובי של רקמת השומן במ״מ בכל אחד מהאתרים (7 נק) שיטה שקיבלה ולידציה באתלטית וחולים קשים.
לא ניתן ליישם שיטה זו במטופלים עם BMI מעל 50.
לצורך ולידציה של השיטה ביצעו השוואה בין מדידת DEXA לבין US שהדגים קורלציה מצוינת בין שתי המדידות במדידת ״מסה רזה״.
לפי מחקר זה ישנה ולידציה מצויינת לבדיקת הרכב גוף ע״י US אך יש צורך במחקרים נוספים כדי לחזק ולידציה זו.

יום חמישי, 13:57
ד"ר דן אויירו

שימוש בUS להערכת הרכב גוף במטופלים עם השמנה.
השיטות בus- מדידה ב7 נקודות. השיטה עברה ולידציה גם בחולים מאושפזים וגם באתלטים.
נבדקה ההתאמה inter observer וה-intra observer והתקבלו ערכים גבוהים (מעל 0.9).
השיטה לא ישימה במטופלים עם bmi גבוה מ50.
במחקר נוסף שעשו השוו בין שיטת הUS לDXA והיתה קורלציה טובה מאוד (מעל 0.95).

יום חמישי, 13:56
ד"ר אסנת רזיאל

תזונה קטוגנית, צום לסירוגין ותזונה דלת פחמימות

יתרונות התזונה הקטוגנית

אנשים מפתחים עמידות לאינסולין עקב חשיפה להרבה סוכר ופחמימות.

בעקבות עליה באינסולין יש אגירה של שומן, שומן לא יכול להתפרק, כל הזמן רעבים, עליה בטריגליצרידים, ירידה של הכולסטרול הטוב, עלית לחץ דם, עליה ברמת סוכר בדם וחשיפה לסוכרת וגם חשיפה למחלת לב.

תזונה קטוגנית
מורידה רמת אינסולין,
מורידה רמת סוכר,
מורידה רמת טריגליצרידים,
מעלה כולסטרול טוב,
מורידה לחץ דם,
משפרת שינה,
מעלה קצב חילוף חומרים,
מורידה תהליכי דלקת בגוף,
מורידה כאבים במפרקים,
משרה ירידה במשקל,
ירידה בהיקף הגוף,
מורידה כמות תרופות,
מעלה רמת אנרגיה,
מורידה רעב,
משפרת איכות חיים.

יתרונות צום לסירוגין

בנוסף ממליצים לא לכרסם כל היום אלא להנהיג צום לסירוגין של 16 שעות כדי לשפר את כל מדדי הבריאות.

מאד חשוב להקפיד על צום לסרוגין. לא לאכול כל היום אלא לאכול 8 שעות ביום וזהו.

יום חמישי, 13:46
ד"ר דן אויירו

השמנה סרקופנית בצעירים (להגדרתם- צעירים מ60) –

קיימים מעט מחקרים בנושא ויש שונות גבוהה בנתונים, לדוג׳ שכיחות שמדווחת בין 2.75-20%.

הגיל הממוצע 42, 74% נשים. שכיחות של 37% של השמנה סרקופנית בקרב נבדקי המחקר, לפי DXA.
בדקו הבדלים בין אלו שסבלו מסרקופניה לבין אלו שלא.
ראו הבדל בhand grip ובשימוש בUS להערכת הlean mass.

יום חמישי, 13:48
ד"ר יואל טולדנו (בתגובה לפוסט מעלה)

נשמע נתון מטורף שכיחות 37 אחוז
אגב לא שמעתי על היפוך המצב LOFI
Lean Outside Fat Inside

יום חמישי, 14:50
ד"ר דן אויירו (בתגובה לפוסט מעלה)

מסכים איתך. מפתיע. צריך לציין שהמדגם היה קטן ולכן הייתי נזהר מהסקת מסקנות כאן.

יום חמישי, 13:41
ד"ר מיכאל ויינפאס

על צום לסירוגין
**
צמצום קלורי מאריך חיים ביונקים כפי שהוכח כבר ב 1936
אולי דרך הפחתת סטרס חמצוני. אחוז הזמן מהיום בו אנו אוכלים מעלה סיכון לטרום סוכרת וסוכרת וכן לסרטן השד. הגנים שלנו מתוכננים לתקופות צום במהלך היום ולא לאכילה כל 3 שעות
צום לסירוגין של יום כן יום לא לא הראה יתרון לעומת הגבלה קלורית . יש חשיבות ל time restrictive feeding
במחקר קרוס אובר בבני אדם שהשווה תוכנית של סך קלוריות זהה אך בחלון אכילה שונה, נמצא יתרון במדדי לחץ דם לאלו שאכלו בחלון זמן קצר יותר
ההבדל בירדה במשקל אינו מאוד משמעותי בין הגבלה קלורית יומית לבין צום לסירוגין, אבל כן רואים יתרון הקשור שינויים מטבולים אחרים, קרדיוולדקולרים, בנזקי החמצון ללא הבדל ברור ברגולציית הסוכר
בכל אופן, צום לסירוגין אינו מומלצת לילדים ולמתגברים.

יום חמישי, 13:44
ד"ר בתיה קורנבוים (בתגובה לפוסט מעלה)

עוד תובנה מאותה הרצאה בעד שיטות הצום לסירוגין;
אכילה כל 3 שעות ( הרבה שנים זו היתה ההמלצה ) מעלה סיכון לסוכרת וטרום סוכרת ב 20%

יום חמישי, 14:41
ד"ר יואל טולדנו

הרצאה על
The potential benefits of intermittent fasting
המרצה מארה"ב-
Ravussin

האם זה יכול לשמש כטיפול anti aging הבא??
כולם הרי מחפשים את מעיין הנעורים……

רסטריקציה קלורית במכרסמים מאריכה את החיים. ידוע כבר משנת 1936.

המנגנון:
מתווך ע"י הפחתת המטבוליזם וסטרס חמצוני.
מעורבות מערכת חיסונית?

כמובן יש הרבה יתרונות לצום.
ואילו אכילה מתמשכת לכל אורך היום, כפי שקורה באורח החיים המערבי, עולה הסיכון להשמנה ולסוכרת.
מבחינה מטבולית כנראה טווח הזמן האידיאלי ביממה לצום הוא 16 שעות.

יש שיטות שונות לבצע צומות: חלק מהיממה
יום כן יום לא
או שאכילה מתאפשרת רק בחלק מצומצם של היממה.

מצורף קישור ל- review שמסכם יפה השפעות מטבוליות וקליניות של השיטות השונות.

יום חמישי, 13:40
ד"ר ברוריה טל

בצמצום מספר שעות האכילה גובר משמעותית פירוק השומן

יום חמישי, 13:32
ד"ר הדר מילוא

ההשפעה של אימון גופני מול לירגלוטייד 3 מ״ג מול טיפול משולב על פעילות תאי ביטא לאחר ירידה במשקל באמצעות דיאטה:
מחקר שבדק את השפעת הטיפולים הללו על פעילות תאי ביטא ועל רגישות לאינסולין.
האימונים היו לפי ההמלצה של WHO 150 דק אירובי או 75 דק של אימון עצים.
לאחר שנה ביצעו תבחין mixed meal .
2/3 נשים מתוך 215 מטופלים.
כצפוי קבוצת הטיפול המשולב הפחיתו באופן הטוב ביותר ממשקלם.
גלוקוז פוסטפרנדיאלי היה נמוך יותר בשתי קבוצות הטיפול בלירגלוטייד לעומת קבוצת הקונטרול והאימון בלבד.
גם הרגישות לאינסולין עלתה בשתי הקבוצות שטופלו בלירגלוטייד.
תגובת גלוקגון פוסטפרנדיאלי- רק בקבוצה של אימון + לירגלוטייד ההבדל היה משמעותי.
לסיכום
קומביציה של אימון גופני + לירגלוטייד הוא יעיל לשפר פרופיל גלוקוז ותפקוד תאי ביטא בסובלים מהשמנה לאחר ירידה במשקל באמצעות תזונה דלת קלוריות.

יום חמישי, 13:10
ד"ר דן אויירו

האם שילוב של לירגלוטייד עם פעילות גופנית (לפי המלצות המקובלות של who) אחרי דיאטת LCD משפר מדדים מטבוליים?
תואר מחקר שכלל 215 מטופלים. מעקב של שנה.
אחרי שנה, השילוב של פע״ג עם לירגלוטייד הביאה לירידה גדולה יותר בPPG לעומת פלסבו ולעומת כל אחת מההתערבויות בנפרד. במקביל הראו גם שיפור ברגישות לאינסולין בקבוצה הטיפול המשולב.

יום חמישי, 13:05
ד"ר בתיה קורנבוים

הרצאה מצויינת של מריאלה גלנדט מישראל על IR ויתרונות הדיאטה הקטוגנית..הסימנים הקלינים ל IR הם עליה במשקל ובעיקר בהיקף המתניים, עליית TG מעל 150 , HDL נמוך מ 40/50, יתר לחץ דם ועליית סוכר מעל 100.
היא הראתה את היתרונות של הדיאטה הקטוגנית.
שיפור של כל הפרמטרים המטבולים, כולל איכות השינה, פחות רעב והעלאת ה EE

יום חמישי, 12:55
ד"ר מיכאל ויינפאס

המשך ההרצאה על דיאטה קטוגנית לאחר הפסקה של 15 דקות )
דיאטה קטוגנית מפחיתה דלקתיות . עבודות שהתזונה הפחיתה שימוש בתקופות ושיפרה מדדים מטבוליים. להפסיק SGLT2 בתזונה זו
נצפה שיפור בשינה, פחות רעב, שיפור באיכות החיים. רואים קשר הפוך בין ההקפדה על תזונה דלת שומן לבן עלייה של תסמונת מטבולית שהיא סימפטום של היפראינסולינמיה . התזונה היעילה ביותר לטפל בתסמונת מטבולית היא היעילה ביותר מעבר להשפעותיה השונות שתוארו

יום חמישי, 12:57
ד"ר עידית דותן

השפעות מטבוליות של דאפאגליפלוזין במטופלים עם טרום-סכרת –

ידוע שמעכבי SGLT2 יורים את ההשפעות הבאות:
– ירידה בגלוקוז בפלסמה
– ירידה באינסולין בפלסמה
– עליה בגלוקגון בפלסמה ובייצור גלוקוז אנדוגני (לא ברור אם גלוקונאוגנזה או גליקוגנוליזה)
– ירידה באוקסידציה של קרבוהידראטים
– עליה בח. שומן חופשיות בפלסמה, עליה באוקסידציה של שומן ועליה בייצור קטונים

ידוע גם שאנשים עם טרום-סוכרת מאופיינים ע"י ירידה באוקסידצית שומן, ירידה בצפקוד מיטוכונדריאלי ועליה בתכולת השומן הכבדי.

במחקר קטן אך מאוד יסודי, נבדקו 14 מתנדבים שטופלו בדאפאגליפלוזין במשך שבועיים. הממצאים –
– עליה בהפרשת גלוקוז בשתן – לאורך כל היממה, אך בולטת יותר במהלך היום. לציין – 36 גרם בממוצע ליממה (פחות ממה שרואים בסכרתיים).
– ירידה ברמות גלוקוז בדם לאורך היממה
– עליה ברמות ח. שומן חופשיות לאורך היממה
– עליה באוקסידציה של שומן וירידה באוקסידציה של קרבוהידראטים
– עליה ברמות ביתא הידרוקסי-בוטיראט בלילה (לא נבדק ביום)
– עליה ביכולת האוקסידטיבית של מיטוכונדרית תאי השריר (בוצע ex vivo לאחר ביופסית שריר)
– ללא שינוי בגליקוגן כבדי או בתכולת שומן כבדי.
– ללא שינוי בenergy expenditure, ללא שינוי במשקל, לא נבדקה מסת שומן.

המסקנה:
שבועיים של טיפול בדאפאגליפלוזין, יוצרים שיפור ביכולת החמצונית של שומן ויכולת האוקסידציה המיטוכונדריאלית בשריר, ללא שינוי במאגר הגליקוגן הכבדי.

