מחקרים

מה גורם לתפקוד לקוי של כיס השתן - אנדומטריוזיס עמוק או הניתוח לטיפול בו?

במחקר זה נמצא כי אצל מטופלות עם אנדומטריוזיס עמוק אשר לא נזקקו לריסקציה של מעי או של השופכה, תפקוד כיס השתן השתפר לאחר ניתוח

מחקר פרוספקטיבי רב-ערוצי זה כלל 32 מטופלות עם אבחנה של אנדומטריוזיס עמוק אשר מצריך טיפול ניתוחי. הנשים הוערכו באמצעות בדיקות אורודינאמיות, ושאלוני ICIQ-UI SF ו-ICIQ-OAB לפני ושלושה חודשים לאחר ניתוח.

התוצא העיקרי אשר נמדד היה ההשפעה של ניתוח לטיפול באנדומטריוזיס עמוק על פרמטרים אורודינאמיים. כל הפרמטרים הציסטו-מנומטריים הראו על שיפור לאחר הניתוח: באופן ספציפי, הצורך הראשוני להתרוקן (120 לעומת 204 מיליליטר, p<0.001) וקיבולת כיס השתן (358 לעומת 409 מיליליטר, p=0.011) התגברו באופן משמעותי לאחר הניתוח. מבין המאפיינים של זרימת השתן, נרשם שיפור בזרם השתן המרבי לאחר הניתוח (19 לעומת 25 מיליליטר/שנייה, p=0.026). לבסוף שאלוני ה-ICIQ-UI SF (2.5 לעומת 0, p=0.0005) וה-ICIQ-OAB (4.3 לעומת 1.2, p<0.001) הצביעו על שיפור משמעותי לאחר הניתוח גם כן.

החוקרים סיכמו כי ממצאי המחקר הצביעו על כך שאצל מטופלות עם אנדומטריוזיס עמוק אשר לא נזקקו לריסקציה של מעי או של השופכה, תפקוד כיס השתן השתפר לאחר ניתוח, גם בזמן התמלאות וגם בעת התרוקנות. לאחר הניתוח, מטופלות שהיו עם אנדומטריוזיס עמוק הרגישו מלאות של כיס השתן בשלב מאוחר יותר, היו עם קיבולת גבוהה יותר של כיס השתן ועם זרימה מרבית גבוהה יותר. לבסוף, התוצאים לאחר הניתוח מבחינה אורודינאמית תאמו לשיפור בדירוגים של כיס השתן בשאלונים הרלוונטיים.

מקור:

Rosa Maria Laterza et. al (2021) DOI: 10.1016/j.jmig.2021.12.017.

נושאים קשורים:  מחקרים,  אנדומטריוזיס,  דרכי השתן,  מבחנים אורודינמיים
תגובות