חדשות

פרס מפעל חיים הוענק לפרופ' תדיר מהאגודה האמריקאית ללייזר ברפואה

פרופ' יונה תדיר, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות, בעל שם עולמי בתחום השימוש בלייזר ברפואת נשים: "הפרס הוא ביטוי הוקרה למדינה שבה טכנולוגיית הלייזר הרפואי נולדה וממנה יצאה כבשורה לעולם"

פרופ' יונה תדיר, מנהלו הרפואי של מכון הלייזרים באוניברסיטת קליפורניה. צילום: פרטי

פרס מפעל חיים הוענק בתחילת השבוע לפרופ' יונה תדיר על ידי האגודה האמריקאית ללייזר בכירורגיה ורפואה, ASLMS (American Society for Medicine and Surgery), שהיא הגדולה בעולם בתחום הלייזרים הרפואיים. האירוע התנהל תחת הסיסמה We Can’t Predict The Future, But We Can Invent It.

ה-ASLMS הוא גוף מקצועי המאגד אלפי רופאים ומדענים מכל העולם ומדי שנה, מאז 1982, חולק אות הוקרה זה על שם וויליאם וקרולין מרק ליחידים שתרמו למחקר או לשדה הקליני בתחום טכנולוגיית הלייזר.

פרופ' תדיר, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות בעל שם עולמי בתחום השימוש בלייזר ברפואת נשים, איננו הישראלי הראשון המקבל אות הוקרה זה. בשנת 2000 התכבד בו פרופ׳ אייזיק קפלן ז״ל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ב"בילינסון", שהיה הראשון בעולם ליישם ניתוחים באמצעות קרני לייזר והראשון בעולם ליזום בניית מערכת לייזר לשימוש רפואי. יחד עם המהנדס הישראלי, עוזי שרון ז"ל, הורכבה מערכת לייזר לניתוחים בבני אדם בשם ״שר-פלן״, SharPlan, שהפכה ללהיט בכל רחבי העולם.

פרופ' תדיר סיפר כי נחשף לעולם הלייזרים הרפואיים עוד בהיותו מתמחה במחלקת נשים ב"בילינסון" (1980-1974) וזאת הודות לפרופ׳ קפלן. "בשת״פ עם חברת SharPlan, שאיננה קיימת כיום, פיתחנו את המכשיר הראשון בעולם לניתוחים לייזר בתוך חלל הבטן. המכשיר יועד בעיקר לטיפול במצבים הדורשים התערבות כירורגית באגן האישה וניתנים לביצוע ללא פתיחת הבטן, בלפרוסקופיה, כגון לשם ניתוח בנשים הסובלות ממחלת האנדומטריוזיס. הפרוצדורה הזאת נעשתה באותם ימים רק בגישה בטנית פתוחה ולימים הפכה שיטה זו לאחת הפרוצדורות המקובלות בכירורגיה הזעיר פולשנית ברפואת הנשים".

פרופ' תדיר מספר כי "באותן שנים הקים פרופ׳ קפלן גם את האיגוד העולמי ללייזר ברפואה. סמל האיגוד נושא את צמד המילים בעברית 'יהי אור' כאות הוקרה כלל עולמי לתרומת הרפואה הישראלית לתחום נפוץ זה".

ב-1985 הוזמן פרופ' תדיר על ידי הנהלות קופת חולים כללית והמרכז הרפואי בילינסון להקים את יחידת הפריית המבחנה IVF. "היינו אז הראשונים בארץ, במקביל לרמב״ם בחיפה, ליישם שיטות מיקרו-מניפולציה לפתרון בעיות ליקויי זרע באמצעות הפריה חוץ גופית", הוא מספר. "בהכירי את טכנולוגיית הלייזר בחרתי להתמודד עם בעיה זאת על ידי שימוש בקרני לייזר בקוטר מיקרוסקופי. המקום היחיד בעולם שבו היתה תשתית מתאימה לבחינת הרעיון היה במכון בקמן" (Beckman Laser Institute) ללייזר רפואי, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בארויין.

"יצאתי לשנת שבתון (1989-1988) שבה הובל פיתוח מערכת מבוססת קרן לייזר למעבדת ה-IVF. מערכות אלו מצויות כיום ברבות ממעבדות ההפריה החוץ גופית ברחבי העולם והשימוש בהן התרחב גם ליישומים אחרים בתחום האבחון הגנטי טרום השתלת עוברים".

אחרי שהשלים שבע שנות ניהול של יחידת ה-IVF  ב"בילינסון" ובעקבות פעילותו זו בארה״ב, הוזמן פרופ' תדיר בשנת 1991 לשוב לארה״ב ולשמש כמנהל הרפואי למכון הלייזרים הרפואיים הגדול ביותר בה. "זה אותו מרכז רפואי אשר שלוש שנים קודם לכן שאפתי להיות בו חוקר-אורח. שנים אלו בארה״ב היו עתירות פיתוח של טכנולוגיות חדשות לאבחון ולטיפול", לדבריו.

לאחר שנים ארוכות של פעילות מדעית בארה״ב שב פרופ' תדיר לישראל, על פי הזמנת פרופ׳ מרק גלזרמן, שהיה אז מנהל מחלקת נשים ב"בילינסון". פרופ' תדיר התבקש לשוב לצוות המחלקה לצורך הקמת המרכז הישראלי הראשון לשרירני רחם. הוא ניהל מרכז זה בין השנים 2011-2007 ועם פרישתו לגמלאות הוזמן לשוב לצוות המחקר במכון הלייזרים שבאוניברסיטת קליפורניה ממנו פרש כמנהל רפואי - תפקיד שאותו הוא ממלא גם כיום.

פרופ' תדיר מסר כי פרויקטים מדעיים רבים, פורצי דרך, בתחום הלייזרים הרפואיים מתנהלים גם בימים אלה תוך שיתופי פעולה עם מרכזים רפואיים ברחבי העולם ובישראל.

לצד פעילותו המדעית-אקדמית משמש כיום פרופ' תדיר כעורך משנה של העיתון המדעי Lasers in Surgery and Medicine ועל תרומתו זו במשך 40 שנה בחר בו האיגוד האמריקאי כחתן פרס מפעל חיים. "מטבע הדברים אני גאה על הפרס, אבל הוא מבחינתי גם  ביטוי הוקרה למדינה שבה טכנולוגיית הלייזר הרפואי נולדה וממנה יצאה כבשורה גדולה לכל העולם והיא מקובלת כיום בכל תחומי הרפואה".

לקריאה נוספת: "מעט מאוד רופאים עוסקים בספורט. מעט מדי"

נושאים קשורים:  חדשות,  פרופ' יונה תדיר,  פרס מפעל חיים,  טכנולוגיית לייזר
תגובות
20.05.2021, 14:39

כל הכבוד יונה - ממש מגיע לך!

21.05.2021, 14:45

כל הכבוד יונה. אדם, רופא, חוקר ופורץ דרך. מופת לכולנו.

21.05.2021, 16:32

כל הכבוד יונה. אני מאחל לך כל טוב ותמשיך בעבודה הזו למרות שאתה יצאתי לגמלאות.

25.05.2021, 08:03

אלכס בקרמן.
מאד התרגשתי לקרוא את הכתבה.הערכה שאתה מקבל .ומגיעה לך.