יום חמישי, 12:40
ד"ר מיכאל ויינפאס

דר מריאלה גלאנט – תזונה דלת פחמימות
סימון השומן כאוייב לא הוכח למרות שהוכרז ככזה. ב 1961 זה נכנס להנחיות ובסיס ההנחיות הם פחמימות. החלפנו שומנים בפחמימות ומאז יש עלייה בשיער ההשמנה . פחמימות מעלות הכי הרבה את רמות האינסולין שגורם לאגירה וגדילה. כשיש עמידות לאינסולין יש רמות גבוהות של אינסולין גם בין הארוחות ולכן אוגרים יותר. וזה קורה ב 70% מאנשים הסובלים מהשמנה וב 25% מלא סובלים מהשמנה. עמידות לאינסולין קשורה לשומן ויסרלי. אדיפוציטים גדלים ומפרישים ציטוקינים. בעמידות לאינסולין רואים עלייה במשקל, עלייה ברמות הט"ג, HDL נמוך, לחץ דם גבוה. אינסולין גורם לאגירת מים ומלח. תאי שומן מפרישים אלדוסטרון שגם מתווכים לחץ דם גבוה וכן דיסגליצמיה

יום חמישי, 12:40
ד"ר בתיה קורנבוים (בהמשך לד"ר ויינפאס)

היפראינסולינמיה מנבאת מחלת לב
ככל ש Homa גבוה יותר כנל סיכון ל cv
ולכן המטרה היא לטפל בהיפראינסוליניה

יום חמישי, 12:52
ד"ר ברוריה טל (בהמשך לפוסט הקודם)

קטוזיס תזונתי בדיאטה קטוגנית רמת הקטונים ני בין 1-3 להבדיל מקטואצידוזיס.
דיאטת קטו מעלה את ה B-ldl מהסוג שאינו מעלה סיכון ל CHD

יום חמישי, 12:58
ד"ר עידית דותן (בהמשך לפוסט הקודם)

על פי ההנחיות מהעלון של דאפאגליפלוזין (לפני שהורד כטיפול לטייפ 1 באירופה) –
0.6-1.5 ממול/ליטר – קטונמיה
1.5-3.0 ממול/ליטר – impending DKA
מעל 3 ממול/ליטר – Probable DKA
כאמור – מדובר על רמות ביתא הידרוקסיבוטיראט בדם, במטופלים עם טייפ 1

יום חמישי, 12:56
ד"ר דרור דיקר (בהמשך לפוסט הקודם)

בתנאי שלא נוטלים SGLT2

יום חמישי, 12:00
ד"ר מיכאל ויינפאס

מיפוי ומיקוד אפקטיבי בנושא התנהגות אכילה דיספונקציונלית/ על גישה שונה
**
אנחנו אומרים לאנשים לשנות את אורח החיים שלהם וכל הדברים הרגילים שאנחנו אומרים.
בהולנד זה נעשה עם דיאטנים, רופאים, מאמני אורח חיים בריא
לו יכלו המטופלים לעשות המלצתינו אז לא הייתה השמנה בעולם. ישנם כה הרבה מתווכים לאכילה שלא מספיק רק להגיד להם מה לעושת. ישנם בין לבין רגעים בהם הם מאבדים שליטה. עלינו לתת טיפולים שכרוכים בזמן ובעלות. בהולנד אין לזה הגדרה של מחלה שקשורה לנפש ולכן אין לגטימציה לקחת המטופל לפסיכולוג
קיימת שונות ברורה בין אנשים הסובלים מהשמנה . לחלק יש BINGE EATING לחלק יש דיכאון ולחלק אין לא את זה ולא את זה והם יקבלו מאיתנו אותו טיפול בדיוק.
שני שליש מהחיים עם השמנה סובלים מבעיות פסיכאטריות/מנטליות כקומורבידיטי
רבע מהאוכלוסיים יפתחו הפרעה מנטלית מתישהוא בחיים. אבל בחיים עם השמנה זה יקרה ל 50% מהם.
אז מולינו חבילת בעיות משתנות מאדם לאדם ואנו מטפלים בהשמנה. אולי לפעמים צריך להתחיל טיפול דווקא בקומורבידיות
הרבה פעמים יש קומורבדיות של איבוד שליטה, בעיות באינהיביציה, נטייה להתמכרויות ואין התייחסות בטיפול שלנו למצבים אלו.
הפרדיגמה החדשה מדברת על COMPLES DYNAMIC INDIVIDUAL NETWORK
השמנה זה קומפלקס של מערכות שבאינטקראציה זו עם זו ומעצימות אחת השנייה. ואולי ההשמנה הוא רק סימפטום אחד מהם. אנחנו חושבים שהאדם סובל מהשמנה ויש לו הרבה סיבוכי השמנה. ובעצם עלינו לשנות התפיסה. יש לאדם קומפלקס מורכב של הפרעות וההשמנה היא אולי רק סימפטום אחד מהם. עלינו לבנות individual symptom network
אפשר להשתמש באפליקציה בה המטופל מדווח על הסימפטומים שלו ע"מ שנאפיין דפוסיו ונבין אותם. שם עלו מסרים חוזרים של סטרס פסיגכולוגי. הפעם יש דיווח בזמן אמת של המטופל. המטרה היא שהנטוורק הספציפי שייבנה למטופל יוכל לכוון אסטרטגיית טיפול ייחודית לאותו מטופל. נזהה את ההפרעה העיקרית ונתאים לה הטיפול ההכי מתאים וכך נוכל לנתק אינטראקציות בין הסימפטומים. המחקר בשיטה זו רק בחיתוליו.

יום חמישי, 11:51
ד"ר דן אויירו

הרצאה על הטיפול במטפורמין במטופלים עם סכיזופרניה המטופלים באנטי-פסיכוטיים- אצלם יש 40% יותר השמנה מבאוכלוסיה הכללית.
רוב העליה במשקל מתרחשת בשנת הטיפול הראשונה.
מהמחקרים הקיימים קיימת עדות חזקה (ולא מפתיעה) לטיפול באורח החיים ולפעילות גופנית אך קיימת גם לגבי עדות ביינונית לטיפול במטפורמין.

המרצה מציגה את התהליך שעשו להבניית קווים מנחים לטיפול במטופלים אלו.
מבין המטופלים – נראה שאלו שנמצאים באפיזודה הפסיכוטית הראשונה בחייהם (כלומר עם טיפול אנטיפסיכוטי לא מאוד ממושך) הגיבו הרבה יותר למטפורמין מאשר אלו שנמצאים בטיפול כרוני ממושך.

מסכמת את המלצתם – קו ראשון lifestyle intervention אך מי שאצלו לא מצליחים או שאינו מסוגל לעשות את השינוי – יש מקום לטיפול במטפורמין (זול, בטוח, אין חשש משמעותי לאינטרקציות או תופעות לוואי).

יום חמישי, 12:10
ד"ר יואל טולדנו (בהמשך לד"ר אויירו)

בהמשך לנ"ל, הרצאה מרעננת על תת אוכלוסיה מאוד מאוד מתסכלת ולא מספיק בפוקוס-

השמנה במחלה פסיכוטית.
ביחוד בגלל הטיפול האנטי-פסיכוטי.

(הערה שלי: אגב גם בסוכרת)

הטיפול במטפורמין באנשים עם השמנה על רקע טיפול אנטי-פסיכוטי.
אפידמיולוגיה-פורטה למעלה.

יתרונותיו של תכשיר זה:
מפחית היפרפגיה.
מייצר פלאטו במידת העלייה במשקל.
לא יקר.
אין אנטראקציות בינתרופתיות.
אין תופעות לוואי פסיכיאטריות.
מתחיל לעבוד מהר.

מטרת המחקר המקורי הזה מדאבלין אירלנד:
(החוקרת- רוקחת קלינית.)
לייצר guideline לשימוש במטפורמין בחולים עם פסיכוזה.
כדי למנוע עליית המשקל הכרוכה בטיפול האנטי-פסיכוטי.

כפי שכתבד"ר אויירו, חשוב להשתמש במטפורמין בשלב מוקדם ובצורה אפקטיבית.
אפילו first line אם מאוד קשה למטופל לעשות שינוי אורח חיים.

יום חמישי, 11:55
ד"ר עידית דותן (בתגובה לד"ר אויירו)

ותוחלת החיים אצל המטופלים עם המחלות הפסיכיאטריות המשמעותיות קצרה ב15-25 שנים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית!

יום חמישי, 11:50
ד"ר יואל טולדנו

בהרצאה אחרי ההרצאה של Donini על השמנה סרקופנית ניתנה הרצאה על:
טיפול להפחתת משקל לתתי קבוצות ספציפיות-ביחוד בגיל המבוגר-
תוספות על הסקירה המצויינת של ד"ר דותן-

השמנה סרקופנית:
המרצה הציע להסתכל על המצב של סרקופניה כמו סוג של organ failure שמתפתח אצל כך אחד מאיתנו עם הגיל.
ומסיבות שפורטו כבר למעלה.

השמנה סרקופנית כרוכה גם בשבריריות של האדם המבוגר frailty

השמנה באדם המבוגר מאוד/הקשיש:
מה בעצם מטרת הטיפול??
קודם חשוב שיש קומורבידיות שקשורה להשמנה ושתצדיק תהליך של הפחתת משקל באדם זה.
המטרה היא לא סתם weight loss אלא fat loss מבלי לגרום muscle loss
מטרת הטיפול-
לשפר body composition
ולא body weight

אכן זה אתגר רציני.
איך?
אם ממליצים על הפחתת משקל (דיאטה דלת קלוריות), חשוב להפעיל גישה הדרגתית.
ומצד שני לזכור שיש להקפיד על שימור מסת שריר עם תזונה ופעילות גופנית.

והאם הקשיש מעבר ל-nutrition קריטי גם להתייחס ל-hydration

דוגמאות נוספות שיש להפעיל גישה שונה בקשיש:
א. הטיפול להפחתת כולסטרול. סטטינים כן לא?
ב. איזון סוכרת-היעד בקשיש שונה.

לסיום, טיפים פרקטיים לטיפול בהשמנה סרקופנית:
א.דיאטה דלת קלוריות
ב. אבל עשירה בחלבון עד 1-1.2 גרם לק"ג.
ג. חשובה איכות החלבון
וזה תחום שלם שתעשיית המזון מקדמת-
nutraeuticals-
העשרת מוצרים עם חומצות אמינו אסנציאליות ו-HMB-שוב אין מספיק עדויות.

ד. פעילות גופנית.
ביחוד resistance exercise
גם במחקרים שראו ירידה מסויימת במסת שריר, עדיין תפקוד השריר נשמר!!

עוד טיפ חשוב לסיכום:
לשים דגש בטיפול על שיפור התפקוד/הפונקציונליות של המטופל.
כדי לשפר disability של האדם הקשיש עם השמנה.

כפי שכתב ד"ר אויירו למעלה,
בואו נעלה המודעות לנושא של sarcopenic Obesity בכל מטופל שלנו, עם כל הטיפים שפורטו למעלה.

ועוד הערה לסיכום יחד עם הערה שלי:
עדיין יש לנו קושי בגישה לבדיקת הרכב גוף עם DXA או שיטות אחרות.
ולא מספיק מבצעים במרפאה טסטים להערכת תפקוד כמו מבחן ישיבה קימה, hand grip

יום חמישי, 11:40
ד"ר עידית דותן

בהרצאה אחרי ההרצאה של Donini על השמנה סרקופנית ניתנה הרצאה על:
טיפול להפחתת משקל לתתי קבוצות ספציפיות-ביחוד בגיל המבוגר-
תוספות על הסקירה המצויינת של ד"ר דותן-

השמנה סרקופנית:
המרצה הציע להסתכל על המצב של סרקופניה כמו סוג של organ failure שמתפתח אצל כך אחד מאיתנו עם הגיל.
ומסיבות שפורטו כבר למעלה.

השמנה סרקופנית כרוכה גם בשבריריות של האדם המבוגר frailty

השמנה באדם המבוגר מאוד/הקשיש:
מה בעצם מטרת הטיפול??
קודם חשוב שיש קומורבידיות שקשורה להשמנה ושתצדיק תהליך של הפחתת משקל באדם זה.
המטרה היא לא סתם weight loss אלא fat loss מבלי לגרום muscle loss
מטרת הטיפול-
לשפר body composition
ולא body weight

אכן זה אתגר רציני.
איך?
אם ממליצים על הפחתת משקל (דיאטה דלת קלוריות), חשוב להפעיל גישה הדרגתית.
ומצד שני לזכור שיש להקפיד על שימור מסת שריר עם תזונה ופעילות גופנית.

והאם הקשיש מעבר ל-nutrition קריטי גם להתייחס ל-hydration

דוגמאות נוספות שיש להפעיל גישה שונה בקשיש:
א. הטיפול להפחתת כולסטרול. סטטינים כן לא?
ב. איזון סוכרת-היעד בקשיש שונה.

לסיום, טיפים פרקטיים לטיפול בהשמנה סרקופנית:
א.דיאטה דלת קלוריות
ב. אבל עשירה בחלבון עד 1-1.2 גרם לק"ג.
ג. חשובה איכות החלבון
וזה תחום שלם שתעשיית המזון מקדמת-
nutraeuticals-
העשרת מוצרים עם חומצות אמינו אסנציאליות ו-HMB-שוב אין מספיק עדויות.

ד. פעילות גופנית.
ביחוד resistance exercise
גם במחקרים שראו ירידה מסויימת במסת שריר, עדיין תפקוד השריר נשמר!!

עוד טיפ חשוב לסיכום:
לשים דגש בטיפול על שיפור התפקוד/הפונקציונליות של המטופל.
כדי לשפר disability של האדם הקשיש עם השמנה.

כפי שכתב ד"ר אויירו למעלה,
בואו נעלה המודעות לנושא של sarcopenic Obesity בכל מטופל שלנו, עם כל הטיפים שפורטו למעלה.

ועוד הערה לסיכום יחד עם הערה שלי:
עדיין יש לנו קושי בגישה לבדיקת הרכב גוף עם DXA או שיטות אחרות.
ולא מספיק מבצעים במרפאה טסטים להערכת תפקוד כמו מבחן ישיבה קימה, hand grip

יום חמישי, 11:35
ד"ר עידית דותן

יתרונות הירידה במשקל ברורים – שיפור פרמטרים מטבולים כמו עמידות לאינסולין, כבד שומני, פרופיל ליפידים ועוד. ירידה בשכיחות איס"ק לב, מחלה כליה כרונית, סרטן מסוגים שונים ואפילו תמותה. הנתונים האלה מתייחסים כמובן למטופלים שבהם הירידה במשקל וולונטרית, בגילאים יחסית צעירים (40-50 שנה) וBMI מעל 35.

אבל כשחושבים על הגיל המבוגר צריך לחשוב על יותר ממשקל הגוף. צריך כמובן לחשוב על שיפור בהרכב הגוף – היחס בין מסת השריר ומסת השומן.

חשוב לזכור שהשמנה קשורה בעקה חמצונית, דלקת כרונית, אורח חיים יושבני – וכל אלה גורמים לירידה במסת השריר. במקביל מסת השריר ותפקודו יורדים עם ההזדקנות – בהקשר של מחלות נלוות, ירידה ביכולת הגופנית, ירידה בצריכת חלבון בתזונה ועוד. כלומר – להשמנה והזדקנות אפקטים אדיטיבים, שלא לומר סינרגיסטים – על ירידה במסת השריר.
מחקרים הראו שהשמנה ומסת שריר נמוכה מעלה מאוד frailty ומפחיתה השרדות במבוגרים.

הגישה צריכה להיות מותאמת אישית – התועלת מהירידה במסת השומן, לעומת הנזק מירידה במסת השריר. בדומה ליעדי המשקל, בגיל המבוגר גם היעדים הגליקמים בסכרת וגם יעדי הליפידים שונים.

מבחינה אופרטיבית – טיפולית – האם ירידה במשקל מספיקה? צריך להפחית את מסת השומן. אבל יחד איתה יורדת גם מסת השריר! ולכן – חשוב מאוד לשים לב לתזונה נכונה עשירה בחלבון (1-1.2 גרם לק"ג ליום בגיל המבוגר), לשקול שימוש בתוספים הכוללים חומצות אמינו איכותיות (HMB באופן ספציפי) ולפעילות גופנית מתאימה, הכוללת שילוב של פעילות אירובית, אך לא פחות חשוב מכך – אנאירובית (!) – שתגרה בניית מסת שריר. פעילות גופנית נכונה – עוזרת בשיפור מסת השריר, אולם גם שיפור באיכותו (לא פחות חשוב).

השיפור במסת השריר (ובהרכב הגוף בכלל) הינו בעל משמעות עליונה בשיפור איכות החיים ושיפור בתפקוד בכלל במטופלים המבוגרים שלנו.

יום חמישי, 11:25
ד"ר מיכאל ויינפאס

אינולין – בין עובודות לשיווק
**
האם מתן אינולין לתקופה ממושכת יכולה להוביל לשינוי משמעותי בהרכב המיקורביום ?
קיימות עבודות שנמשכו עד שנה, אומנם אולי הצליחו נקודתית במקרים מסויימים אבל ללא תוצאות משמעותיות במחקרים בשינוי הרכב המקירוביום וברגע שמפסיקים הטיפול, המיקרוביום חוזר למצבו הקודם באופן מיידי
**
מה כתוב באתר של חברת תוספים מובילה על אינולין ?
"היחיד! שנחקר, מוכח ומומלץ ע"י רופאים ומדענים, ומגובה בשפע ענק של מחקרים וניסויים מול קבוצות ביקורת שנערכו באוניברסיטאות כגון אוקספורד ובתי חולים בעולם. ".

יום חמישי, 11:45
ד"ר בתיה קורנבוים (בהמשך לד"ר ויינפאס)

בהמשך להרצאה על המיקרוביום והשמנה.
דיברו על הסיגנלים שעוברים מהקיבה, דאודנום דרך הואגוס למוח..חשיבות של הקיבה שנמתחת לשיפור הפרשת דופמין.שינוי ההרגלים לפחות ארוחות ויותר גדולות.
השמנה לכשעצמה חוסמת את התגובה הזו של
הגירוי העצבי להפרשת דופמין ואז צריך יותר אוכל לקבל את אותה תגובה..מחפשים דרכים לשפר את הגירוי הזה למוח וכך להפחית את כמות האוכל

יום חמישי, 11:23
ד"ר ברוריה טל

למניעת סרקופניה בתהליך הרזיה מומלץ להעלות את צריכת החלבון בדיאטה במקביל לפעילות גופנית ליצירת תהליך אנבולי.

דעה אישית. שיטת הצום לסירוגין בתהליך הרזייה הראתה שמירת מסת שריר טובה יותר

יום חמישי, 11:15
פרופ' גל דובנוב

עמדות של מתבגרים עם השמנה:
הצגו תוצאות ראשוניות של מחקר ACTION TEENS, שכלל 5200 משתתפים מעשר מדינות שענו של סקר אינטרנטי בן כמה עשרות שאלות.
72% מהמתבגרים חשים כי ההשמנה משפיעה במידה רבה על חייהם ובריאותם.
65% (!) חשים כי הם האחראים על הירידה במשקל, אך רוב המידע בנושא מושג מיוטיוב ורשתות חברתיות..
67% מהם (וגם מהוריהם!) מרגישים שיוכלו לרדת במשקל אם רק ירצו מספיק.
58% ניסו לרדת במשקל בשנה החולפת.
מי צריך להתחיל את השיחה בנושא? כשליש חשבו שהם עצמם, כשליש חשבו שהוריהם, וכשליש ציפו שהצוות הרפואי.
ומה התחושה אחרי שיחה כזו? 72% דיווחו תחושה חיובית.
לבסוף, נמצא שרק 13% מהרופאים היו בעלי הכשרה בנושא השמנה שנמשכה מעל יום אחד..
שתי הנקודות המרכזיות שהעלה צוות החוקרים לשיפור – העשרת המקורות המקוונים בנושא, וחינוך הצוות הרפואי.

יום חמישי, 11:11
ד"ר דן אויירו

מטהאנליזה המראה כי השמנה סרקופנית קשורה לתמותה מוגברת באוכלוסיה הבוגרת

יום חמישי, 11:11
ד"ר יואל טולדנו

מבחר תוספות על הנ"ל-
השמנה סרקופנית:
Sarcopenic Obesity
המרצה Donini מרומא.

המונחים השמנה וסרקופניה נשמעים כמו אוקסימורון.
למשל, סרקופניה נחשבת כמחלה גריאטרית אבל אפשר למצוא אותה גם בגיל מוקדם יותר.
מאידך, השמנה נחשבת כמצב של עודף תזונה בעוד שתיתכן תת תזונה של רכיבים מסויימים.

סרקופניה והשמנה קשורות אחת לשנייה- למשל דרך מצב של דלקת.
והתוצאות של שתיהן הרסניות כולל עליית תמותה, תחלואה קרדיו-מטבולית וירידה בתפקוד גופני.

רק לאחרונה הואר זרקור על נושא זה כולל בקביעת הגדרה וניירות עמדה.

סרקופניה:
א. ירידה במסת שריר, בעיקר אפנדיקולרית.
ב. אבל גם ירידה בתפקוד!!!

אטיולוגיה:
ראשונית או משנית, למשל למחלה כרונית.

בנייר עמדה שפורסם לאחרונה יש 3 שלבים להערכת השמנה סרקופנית:
(בכל שלב פורטו גם מגבלות)
תואר יפה כנ"ל

בשלב שאלות:
עלתה שאלה על צריכת whey protein ועל התוסף HMB כטיפול לסרקופניה.

תשובת המרצה-
שילוב תזונה, פעילות גופנית וטיפול התנהגותי הם החשובים לטיפול בסרקופניה.
מבחינתו אין מספיק נתונים על יעילות התוספים.

יום חמישי, 11:12
ד"ר יעל סופר

מחקרים רבמם מראים קשר בין מיקרוביום לתחלואה מטבולית כגון סוכרת סוג 2 השמנה ומחלוות קרדיומטבוליות . חיידקים המעי מפרישים חומרים שמשפיעים ישירות על המעי או מגיעים לדם ושם משליעים גם על המערכת האנדוקרינית לדוגמא הפרשה של glp1 glp2 pyy ושיפור תנגודת לאינסולין הפחתת הדלקת. מחקר אחד הראה שניתן כם להשתמש בחיידקי המעי לאבחון של naflld בצורה לא פולשניתןבעתיד אולי גם להשתמש בזה לטיפול

יום חמישי, 11:00
ד"ר הדר מילוא

הרצאה על קריטריונים להשמנה עם סרקופניה
השמנה עם סרקופניה מאופיינת ברקמת שומן אקססיבית עם רקמת שריר מופחתת (מלווה בירידה בתפקוד שרירי כמדד למידת הפגיעה במסת השרירי שהיא תוצאה בין היתר של אקומולציה של שומן ברקמת השריר).
פתופיזיולוגיה: הזדקנות המתחילה סביב גיל 30 גורמת לירידה בפעילות גופנית, הורמוני מין וקצב מטאבולי- כתוצאה מכך לעליה ברקמת שומן, עליה במדדי דלקת, שיחד גורמים להפחתה ברקמת השריר.
תהליכים תוך תאיים הקשורים בירידה באפקטיביות מטאבולית ותפקוד מיטוכונדריאלי גורמים לסרקופניה.
בתלות בהגדרת הפרמטרים, מחקרים שונים מצביעים על כ 18% סרקופניה בנשים וכ40% בגברים.
עדיין לא הוחלט על אינדקס שיגדיר את חומרת ההשמנה עם סרקופניה- בכך מתרכזים המחקרים
אלגוריתם מוצא בקונצנזוס:
1) Screening: BMI גבוה והיקף מותניים גדול לצורך הגדרת השמנה. סימנים וסימפטומים של סרקופניה (ניתן לזהותם גם ע״י שאלון למטופל).
יש לקחת בחשבון את נקודות התורפה המוכרות של BMI כמדד להשמנה (להפחית את הרף באנשים עם תחלואה נילות וכו).
2) אבחון: תבחיני כח שריר (HGS ישיבה עמידה וכו) – לציין כי אין עדיין הגדרת סף לאבחון ואו תקנון לגיל מין ומוצא.
לשקול ביצוע תבחין body composition למי שעוה על הקריטריונים. גם לבדיקה זו אין עדיין סטנדרטיזציה או סף אבחון. מציעים דרכים נוספות כמו מדידת מסת השריר העדיפה על מדידת ״מסת גוף רזה״, היקף שוק (בהסתייגות במקרים בהם יש בצקת), ביצוע הדמיות (MRI’ CT’ DEXA) ועוד אך בכל שיטה יש מגבלות (פרקטיות/כלכליות וכו).

3) STAGING:
STAGE I: no complication
STAGE II: complications
אך בשלב זה החלוקה היא אקראית ואינה מבוססת.
ֿהמרצה סיכם את ההרצאה בכך שהתחום דורש מחקר נוסף ויש צורך לפתח את הנושא והמודעות

יום חמישי, 10:57
ד"ר דן אויירו

השמנה סרקופנית – צריכה להיות entity בפני עצמה. על מנת לאבחן – תחילה יש לאבחן גם השמנה וגם סרקופניה. יש לשים לב בעיקר בקבוצות סיכון כמו מבוגרים, אנשים עם תחלואה כרונית ממושכת.
הערה חשובה – יש לשים לב לקריטריוני האבחנה שיתאימו למוצא המטופל.

יש להסתכל על פרמטרים של כח שריר, מבחן קימה מכסא. אם אלו חיוביים יש מקום להתקדם לבדיקת הרכב-גוף.

אז באיזה cut off להשתמש לפי גיל/מין/מוצא? באיזה מבחן להשתמש – 6mwt? הליכה של 400מ?
אלו שאלות שעדיין פתוחות.

הערה אישית – אין ספק שצריך להעלות את המודעות לנושא ואני בטוח שבשנים הקרובות נראה התפתחות גם בנושא האבחון וגם בטיפול באנטיטי הזה.

יום חמישי, 10:4-
ד"ר ברוריה טל

עדיין לא נקבעו קריטריונים ברורים לקביעת סרקופניה, ישנן כיום כ 19 שיטות אבחון שונות. סרקופניה שכיחה בגיל המבוגר אך גם בגיל צעיר ככל שכמות מסת השומן והשומן האקטופי גבוהה יותר

יום חמישי, 10:22
ד"ר מיכל כשר מירון

הרצאתה של LAAS:
הקיטים היום של בדיקות גנטיות עצמיות – שמציעות גם המלצות לדיאטה ופעילות לפי הגנום (
23 and me, my genome ec
למעשה אין מאחוריהן מדע. ובמקרה הטוב מבוסס על מחקרים שהיו CROSS SECTIONAL לדוגמה מחקר פרמינגהם, בלי יכולת להבדיל בין הפנוטיפים השונים כולל האפקטים המגינים של אללים שונים.
בפועל היכולת שלנו כיום להבדיל לפי אפיון גנטי בלבד מהי הנטייה להשמנה – חלקית מאוד ויש הרבה מאוד FN FP, כלומר מעט טובה יותר מאשר הטלת מטבע. יש כבר כ 1000 אללים שקשורים להשמנה אך המודלים – מסבירים רק כ 7% מהואריביליות במשקל גוף, וזאת מכיון שיש מרכיבים נוספים שתורמים להתפחות השמנה ולא רק הגנטיקה,
בנוסף כדי לאפיין היטב – סיכון או ניבוי של תגובה לטיפול להשמנה : האיפיון חייב להיות מוקדם ופרוספקטיבי (כלומר להתחיל ממידע ממש מהלידה) – ולאסוף פרמטרים שקשורים לתזונה פעילות סביבה, וכן מידע על התוצא – הפנוטיפ, ואז למשל באמצעות MACHINE LEARNING נוכל אולי לתת ניבוי מדוייק יותר.
נתנה כדוגמה טובה את העבודה המופתית של ערן סגל מ 2015 – אפיון מיקרוביום, מתן אורחות זהות ותעוד התגובה גליקמית, ובהמשך לכך אלגוריתם שמנבא תגובה גליקמית לפי מיקרוביום. לפני כמה חודשים הם גם פרסמו נייר שמראה שתזונה עם DAY2, נותנת בסוכרת תוצאות טובות יותר מדיאטה ים תיכונית. כלומר כל זאת אפשרי – אבל דורש אפיון פרוספקטיבי ועמוק.

יום חמישי, 10:32
ד"ר רועי אלדור (בתגובה לדר" כשר מירון)
יום חמישי, 10:10
ד"ר יואל טולדנו

הרצאת מליאה של מרצה מקופנהאגן – פרופ' Ruth Loos

הגנטיקה של השמנה ותפקידה ברפואה מותאמת אישית.

מה שקורה היום שאנחנו נותנים אותו טיפול להפחתת משקל לכל האנשים עם השמנה, למרות שההשמנה היא הטרוגנית.
הכוון היום הוא לעשות screening לכמה מאפייני מפתח, לחלק למספר תת קבוצות של השמנה ולפי זה לתת טיפול.
לגבי השמנה גנטית:
למשל טיפול לפטין עבור חוסר לפטין.
התרופה החדשה setmelanotide שהיא MC4R agonist עבור חולים עם מספר מוטציות אחרות של השמנה מונוגנית.

היום המרצה תפרט יותר על ההשמנה הפוליגנית, לא מונוגנית.
בוצעו מחקרי GWAS
נתגלו הרבה וריאנטים גנטיים שקשורים להשמנה.
אבל מה המנגנון שגורמים השמנה ואיך נתאים טיפול?

ויש חברות בתעשייה שמנסות לעשות התאמה בין הוריאנטים הגנטיים ובין משקל הגוף ולתת יעוץ לאנשים. לצערנו, לעיתים קרובות הבסיס המדעי הוא ממש לא מוצק.

האם אפשר לחזות מראש מי יעלה במשקל?
ניסו לבנות predictive genetic score
על סמך כמה וריאנטים גנטיים יש לאדם שהם קשורים למשקל גבוה.
הסיכון הוא שהדרך היא רחוקה עדיין עד שנצליח לנבא המשקל לפי הוריאנטים.

האם אפשר להשתמש בגנטיקה כדי לחלק את הקבוצה ההטרוגנית של השמנה לתת קבוצות (אפילו לפני הופעת ההשמנה)?
בהחלט אפשר לייצר clusters לפי חתימה גנטית מסויימת-לפי וריאנטים.
זה עוזר למשל להבין את השאלה הבאה-
מה קורה כשיש לנו uncoupling בין משקל ובין תחלואה קרדיו-מטבולית?
למשל משקל גבוה ללא תחלואה מטבולית-"ההשמנה הבריאה".

ולבסוף:
צוטטה העבודה של ערן סגל ממכון וייצמן על תזונה מותאמת אישית.

וכן עבודת המשך שפורסמה לאחרונה שהשוותה בין דיאטה מותאמת אישית לדיאטה ים תיכונית באנשים עם טרום סוכרת. הדיאטה המותאמת אישית הצליחה לשפר יותר האיזון הגליקמי.

יום רביעי, 19:00
ד"ר יואל טולדנו

הרצאת מליאה חגיגית לפתיחה רשמית של הכנס-
רפואה מותאמת אישית בהשמנה:
Rachel Batterham
מבריטניה

חשוב להבין שההשמנה היא הטרוגנית!!!!
יש סוגים שונים של השמנה.
ולכן יש להתאים הטיפול לפי סוג ההשמנה.

רפואה מותאמת אישית:
הטיפול הנכון לאדם הנכון בזמן הנכון.

וזה מבוסס על אלגוריתמים של נתונים רבים מעבר למחקרי evidence based medicine (גנומיקס, מיקרוביום, מטבולימיקס, פרוטיאומיקס, מדידת הורמונים, מדדי דלקת, הדמייה פונקציונלית של המוח, סנסור סוכר)

המרצה מתייחסת לכל מטופל באופן אישי "Personomics"

אנחנו מנסים לקבוע הפנוטיפ של המטופל.
וזה כולל פנוטיפ של energy balance כמו שראינו בסיכום של הרצאה קודמת למעלה.

על פי הפנוטיפ נוכל להמליץ טיפול מותאם אישית.
היום אפשר לתת המלצות גם לפי אלגוריתמים דיגיטליים. אבל להיזהר מעודף דיגיטליות כי יש אנשים שלא יסתדרו עם זה.

התגובה הראשונית לטיפול שגורם הפחתת משקל יכולה לנבא את מידת הירידה במשקל לאורך זמן.
ואכן אנו מכירים למשל good/poor responder בחודשים הראשונים לטיפול בזריקת liraglutide

הסוגייה של שימור משקל לאחר הפחתת משקל ומניעה של weight regain
זה נובע מתגובה פיזיולוגית מוכרת וידועה.
זה קורה אחרי הפסקת טיפול עם GLP1
התופעה מוכרת גם לאחר ניתוחים בריאטריים.

ולבסוף, חשוב ביותר להבין שמחסום אדיר להצלחת הטיפול באנשים עם השמנה הוא התחושה שלהם של weight stigma
זה גם גורם למטפל להקדיש פחות זמן למטופל, יותר אדישות לטיפול.

והיא יצאה בקריאה נרגשת לכולנו-
מה שחשוב בטיפול הוא people first and foremost

יום רביעי, 19:45
ד"ר עידית דותן

פנוטיפים של השמנה וטיפול מותאם (לדעת המרצה) –
# Hungry brain –
בעיה בsatiation (תחושת שובע – הגורמת לסיום הארוחה). הטיפול המותאם: פנטרמין/טופיראמאט.
# Emotional hunger –
אכילה הדונית (לצורך הנאה): אכילה רגשית, אכילה הקשורה בcraving או binge eating. הטיפול המותאם: נלטרקסון/בופרופריון (מתאים גם במעשנים).
# Hungry gut –
בעיה בsatiety (ירידה במלאות – התחושה שמתחילה אחרי סיום הארוחה ומונעת אכילה לפני חזרת תחושת הרעב), קשורה אולי בקצב מהיר של התרוקנות הקיבה. הטיפול המותאם: לירגלוטייד או סמגלוטייד.
# Slow burn –
ירידה בקצב המטבולי. הטיפול המותאם: פנטרמין.
כמובן שיש חפיפה בין הפנוטיפים השונים.
במחקר קטן יחסית ולא סמוי – בו עשו פנוטיפ של המטופלים וטיפול בהם בהתאם, מצאו שלאורך שנה של מעקב וטיפול – הירידה במשקל היתה מעל 15% בקבוצה שטופלה על פי פנוטיפ, וכ8% בקבוצה שטופלה ללא פנוטיפ.

יום רביעי, 18:10
ד"ר יואל טולדנו

מרצה מהולנד על:
חיישנים סנסורים, wearables ואנטיליגנציה מלאכותית.

למשל דוגמא של חיישן דופק ונשימה. לחולה היה בבית דימום רקטלי והצליחו לעקוב אחר הדופק מרחוק לוודא שאין טכיקרדיה שמחמירה ושאין צורך להגיע למוקד רפואי.

נקודת חשובה שהוא העלה וכולנו מתמודדים איתה עם עובדי מערכת הבריאות:
איך אנחנו מתגמלים על עבודה וירטואלית???

לסיכום יש מספר יתרונות:
1.עולם הבריאות עובר מניתוח נתונים רטרוספקטיביים לפרוספקטיביים.
2. קבלת תובנות אישיות על תבניות התנהגות.
3. העצמת המטופל ע"י הצוות.
4. הפחתת נטל עבודה של הצוות.

ונקווה שכל זה ישפר תוצאות המטופלים.
הרצאה בעלת חזון לעתיד:
Flying health
המרצה Muller מגרמניה.

1. ה-metaverse כפי שלאחרונה העלה על נס מארק צוקרברג.
אנחנו בדרך לעולם המציאות הוירטואלית גם בעולם הרפואה….
ורשת בתי מרקחת האמריקאית CVS הצהירה שהיא תהיה רשת ה-metaverse הראשונה.
(מצרף קישור למונח זה)

2. Ecosystem.
למשל מייסד Mysugar האמריקאי יסד מרפאת סוכרת וירטואלית. שמגשרת באיסוף נתונים ממקורות שונים. לצורך הטיפול.

ייתכן שבקרוב רופאים ורוקחים יתחילו לייעץ לגורמים שונים במסלול דומה למה שקרה בעולם המוניות כמו Uber. תהיה מוכן לקריאה ותייעץ למי שקרא לך.

יום רביעי, 17:56
ד"ר יואל טולדנו

בהמשך למושב e-health –
הרצאה (גם ההרצאה וירטואלית/דיגיטלית, לא פרונטלית 😅) של מנתחת בריאטרית מניו יורק-

תוכנית דיגיטלית בשיתוף עם חברת מדטרוניק שנקראת GO FURTHER כדי להכין טוב יותר המטופלים לקראת הניתוח הבריאטרי.
למשל, קבלת המלצות על תזונה ועידוד לפעילות גופנית.

שוב מדובר באפליקציה בטלפון נייד. (מצורף קישור)

יש יתרונות למטופל אבל גם לצוות המטפל-חוסך זמן, חוסך הוצאות טיפול כמו זמן אחות.

אפליקציה אחרת מנסיונו של מנתח מבלגיה:
BePatient

שוב הועלו יתרונות:
מעלה יעילות עבודת הצוות דיאטנית, פסיכולוג

מתן ידע דרך FAQ
פונקצית chat עם המנתח
הכנסת נתונים.

המנתח טוען שבעולם הרפואה עלינו לדבר את השפה של המטופלים נכון לזמננו.
מה הכוונה?
להתאים עצמנו לעולם המטופלים שהולך ומשתנה כמו שקורה בעולם המסחרי- חלק גדול מהאנטראקציות נעשות דיגיטליות

יום רביעי, 17:50
ד"ר יואל טולדנו

לשמחתי המרצה הבא –
מנתח בריאטרי מרומא מעלה על נס שתי אבני יסוד חשובות בתחום הבריאטריה:
1.הכנה פרה אופרטיבית טובה של המטופל.
2. מעקב פוסט אופרטיבי טוב.
כולל ניטור דיגיטלי מרחוק.
איסוף נתונים.
מעקב אחרי מדידות.

הפתרון שמצאו ברומא:
פיתחו אפליקציה בשם
Get ready
שכוללת שאלונים, תזכורות, אפשרות ליעוצים וצילומים

יום רביעי, 17:40
ד"ר ברוריה טל

התאמת הטיפול התרופתי בהשמנה חייב לבחון תחילה את סוג ההשמנה בנוסף ל BMI לפי פרמטרים של פיזור השומן מצב הורמונלי, גנטי, אנדוקריני, נפשי, סביבת מחיה, ועוד

יום רביעי, 17:28
ד"ר יואל טולדנו

מושב על הבריאות הדיגיטלית:
ARE you e-ready?
צריך שניים לטנגו כדי להצליח –
טיפול בהשמנה פלוס דיגיטל.

למשל הטלפון הנייד יכול לעקוב אחרי סנסורים של מדדים חיוניים, חום גוף, שינה/נחירות.
בקרוב הסנסורים יושתלו אולי בעור ויעקבו כל הזמן.
כך שרפואה תהפוך למדע של נתונים. (הערה אישית: ברפואה סוכרת סוג 1 אנחנו המטפלים כבר לגמרי שם…)

וכדי שתהיה משמעות קלינית לבריאות דיגיטלית, צריך לנטר את המטופלים, והניטור יהיה מרחוק.

המרצה הביא דוגמאות מעולם המעקב מרחוק אחר מנותחים בריאטריים עם e-health. הוא עצמו מנתח בריאטרי מברצלונה וניל תהליך כזה בשנת 2014 ותיאר את הקשיים של הכנסת הטכנולוגיה הזו למעקב-
קושי של צוות, למשל איך לתגמל הצוות, אוריינות דיגיטלית של מטופלים, עדכון תדיר של הטכנולוגיות, חששות מאבטחת מידע וסודיות וכו'.

הערה שלי: כולנו נתקלים בזה יומיום, ביחוד מאז שמגיפת הקורונה הובילה מהפיכה דיגיטלית.

יום רביעי, 17:00
ד"ר מיכאל ויינפאס

מחקרים לישון עליהם
**
ידוע ש Sleep manipulation משפיעה לרעה על רגישות לאינסולין. .מספר השעות המומלצות לשינה הם בן 7 ל 9. לישון פחות מזה אבל גם לישון יותר מפחית רגישות לאינסולין. אין אפקט ל SLEEP FRAGMENTATION ולהפרעות בשינת הרם אבל מחקרים מעטים מאוד בלבד נעשו שהשתמשו במניפולציה זו
אז מה כדאי לחקור בהמשך ?
כדאי לחקור את ה circadian misalignment ואת מניפולציית ארכיטקטורת השינה ואת האפקט הממושך של שינויי דופוסי שינה באוכלוסיית סיכון

יום רביעי, 16:58
ד"ר יואל טולדנו

לסיכום,
לכל הקהל שקורא את הבלוג, המידע למעלה מתוך מושב Timing matters
חושף את עולם המחקר בנושא חשוב זה.
המחקר מנסה לברר אם עלינו ללכת עוד צעד קדימה בשינוי הפאראדיגמה שמעבר להמלצה הכללית של lifestyle modification-
דהיינו חשוב גם התזמון של האכילה/פעילות גופנית/שינה

יום רביעי, 17:02
ד"ר דן אויירו (בתגובה לד"ר טולדנו)

באמת נושא חשוב שנראה כי עדיין רב הנסתר על הגלוי בו. בכל מקרה, צריך לשוחח יותר עם המטופלים על נושאים אלו שיש להם חשיבות מטבולית. מדהים לשמוע לעיתים ממטופלים על הרגלי שינה בעייתיים.

יום רביעי, 17:10
ד"ר יואל טולדנו (בתגובה לדר" אויירו)

כולל ישיבה עם מסך טאבלט וטלפון נייד במיטה, לפני שינה…
(מפיצים אור מלאכותי שכנראה משבש השעון הביולוגי)
"היגיינה של שינה שמשפיעה על ההיגיינה המטבולית"

יום רביעי, 16:42
ד"ר מיכל כשר מירון

QUIST מדנמרק
הדובר הציג את המטאנליזה לעיל – על מניפולציות של שינה. מחקרים קטנים של עשרות בודדות של מטופלים כשתוצא העיקרי הנלמד הוא הפרעות במשק סוכר, והחמרה באיזון סוכרת. במטה אנליזה שהציג לא כלל מידע לגבי מניפולציות של שיפור איכות שינה במטרה של שיפור תוצאים מטבולים או משקל
כלל מניפולציות של SLEEP RESTRICTION וmisalignment כמו עבודה במשמרות

יום רביעי, 16:32
ד"ר מיכל כשר מירון

שימו לב ש PETERSON – לא ציינה בדבריה (אלא אם החמצתי?) את העבודה האחרונה ב NEJM – 12 חודשים מעקב, הגבלה קלורית באנשים עם השמנה עם או ללא TRE – לא היה הבדל בירידת משקל.
כך שאולי יש BENEFITS מטבוליים- אבל לגבי מטרות של ירידת משקל , EVIDENCE מבוקר בבני אדם בפרט במעקבים ארוכים יותר חלש ביותר

יום רביעי, 16:34
ד"ר יעל סופר(בתגובה לד"ר כשר מירון)

היא התייחסה לזה בשאלה ששאלו אותה. הקליטה את ההרצאה לפני שזה יצא… אחת הביקורות על העבודה (גם נכתב ב אדיטוריאל) שלביקורת היה חלון של כ10.5 שעות כך שההבדל בין הקבוצות לא היה גדול

יום רביעי, 16:28
ד"ר יואל טולדנו

שאלה לגבי מחקר באנשים שמבצעים משמרות לילה

(הערה שלי: שהרי אצלם יש ממש סיכון להפרעות כרונולוגית!! והפרעות קרדיו-מטבוליות)
אין מספיק מידע.

המרצה היתה ממליצה להימנע מאכילה במשמרת הלילה אלא לאכול במהלך היום

יום רביעי, 16:21
ד"ר יואל טולדנו

מעבר לכל ההשפעות הקרדיו-מטבוליות/פיזיולוגיות

יש לאכילה מוגבלת בזמן- TRE גם אפקט חיובי על מדדים נפשיים ורגשיים שונים כמו מצב רוח
מעניין אותי מה חושבות הדיאטניות בקבוצה על שינוי הפאראדיגמה שהייתן מלמדות בעבר מטופלים:
לאכול הרבה ארוחות קטנות כל שעות הערנות

ולא להתנפל….😅

יום רביעי, 16:22
ד"ר דן אויירו (בתגובה לד"ר טולדנו)

אסוציאציה או קשר נסביתי (ואם כן – מה הסיבה ומה התוצאה)?

מעניין שלא עלה בינתיים בכנס נושא האכילה הרגשית והיבטים פסיכולוגיים נוספים

יום רביעי, 16:23
ד"ר מיכאל ויינפאס (בהמשך לפוסט למעלה)

גם חשבתי אותה מחשבה תוך כדי ההרצאה. לדעתי זו המלצה שנבעה מסוגי האינסולינים שהיו אז מיקסים/NPH אם כי היא גלשה גם להמלצות למטופלים שלא קיבלו אינסולין. היום אנחנו מלמדים לאכול כשרעבים ולא בשביל התרופות. האם חשוב להנחות מטופלים לאכול ארוחת בוקר ? אני מניח שבסוף גם זה מותאם אישית

יום רביעי, 16:16
ד"ר מיכאל ויינפאס

בבוקר תאכל כמו מלך, בצהרים כמו בן מלך, ובערב כאביון. מבוסס דאטה ?
**
הרצאה בנושא chrono nutrition
המחזור הסירקדיסני מתבטא במשק הגלוקוז, באפקט התרמי על אוכל ובחמצון ליפידים
באחד המחקרים הוכח שארוחת בוקר גדולה ואז ירידה בגודל הארוחות עודדה ירידה במשקל בהשוואה למשטר הפוך וכן עבודות שהוכחו שאכילת ארוח בוקר גדולה משפרת איזון גליקמי וכן שיפור בדפוס זה בקרב נשים עם PCOS
עבודה הוכיחה שריכוז השומן והפחמימות בבוקר גם מעודדים ירידה במשקל ומפחיתות רעב
עבודות הוכיחו שדילוג על ארוחת בוקר לא השפיעה על המשקל אבל כן גרמה לעלייה ברמות הגלוקוז ממוצעת
הסוגיה הזאת היא קונטרברסלית. היא גם תלויה בשעה בה אוכלים את שאר הארוחות. אולי המיקוד צריך להיות על המנעות מאכילה במהלך היום כל 3 שעות נגיד בשל חשיבות הצום לבריאות
ואולי נדרש צום ארוך יותר בין הארוחות מה שהוביל לאופנת הצומות לסירוגין בוריאציות שונות. יש פרוטוקולים של צום יום לסירוגין. המחשבה היא עליה בחמצון השומן, הפחתת תאבון, הפחתת רמות אינסולין, תיווך של מסלולי אנטי אג'ינג, נטרויורזיס, ייצור קטונים, השפעה על השעון הסירקדיאני ועוד
מחקרי עכברים הראו שצום לסירוגין על אף שלא הייתה כרוכה בהפחתה קלורית שיפרה מדדים מבטולים כמו עמידות לאינסולין, פרופיל שומנים ועוד
צום לסירוגין שיפר תוצאים בחולי סוכרת . sys review23 הדגימו ירידה של 3%
עבודה של 12 שבועות הוכחה שדילוג על א בוקר או לא בצום לסירוגין לא נותנת יתרון לעומת 3 ארוחות ביום.
אין הרבה דאטה השוואתי על היעילות של צום לסירוגין שמתחיל מוקדם ביום לעומת אחר שמתחיל באמצע היום.
אחת השאלות היא האם צום לסירוגין בעלת יעילות כשלעצמה גם ללא ירידה במשקל . מחקר קרוס אובר בטרום סוכרתיים נמצא שזה מוריד רמות אינסולין ומשפר רגישות אליו, וכן ירידה בלחץ דם סיסטולי. ללא אפקט על כולסט ומדדי דלקת או קצב הלב
האם הירידה במשקל היא מעצם לזה שאוכלים פחות או שהצום לסירוגין משפר שריפת קלורית. מחקר הוכיח שאין יעילות דרך שריפת קלוריות אבל שינויי תאבון לרבות השפעה על גרלין ועל
עבודה קלינית שבחנה את הירידה במשקל דרך צום לסירוגין הראתה שצום לסירוגין מוקדם היה יעיל יותר ולחץ דם דיאטסולי. ולא היה משנה בהקשר של איבוד מסת שומן, ליפידים וקצב לב
צום לסירוגין מוקדם משפר מצב רוח
אז כנראה שאכילה מוקדמת משפרת מדדים מסויימים ולא בטוח שאת הירידה במשקל
נדרשים מחקרים גדולים וארוכים יותר כדי לענות על עוד הרבה שאלות פתוחות בנושא

יום רביעי, 16:20
ד"ר ברוריה טל

לסיכום קיים יתרון לריכוז צריכת אנרגיה בחלק הראשון של היום, להפחתת שעות האכילה והעלאת שעות הצום מלווה שתייה ללא קלוריות

יום רביעי, 16:05
ד"ר הדר מילוא

במחקרים על עכברים תזונה מוגבלת בזמן ביום (TRE) הפחית משקל וצריכת אוכל, הפחית סכרת, שיפר תוצאים קרדיווסקולריים והעלה תוחלת חיים.
מחקרי ה״הגבלה של שעות האכילה״ TRE אינם חד משמעיים לגבי ירידה במשקל, ויש אף מחקר שהראה ירידה במסה רזה. אין מידע לגבי שעות האכילה המומלצות. במחקר של המציגה קבוצת הקונטרול אכלה במהלך 12 שעות (3 ארוחות מסודרות) ו12 שעות צום. קבוצת ההתערבות אכלה שלוש ארוחות אך במהלך 6 שעות בלבד. שתי הקבוצות החלו את שעות האכילה בבוקר. הקבוצה שאכלה במהלך 6 שעות בלבד שיפרה את פרופיל האינסולין, הפחיתה ל״ד וסטרס אוקסידטיבי. TG עלה אך הם לא בטוחים מדוע ואם התוצאה מהימנה.

יום רביעי, 16:06
ד"ר יואל טולדנו (בהמשך לד"ר מילוא)

ומותר האדם-
מעבר לעכברים, time restricted eating יכולה לשפר תוצאים קרדיו-מטבוליים גם בבני אדם.
למשל,
שיפור ביתר ל"ד.
הפחתת משקל.
איזון גליקמי בחולי סוכרת מסוג 2.

יום רביעי, 16:02
ד"ר הדר מילוא

איך צום לסרוגין עובד? מגביר שימוש בשומן לאנרגיה, מפחית תאבון, מפחית רמות אינסולין, מעלה סיגנלים שונים כמו mTOR' IGF-1, מעלה יצור קטונים ועוד
מפחית נזק אוקסידטיבי

יום רביעי, 16:04
ד"ר ברוריה טל (בתגובה לד"ר מילוא)

Inntermittent fasting וגם שומר יותר על מסת שריר ש

יום רביעי, 16:00
ד"ר ברוריה טל

מדלגי ארוחת בוקר אינם חוסכים קלוריות וירידת משקל אינה גדולה יותר. במדלדי ארוחת בוקר גלוקוז מוגבר במהלך היום לעומת אכלני א. בוקר

יום רביעי, 15:59
ד"ר הדר מילוא

מחקר נוסף שעסק בויתור על ארוחת הבוקר הראה שיש השפעה לשעת האכילה של ארוחת הערב- שתי קבוצות שויתרו על ארוחת הבוקר אך הקבוצה שאכלה ארוחת ערב מאוחרת היתה פחות בריאה מטאבולית

יום רביעי, 15:59
פרופ' גל דובנוב

צמצום נייחות או הגברת פעילות במתבגרים עם השמנה?
במחקר Beta-JUDO חילקו בני נוער עם השמנה לפי מצב נייחות ורמת פעילות, ונמצא כי נייחות רבה מזיקה יותר מבחינה מטבולית לעומת פעילות מעטה. מחקר זה הוביל את הקבוצה האירופית העוסקת בהשמנה בילדים (ECOG) לפרסם נייר עמדה עדכני (במקרה, שלשום) בו מומלץ להתיחס יותר לנושא הנייחות.

יום רביעי, 15:52
ד"ר אורנה קירשטיין

אפקט תרמי של אכילת מזון גבוה יותר בבוקר
בבוקר מחמצנים יותר שומנים מהאוכל
עיתוי הארוחה במהלך היום חשוב
נשים שאכלו
ארוחת בוקר גדולה ירדו יותר במשקל והרגישו פחות רעב
מי שאכל ארוחת ערב גדולה נאבקו יותר במשקל והיו רעבות

יום רביעי, 15:54
ד"ר יואל טולדנו (בתגובה לד"ר קרישטיין)

ושוב צוטטו העבודות של דניאלה יעקובוביץ מישראל.
ואפילו ציטטו את הרמב"ם:
"תאכל כמו מלך בבוקר"
ההשפעה החיובית של ארוחת בוקר גדולה על הפחתת משקל, תיאבון וסוכ

יום רביעי, 15:52
ד"ר הדר מילוא

הרצאה על כרונונוטרישן – ההשפעה של תיזמון האכילה: בבריאים הרגישות לאינסולין היא הגבוה ביותר בבוקר והולכת ויורדת לאורך היום. האפקט התרמי של אכילה הוא גבוה יותר בבוקר (לא הבדל גדול אך מרמז שחילוף החומרים יעיל יותר בבוקר). אוקסיגנציה של שומן גם היא יעילה אם האוכל השומני נצרך בשעות הבוקר. במחקר בו מטופלים אכלו במהלך השעות בהם בדרכ לא צורכים אוכל – העלה סוכר, הפחית רגישות לאינסולין והעלה ל״ד לעומת הקבוצה שאכלה בשעות המקובלות. מכאן הסיקו ששעות האכילה הן בעלות משמעות מטאבולית. נשים שצרכו את רב הקלוריות בבוקר היו פחות רעבות במהלך היום והפחיתו יותר ממשקלן לעומת נשים שאכלו ארוחה גדולה בהמשך היום (הפחיתו פחות במשקל והעידו על יותר רעב).
בעכברים: צריכת שומן בבוקר ופחמימות בערב הפחית עליה במשקל ושיפר את אחוזי השומן.
יש עדויות סותרות לגבי ההשפעה של המנעות מארוחת בוקר לגבי הפחתה על משקל אך מעלה כנראה את פרופיל הסוכר במהלך היום

יום רביעי 15:55
ד"ר יואל טולדנו (בתגובה לד"ר מילוא)

הויכוח האינסופי של ארוחת הבוקר בקרב הציבור……

יום רביעי, 15:51
ד"ר ברוריה טל

רמת הגלוקוז גבוהה יותר בחלק השני של היום לעומת תחילת היום. EEגבוהה יותר בחלק הראשון של היום לעומת החלק השני

יום רביעי, 15:50
פרופ' גל דובנוב

השפעת סוגי פעילות גופנית שונים באנשים עם השמנה:
ממטה-אנאליזה של 88 מחקרים, הוצגו ממצאים צפויים שפעילות אירובית משפרת כושר אירובי, ואימוני התנגדות משפרים מסת גוף רזה – כפי שמוכר היטב מהאוכלוסיה הכללית.
לטעמי, הנקודה המעשית החשובה במחקר זה היא אחוז הנשירה הממוצע במחקרים אלו, שאינו גבוה – 17%. כלומר, מעל 80% מהמטופלים יתמידו! אין הבדל בנשירה בזרוע האימון לעומת זרוע הביקורת, כך שזה לא האימון עצמו שגורר נשירה, ואין הבדל בין סוגי האימון השונים (אירובי, התנגדות או HIIT). מכאן, שאימון גופני יעיל והרוב מתמידים בו – נותר רק להפנות את המטופלים לאנשי המקצוע שעוסקים בכך, ולא להסתפק בהמלצה כללית לפעילות.

יום רביעי, 15:43
ד"ר עידית דותן

מחקר דני על אוסטאופורוזיס ושברים אחרי ניתוחים בריאטרים –
במחקר נכללו מעל 16,000 מטופלים שעבור RYGB עם כ10 שנות מעקב, ומעל 1,500 מטופלים שעברו SG עם כ3.5 שנות מעקב – המטופלים עברו התאמה למטופלים עם השמנה שלא עברו ניתוח, וכן לקבוצה מהאוכלוסיה הכללית (הותאמו לפי גיל ומין).
בהשוואה למטופלים עם השמנה – הסיכון לשבר גבוה יותר במטופלים אחרי RYGB (עם RR של 1.61) וSG (עם RR של 1.25). הסיכון לשבר fragility ובכלל (עם RR של 1.75) לאבחנה של אוסטאופורוזיס (עם RR של 1.5) גבוה יותר אחרי RYGB בהשוואה לקבוצה עם השמנה ללא ניתוח.
תוצאות דומות הבנושא השברים התקבלו בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. יתכן שהתוצאות היו פחות בולטות עבור SG בגלל מספר החולים הנמוך יותר, קשה לומר אם זה קשור לסוג הניתוח.
חשוב מאוד לעקוב אחרי צפיפות העצם במטופלים אחרי ניתוחים בריאטרים!

יום רביעי, 15:40
ד"ר ארנה קירשטיין

עשו מחקר שכלל מד סוכר ושעוני גרמין שעקבו אחרי פעיות. הם קיבלו מטפורמין כטיפול
כל קבוצה בצעה פעילות בבוקר או בערב ואז הקבוצות התחלפו
כעת מחקר בתהליך
בודקים השפעה על רמות סוכר ושינה

יום רביעי, 15:39
ד"ר יואל טולדנו

כל הנושא "הכרונולוגי" הזה, שבבסיסו נמצא השעון הביולוגי, נקרא chrono-medicine:
Chrono-nutrition
Chrono-sleep
וכולי

אז אכן עלתה השאלה אם העובדה שרוב חולי סוכרת נטלו מטפורמין, אולי למטפורמין יש השפעה כרונולוגית?

Chrono-medicine
של טיפול תרופתי???

ומבחינה פרקטית מאוד מאוד חשוב שיש רמז לכך שהפעילות גופנית יכולה לעשות reset של שעון ביולוגי.
וכך לסייע לנו בטיפול בהפרעות מטבוליות.
(כנ"ל זו המחשבה לגבי תזמון ארוחות, פחמימות, שינה)

המרצה Gabriel הוא מהקבוצה של ג'ולין זיראט בשבדיה

מונח נוסף שהזכירו הוא
Circadian misalignment

דהיינו חוסר סינכרוניזציה בין השעון הביולוגי/קצב צירקדיאני ובין החשיפה הבלתי תקינה שלנו לאור/חושך בעידן המודרני

וגם חוסר סינכרוניזציה בין המסלולים הכרונולוגיים מטבוליים בתאי הגוף ובין החשיפה לתזונה לא תקינה/אורח חיים לא בריא בעולם המערבי

כל זה כמובן מאוד רלבנטי בכנס על הבנת מחלת ההשמנה

יום רביעי, 15:35
ד"ר ארנה קירשטיין

משמעות קלינית לפעילות גופנית
האם התזמון חשוב?
האם זמן אימון חשוב
אימון אנטרוולים אנטנסיבי בשעות שונות
כצפוי אימון מוריד רמת סוכר בדם
אימון בוקר העלה רמת סוכר שנשארה יום אחרי
אימון אחר צהריים הוריד רמת סוכר

מטפורמין ואימון
אין אדיטיביות לאפקט
יש הטוענים שמטפורמין מעכב אפקט של אימון

יום רביעי, 15:30
ד"ר יואל טולדנו

מושב Timing matters:

נתחיל בהקדמה למושב (הערות שלי)-
יש לא מעט debate בשנים אחרונות מתי במהלך היממה נכון לאכול יותר?
מתי לאכול הפחמימה?
מתי טוב יותר לבצע פעילות גופנית?

ועכשיו למושב עצמו:
מפורטים מספר מחקרים על השעון הביולוגי-הקצב הצירקדיאני.

דוגמא:
הפרעה של הקצב הצירקדיאני בתאי שריר השלד בחולי סוכרת.
למשל, האוסצילציות הריתמיות במהלך היממה הן מופרעות בסוכרת בתאי שריר שלד ובמיטוכונדרייה.
והאוסצילציות במיטוכונדריה קשורות לרגישות לאינסולין.

יום רביעי, 15:21
ד"ר ארנה קירשטיין

כל הביולוגיה מבוססת על קצב סירקדיאני. שריר הוא רשת דינמית ופלסטית. לכל תא בגוף יש אפשרות לרגולציה עצמית. יש שעון פנימי במספר רב של גנים שקשור לנשימה וצריכת סוכרביש פיק שעתוק גנים לפי שעון מולקולרי.בT2dm חוסר תפקוד סירקדיאני

יש אובדן מחזור סירקדיאני בתאים או שינוי בו בסכרת
המיטוכונדריה מעורבת בפתולוגיה של מחלת הסכרת
יש קצב צריכת חמצן בתאים בריאים שאבד בתאים עם סכרת מטיפוס 2

עשו קורלציה בין ביטוי גנים בתאים בריאים לעומת dm2
השוו גנים סירקדיאנים
Clock ו bmal1binding
הפגיעה הממטוכונדריאלית לא קשורה לביטוי הגנים האלה
ממברנה פנימית של מיטוכונדריה :
עכברים עם נוקאאוט hif1A היה איבוד תגובה סירקדיאנית

יום רביעי, 14:50
ד"ר דן אויירו

מתן סקסנדה פוסט בריאטריה –
מחקר שכלל 70 מטופלים – 35 בזרוע סקסנדה ו35 בזרוע הפלסבו. כמובן יחד עם שינוי אורחות חיים.
בקריטריוני ההכנסה למחקר – עליה של פחות מפי 2 ברמות GLP1 לאחר תגר תזונתי.

רובם עברו ניתוח שרוול (מעל 90% מהנבדקים). הירידה הממוצעת במשקל בעת הכניסה למחקר היתה 7%.
לאחר מעקב של 24 שבועות – ירידה יחסית לפלסבו של מעל 8% מהכניסה למחקר.
ירידה קטגורית של 10% בקרב 28% מקבוצת הסקסנדה ו-0% בקבוצת הפלסבו.

פרופיל תופעות לוואי – בעיקר GI ומתוך זה בעיקר עצירות. נראה שיש פחות ת״ל במנותחים בריאטרים.

יום רביעי, 14:48
ד"ר מיכל כשר-מירון

תארו מקרה יוצא דופן של השמנה מונוגנית עם מוטציה ב MC4R, שהשתתפה במחקר STEP1, קבלה 2.4 סמגלוטייד והפחיתה 30% ממשקל (מ160 ל 110), השפעה ניכרת על רעב וכו'. עליה חוזרת של כ 20% אחרי הפסקת התרופה. מאוד מפתיע ומרשים לאור התוצאות הדי חלשות שהיו בעבר עם לירגלויטייד בקבוצה המאתגרת הזו של השמנה מונוגנית. לא נתנו הצעות לגבי מנגנונים,ולא פרטים ספיציפים על המוטציה של אותה מטופלת. פותח פתח לכלי נוסף – יתכן קשור לחדירות טובה יותר של סמגלוטייד, וכן השפעתו על אזורים נוספים במח, בפרט , יתכן HINDBRAIN

יום רביעי, 14:39
ד"ר כינרת מזור-ארונוביץ'

הרצאה על כבד שומני בילדים, שהיתה בבוקר:
בילדים עם NAFLD הפתולוגיה שונה מזו שבמבוגרים. הסיכוי שלהם להגיע לפיברוזיס גבוה ממבוגרים (כולל הגעה להשתלת כבד).
יש מספר וריאנטים גנטים שבהם יש יוצא נטייה לפתח פיברוזיס, אבל נכון להיום הם לא משמשים ככלי ניבוי (בתקווה שבעתיד כן ישמשו לכך)

יום רביעי, 14:37
ד"ר עידית דותן (בתגובה לד"ר הדר מילוא)

תלוי אם הפעילות מבוצעת בהדרכה צמודה ומותאמת אישית, ומה מחלות הרקע הנוספות של המטופל

יום רביעי, 14:36
ד"ר הדר מילוא (בתגובה לד"ר עידית דותן)

המלצות בעייתיות בהתחשב בכך שהאוכלוסיה המבוגרת מתקשה לבצע פ״ג ועוד יותר כאשר סובלים מהשמנת יתר.

יום רביעי, 14:29
ד"ר מיכאל ויינפאס

שאלות ותשובות –

כאמור בשל מחסור בדאטה כדאי להיות זהיר ולכן כדאי גם משטר טיטרציה איטי וזהיר יותר
לא נעשים מחקרים באוכלוסייה מבוגרת וילדים , בהעדר דאטה – הזהירות מחוייבת

יום רביעי, 14:22
ד"ר עידית דותן

על פי המלצות של קבוצה מישראל (!) – טיפול בהשמנה בגיל המבוגר צריך להתבצע על פי 3 שלבים:
1. פעילות גופנית – שילוב של אירובי ואנאירובי, יחד עם טיפול תזונתי מתאים. במידה ולא מספיק –
2. טיפול תרופתי – בעדיפות עם אגוניסטים לGLP1. אם לא מספיק –
3. לשקול ניתוח בריאטרי – על פי התאמת המטופל

יום רביעי, 14:02
ד"ר הדר מילוא

טיפול בתרופות להשמנה באוכלוסיה המבוגרת – ד״ר דיקר: האוכלוסיה המבוגרת היא האוכלוסיה הגדלה בקצב הגבוה ביותר וב-2050 12% מהנשים יהיו מעל גיל 80. יש גם עליה בהשמנה לאורך השנים ועם הגיל וכך גם עליה בהיקף המותניים. ככל שהגיל עולה מעל 80 כך הקשר בין השמנה לתמותה מאבד מחוזקו. מבוגרים גם פעילים פחות. האם ירידה במשקל פוחתת?

יש מיעוט מידע מחקרי על טיפול תרופתי לירידה במשקל בקרב האוכלוסיה המבוגרת.

מתן לירגלוטייד 3 מג למספר קטן של מטופלים מבוגרים הדגים תוצאות טובות עם ירידה ברקמת השומן ואף עליה ברקמה הרזה.

באנליזה מאוחרת של מחקר הSCALE לא הודגם הבדל בין הירידה במשקל בקבוצות הגיל השונות היו יותר תופעות לוואי באוכלוסיה המבוגרת, בעיקר GI. תוצאות דומות גם תחת טיפול בסמגלוטייד.

יום רביעי, 14:02
ד"ר דן אויירו

השמנת יתר בגיל המבוגר, הרצאתו של ד״ר דרור דיקר –
מתקיים בעולם תהליך של ׳היפוך הפירמידה׳ והזדקנות האוכלוסייה, גם בקרב מטופלים הסובלים מהשמנה.
המשמעות גם תרגום של זה לתמותה קרדיווקסקולרית. מעניין לראות שהקשר הידוע בין BMI לתמותה, נעשה קצת יותר חלש באוקטגנרים.

נתונים מה ACTION US בקרב קשישים – מטופלים הסובלים מהשמנה מעוניינים לרדת במשקל נוכח תחלואה נלווית ממנה סובלים. הם מעדיפים טיפול תרופתי. במיוחד אלו עם BMI מעל 35.

חשוב לזכור שתמיד אנחנו מעוניינים בירידה במשקל על חשבון ירידה ברקמת השומן והדבר נכון אך יותר בקרב קשישים – בהם חשוב לא להוריד fat free mass.

במחקר מעבדתי הראו את האפקט המגן של liraglutide על רקמת השריר.

באנליזה מאוחרת של מחקר ה STEP1 – גם שם לא היה הבדל בין קבוצות הגיל באפקט של Semaglutide.

יחס הירידה במשקל בין רקמת השומן לבית הfree fat mass היה חיובי גם בגיל המבוגר – כלומר ירידה במסת השומן

יום רביעי 14:01
פרופ' גל דובנוב

השמנה בילדים בגיל הרך – מניעה ואיתור:
בנורבגיה יש מערך 'טיפת חלב' בדומה לישראל, המלווה ילדים עד גיל 5. הם חיזקו את אחיות טיפת החלב שלהם בידע וכלים בנושא ההשמנה בגיל הרך, ודרך הדרכת הורים שיפרו את סטטוס המשקל בקרב הילדים מאז תחילת התכנית.
ידוע כי רוב הופעת ההשמנה בילדים מתרחש בשנים הראשונות לחיים, כך שזו תקופה קריטית לאיתור וטיפול. אציין כי בחוזר מנכ'ל משרד הבריאות הישראלי החדש בנושא השמנה בילדים, שעומד לצאת בקרוב, יש התיחסות גם לחיזוק אחיות טיפות החלב בהיבט זה.

יום רביעי, 13:58
ד"ר דן אויירו

השימוש ברשם השמנה והטמעת טכנולוגיות בהשמנת יתר –
צריך לזכור תמיד את התועלת אל מול הסיכון, גם בתחום הטכנולוגי. גם כאן First do no harm.
רשם השמנה יכול לאפשר התסלכות מדוייקת על כלל אוכלוסיית המטופלים הסובלים מהשמנה ולא רק על מדגם קטן מתוכם שיכול להיות שונה מאוד מכלל האוכלוסיה. רשם כזה יכול לאפשר מעקב אחר התערבויות שנעשות בטיפול בהשמנת יתר. לצד זה, ניהול רשם שכזה מצריך כמובן משאבים מספקים לצורך ניהולו.

האם אנחנו יכולים לחזות outcomes בניתוחים בריאטרים?
השתמשו במחשבון MBSC ובדקו האם ישנה קורלציה בין המחשבון (המבוסס על מידע של 15 שנה) לחיים האמיתיים. בחלק מהמטופלים היתה קורלציה טובה אך בחלק פחות. מה בידל בין הקבוצות?
הקבוצה של המטופלים שהגיעו לירידה המצופה היו עם BMI התחלתי גבוה יותר מאלו שלא הגיעו לירידה המצופה (48.5 לעומת 46.7).

יום רביעי, 1:54
ד"ר מיכאל ויינפאס

למה לא כולם מגיבים לניתוחים בריאטרים באותה מידה?
ניתוח בריאטרי ותרופות לירידה במשקל – הילכו שניהם יחדיו?
**
ירידה במשקל לפני הניתוח מפחיתה תמותה וסיבוכים בניתוחים בריאטרים, לא משנה מה הדרך שזה הושג.
לאחר הניתוח, הירידה במשקל המשמעותית היא בשנה הראשונה ואח"כ ברוב החולים תהיה עלייה מסוימת במשקל ולכן אין להבהל ממגמה זו. וזה לא מצריך טיפול. השאלה היא לגבי אלו שעולים הרבה במשקל מעבר למקובל או שמלכתחילה לא ירדו מספיק במשקל עם הניתוח.
אלו מהווים כ 30% מהמנותחים. בכל מקרה לא מדובר באשמת המנתח. כנראה שהסיגנלים לא מגיבים כפי שהיינו מצפים אחרי ניתוח, הסיגנלים הם במיוחד הורמוני המעי ועליה בהורמונים אנרוקסים.
קיים דאטה על מטופלים שקיבלו סאקסנדה לאחר ניתוח בריאטרי לאחר 3 סוגי הניתוחים הבריאטרים. עם תוצאות טובות יותר בניתוח שרוול ובאייפס. המרצה אומר שאפשר לנסות גם בופרופיון וסמה (לא הזכיר 29ג) וכן באופן כללי נוכל להשתמש בתרופות גם עתידיות לרבות קומבינציות לאחר ניתוחים בשל חשיבות התחזוקה הפוסט ניתוחית ובעצם השילוב של כירורגיה ותרופות כמשלימות את הניתוח יכולה להיות גישה גם מלכתחילה באופן תאורתי, במיוחד ב BMI מאוד גבוה. עדיין יש להעמיק את ההבנה של המנגנונים כדי שנוכל לכוון לטיפול המתאים יותר כדי שנוכל לעשות יותר אינדיווידואליזציה בבחירת הטיפול

יום רביעי, 1:49
ד"ר הדר מילוא

מחקר הGRAVITAS: אם הסיבה לתגובה תת אופטימאלית לאחר ניתוח בריאטרי היא עליה נמוכה מהצפוי של GLP1 האם מתן GLP-1A ישפר את התוצאים? (נסיגת הסכרת) ראו שמתן לירגלוטייד פוסט ניתוחי משפר את מדדי הסכרת ואת המשקל
מחקר קנדי מ2019- מטופלים לאחר ניתוחים בריאטרים שונים (שרוול, טבעת או מעקף) שלא הגיבו באופן מספק, קיבלו סקסנדה- שרוול ומעקף ירדו במשקל אך בטבעת הירידה במשקל פסקה במהלך המעקב.
בטיפול בתרופות אחרות (רזין, בופרופריון, טופירומייט) גם כן היתה ירידה במשקל ולכן אין עדות מחקרית ברורה להעדפת טיפול תרופתי אחד על פני השני במטופלים פוסטניתוחיים עם תגובה תת אופטימאלית.
עד כאן התמקדו במטופלים עם תגובה תת אופטימאלית אבל מה עם אלה שכן הגיבו לניתוח? יש מקום לשקול טיפול תרופתי פוסטניתוחי להשגת תוצאה טובה עוד יותר של שימור המשקל ואף ירידה נוספת

יום רביעי, 1:52
ד"ר יעל סופר (בתגובה לד"ר מילוא)

מסדרות קטנות ולא מבוקרות, הירידה במשקל עם התרופות אחרי ניתוח דומה סטטיסטית למה שמקבלים אצל אנשים שלא עברו ניתוח.

יום רביעי, 1:40
ד"ר מיכל כשר מירון

קבוצה שפתחה מודל INVITRO של קולון, כולל פרסיטלטיקה, מאפשר לה לזהות השפעה של תזונות שונות בהרכבי מיקרוביוטה שונים (מדגימות צואה של בנ"א)
על בסיס המודל הזה הראו שיש חשיבות לSCFA (חש קצרות) שמגיעות דווקא לפרמנטציה בקולון הדיסטלי . לטיוב האפקט הם מוספים לתערבות ה SCFA עמילן – עמיד לפירוק
הם למדו השפעתן של תרכובות אלה בקבוה של 12 אנשים עם השמנה וטרום סוכרת, וLEAN
באוכלוסיות אלה מדדו הבטים מטבולים של חשיפה קצרה לאותן תערובות של סיבים
באוכלוסיות של LEAN SUBJECTS – אכן היתה השפעה על מידת הפרמנטציה , ובמקביל ראו אפקט מיטיב על הבטים מטבולים – ירידת סוכר, glucose oxidation , Post meal PYY
הם מתכוונים להמשיך במחקר זה כדי לבחון תערובות שונות של סיבים בפרטים שונים כדי להגביר את הפרמנטציה והאפקט המיטיב של SCFA דרך הקולון הדיסטלי

יום רביעי, 12:59
ד"ר בתיה קורנבוים

במושב הטמעה של קוי מנחה לטיפול בהשמנה פרטו את הערוצים השונים בהם הידע צריך לעבור לרופאים ולמטופלים. בין היתר דיבר מטופל על הקמה של קהילת תמיכה מקוונת למטופלים שמטרתה להעצים אנשים שחיים עם השמנה ומעקב תמידי שלא יפורסם ידע לא מבוסס שגורם לתחושות קשות וחוסר ביטחון.
ובאופן לא מפתיע 😏 מסתבר כי הסטיגמה של תפישת השמנה כחולשת אופי ( ולא כמחלה כרונית) היתה מחסום להטמעת קוי העמדה במדינות שונות

יום רביעי, 12:55
ד"ר אורנה קירשטיין

חשיבות הקמת ארגון של מטופלים החיים עם השמנה ומעורבים בעיצוב מדיניות והנחיות בנושא השמנה
קמפיין של מדיה חברתית
קבוצות תמיכה שמאפשרות סביבה בטוחה והשמעת קולם

יום רביעי, 12:28
ד"ר הדר מילוא

מחקר בו כימתו ב MRI מדדים מטאבולים לפי עוצמת הסיגנל. רמות ATP נמוכות בכבד בסכרתיים מהווה מדד פרוגנוסטי שלילי לאי ספיקת לב. בכבד שומני יש ירידה מופחתת בגלוקגון בכבד לאחר צום. התבוננו ביכולת ההתאוששות של שרירי לאחר מאמץ (״מילוי מצברי ATP). רואים ירידה ביכולת התאוששות במחלות שונות כמו סכרת (עמידה לקויה של המיטוכונדריה לעמוד בצרכים המטאבולים).
בסכרתיים יש ADP בכמות גדולה יותר (והם אלה שמתאוששים באופן האיטי ביותר מבחינת רמות ATP).
בסכרתיים יש ADP בכמות גדולה יותר (והם אלה שמתאוששים באופן האיטי ביותר מבחינת רמות ATP)
אחריהם השמנה
ובקצה הימני (המתאוששים המהירים) הם אנשים שמתאמנים ובכושר
אטצילקרניטין גבוה יותר בקבוצות הבריאות יותר.
וימדדו אצטילקרניטין במנוחה ולאחר פעילות ורמות האצטילקרניטין עלו פחות בסכרתיים.
מזכירה שאצטילקרניטין מתפרק לקרניטין שאחראי על ״הכנסת״ חומצות שומן למיטוכונדריה לצורך מטאבוליזם ומכאן ההקשה על הקשר בינו לבין יכולת התאוששות וביצועי שריר והרגישות לאינסולין

יום רביעי, 12:19
ד"ר מיכאל ויינפאס

יישום גדליין אירופאים לתזונת הילדים
**
כמובן שהנחיות לא מיושמות לא יעזרו. ולכן יש לחשוב על הירידה לשטח של ההנחיות
מעורבים במיוחד עי משרד הבריאות ומשרד החינוך. ב 20 מדינות אירופאיות תכנים אלו של טיוב התזונה נכנסו לתוכנית הלימודים. בחלק מהמדינות מורים עברו השתלמויות תזונה .
המחסומי יישום קשורים למחסור בתקציבים המוקצים לכך, מחסור בשיתוף פעולה בין הסקטורים השונים. ניגודי אינטרסים עם חברות המזון הקשורים למדיניות הממשלה
מה שגורם לכך שעדיין הרבה בני נועד עוד לא עומדים ביעדים של צריכת ירקות והפחתת סוכרים

יש להזהיר על מידע לא אמין ברשת ולעודד צריכת מידע מבוססת מדע
יש לנקוט ב FOOD SYST APPROACH כפי שכבר דובר
כדאי להשתמש במסגרת בית הספר לקידום הנושא וכן שימוש יותר במדיה הן החברתית והן אפליקציות . וכן GAMIFICATION של הנושא. אלו אמצעים לא יקרים וקוסט אפקטיבים בעלי משתתפים רבים וכן כדי להגיע לאזורים רחוקים גאוגרפית

יום רביעי, 12:15
ד"ר אורנה קירשטיין

Bmi is not a measure of health
חשיבות מעצבי מדיניות ומדיה בחינוך הציבור בנושא השמנה
חשיבות חינוך מטפלים ראשוניים בהנחיות הטיפול בהשמנה

יום רביעי, 12:09
ד"ר דן אויירו

מחקר שבדק כבד של עכברים עם תזונה רוויות שומן וההשפעה על תאי שריר – מראה בצורה יפה את העמידות לאינסולין ברקמת השריר כתוצאה מסביבת הכבד השומני. מה שמלמד על הקשר בין כבד שומני לסרקופניה.
מהו המנגנון של הסיגנל הזה?
Fetuin B
הוא אחד מה׳חשודים׳ – חלבון שמופרש מהכבד ומשפיע על רקמת השריר.

יום רביעי, 11:11
ד"ר דרור דיקר

באנשים עם פרה סוכרת השילובים של אינולין ו resistant starch לא מביאים להגברת חומצות שומן קצרות או שינויים הורמונליים בניגוד לאפקט המיטיב על אנשים הלא חיים עם השמנה.
המחקר הבא מציג אפיון המיקרוביוטה בצואה ותגובת המיקרוביוטה לדיאטות שונות. נמתין לתוצאות.

יום רביעי, 11:04
פרופ' ירון ארבל

הרצאה על חיידקים במעיים. יש עדויות טובות שהחיידקים במערכת העיכול קיימים מילדות. יש לנו 2 ק"ג של חיידקים. הם משפיעים על מגוון מחלות וגם על נטייה להשמנה
איכות התזונה שלנו משפיעה על סוגי החיידקים שיש לנו. יש כעת מחקרים שמנסים לבדוק איך ניתן להשפיע על אוכלוסיית החיידקים ולתרום לירידה במשקל.

יום רביעי, 11:02
ד"ר דרור דיקר

הגעה של חומצות שומן קצרות למעי הריחקני יש אפקטים מיטבים על רקמת השומן בניגוד להגעתם למעי הקריבני.
לינולין ארוך שרשרת ועמילן מביאים לעליה ב שרשראות שומן קצרות במעי באנשים הלא חיים עם השמנה.

יום רביעי, 10:55
ד"ר דן אויירו

מטופלת החיה עם השמנה מספרת על התחושה האישית וההקלה שהגיעו עם ההבנה שמדובר במחלה עם מנגנון ביולוגי, התייחסות מקצועית מכבדת וטיפולים אפשריים.
אמרה נכונה שהוצגה:
Don’t start a diet that has an expiration date.
Focus on a lifestyle that will last forever.

יום רביעי, 10:51
ד"ר רועי אלדור

לחץ חמצן נמוך ברקמת שומן באסוציאציה גבוה להשמנה ולתנגודת לאינסולין. מאידך היפוקסיה עצמה לא גורמת לתנגודת לאינסולין.
לחץ חמצן ברקמת שומן באסוציאציה גבוה לתנגודת לאינסולין

יום רביעי, 10:50
ד"ר אורנה קירשטיין

השמנת ילדים היא מחלה כרונית שדורשת טיפול רפואי ספציפי.
יש צורך בטיפול מולטידיסיפלינרי
אסטרטגיות תזונתיות- שינוי דפוסי אכילה. עידוד אכילת מזונות דלילי אנרגיה והפחתת מזונות עשירים באנרגיה.
7 המלצות:
יש לטפל באנטנסיביות בדיאטה שנותנת את כל הצרכים התזונתיים
מתן תזונה עם צפיפות אנרגתית נמוכה
הפחתת מזונות בצפיפות אנרגטית גבוהה
ההנחיה מבוססת מזון
מעורבות הורים
חשיבות הסביבה הטיפולית תלויה במערכת הבריאות של המדינה
חשיבות לטיפול שמערב מרכיבים פסיכולוגים כולל סטיגמה
סביבה בטוחה תורמת לטיפול.

אנשים שחיים עם השמנה זקוקים לתמיכה
מדובר במחלה כרונית עם השנויות.
ידע כיצד לטפל בהשמנה כמחלה
תחושת אשמה ושיפוטיות מהמחלה
התיחסות להשמנה כמחלה מקלה על השמן ומאפשרת לו להכיר במחלה ולקבל עזרה
חשיבות יחס מכבד
להתרכז בביטוח אורח חיים שיכול להמשך לנצח

יום רביעי, 10:52
ד"ר מיכאל ויינפאס (בתגובה לד"ר קירשטיין)

השמנה בילדים ומתבגרים
**
השמנה בילדים היא גם מחלה כרונית ( שמתחילה בגיל צעיר )
עדיין אפשר לשנות את ה ADIPOSITY OUTCOME עי שינויי תזונה שמבוסס עי הוספת תזונה לא עשירה קלורית – במיוחד פירות וירקות והפחתת מזון עשיר בקלוריות . מה שנקרא הפחתת ה ENERGY DENSITY של המזון.
חשוב להתאים אורחות החיים לכלל המשפחה ולקונטקס המשפחתי של הילד/מתבגר.
טיפול מולטי דיסיפלינרי
צריך לזכור שהתזונה צריכה לספק את צרכי הגדילה שממשיכה באוכלוסייה זו.
עדיף שההנחיות יתבססו על מזונות ולא על הנוטריאנטים עצמם
להתייחס לאספקטים הפסיכולוגים והחברתיים בסביבה לא מאיימת ולא שיפוטית.

צילמה הארוחות שלה כדי להדגים את הצבעונות של הארוחות שהלכה וגדלה עם הזמן ( דוגמה לשימוש מקדם בריאות דרך הרשתות )

יום רביעי, 10:45
ד"ר הדר מילוא

בילדים: מטרת הטיפול היא תוצאים בריאותים ולא בהכרח הפחתה במשקל. חוזרים ומדגישים את הצורך בהפחתה באוכל רווי קלוריות והעלאת צריכת הפירות והירקות

יום רביעי, 10:42
ד"ר דרור דיקר

בניגוד לחיות מעבדה אשר מדגימות היפוקסיה ברקמת השומן. בבני אדם החיים עם השמנה רקמת השומן עשירה בחמצן. יחד עם זאת הפחתת משקל יוצרת הפחתה בריווי החמצן ברקמת השומן.
בנוסף נמצא כי רקמת השומן הבטני עשירה בחמצן יותר מרקמת השומן האגנית. ההסבר לכך טמון בעובדה בצריכת חמצן מופחתת ברקמת השומן הבטנית בהשוואה לאגנית.

יום רביעי, 10:40
ד"ר דן אויירו

אילו טיפולים תזונתיים מומלצים במסגרת הקווים המנחים לטיפול תזונתי?
לטווח הקצר – caloric restriction אך לטווח הארוך – יש מקום לשקול גם דיאטות אחרות המתייחסות גם לתבניות אכילה ופקטורים נוספים.

בכל מקרה הטיפול צריך להיות אינדיבידואלי, מותאם על ידי דיאטנים ובמטרה להפחית BMI והיקף מתניים.
דיאטת DASH היא בהמלצה הגבוהה ביותר יחד עם Partial meal replacement להורדה במשקל.
בהמלצות ברמה בינונית – דיאטה ים תיכונית, דיאטה צמחונית ו caloric restriction וכך גם דיאטה ׳נורדית׳ אך שוב מודגש כי יש צורך בהתאמה פרטנית.
צום לסירוגין כרגע בהמלצה ברמה 2a אך ישקלו להעלות לרמה 1 (אם כי, אעיר כי יש מידע שהתפרסם לאחרונה בNEJM שלא הדגים ייתרון).

יום רביעי 10:44
ד"ר דרור דיקר (בתגובה לד"ר אויירו)

פחות נכון לישראל בה העבודה של פרופ שי הוכיחה פרוספקטיבית שדיאטה ים תיכונית מופחתת פחממות בליווי פעילות גופנית היתה עדיפה בהיבט הבראת רקמת השומן

יום רביעי, 11:40
ד"ר ברוריה טל (בתגובה לד"ר דיקר)

תומכת ב"ים תיכונית" בישראל

יום רביעי, 11:44
ד"ר דן אויירו (בתגובה לד"ר טל)

בהחלט דיאטה חשובה, משמעותית ועם הרבה הוכחות לתועלת.
מעניין שקיבלה בגיידליינס דרגה 2 ולא יותר אך ייתכן וצריך לעשות אדפטציה ישראלית.

יום רביעי, 10:22
ד"ר דרור דיקר

מודלים מבוססי מכונה יכולים לנבא רמות טריגלצירידים וסוכר בתגובה לתכולת המזון. השאלה האם זה נשמר לאורך זמן. האם ניתן להרכיב תזונה פנוטיפית לאדם מסוים. האם ניתן לקבוע פרופיל מטבולי יחודי לאדם? לדוגמא עמידות לאינסולין יחודית לשריר או יחודית לכבד. עמידות לאינסולין בשריר עשירה יותר בתהליכי דלקת ברקמת השומן. בכבד רמודלינג חוץ תאי ברקמת השומן. על רקע התובנה הזו האם ניתן לטייב את הדיאטה. התשובה במחקר ה PERSON כי דיאטה פנוטיפית על פי העמידות לאינסולין ברקמות השונות עשויה להוריד את התחלואה הקרדיומטבולית.

נושאים קשורים:  ECO 2022
תגובות
אנונימי/ת
04.05.2022, 12:30

נהדרים אתם, תודה לכל המסכמים והמדווחים - חשוב ויעיל

אנונימי/ת
04.05.2022, 13:00

מלאכת קודש

אנונימי/ת
05.05.2022, 11:17

משמין מנחת מהסיקורים שלכם

אנונימי/ת
06.05.2022, 13:47

תודה א.נשים. עצמאות שמח ומרזה