מחקרים

כמה זמן זה יותר מדי זמן? שימוש בחומצה אצטית במהלך קולפוסקופיה

חוקרים סבורים כי לא מומלץ להאריך בבדיקת קולפוסקופיה מעבר לשלוש דקות ממריחת החומצה האצטית

27.08.2020, 10:57
מרפאה גינקולוגית. אילוסטרציה

ידוע כי שימוש בחומצה אצטית למריחה על צוואר הרחם, לפני ביצוע קולפוסקופיה עם או ללא לקיחת ביופסיה, מהווה חלק מהבדיקה הסטנדרטית לזיהוי נגעים דיספלסטיים. עם זאת, אין הגדרה מבוססת ראיות כיצד בדיוק לבצע את הבדיקה. מטרת החוקרים הייתה להגדיר בצורה פרוספקטיבית את התזמון האופטימלי לביצוע קולפוסקופיה, על מנת להעריך נגעים הנצבעים בלבן כתוצאה ממגע עם חומצה אצטית.

החוקרים הפנו נשים שנתנו את הסכמתן לביצוע קולפוסקופיה במרפאה ייעודית. באמצעות פרוטוקול קולפוסקופיה סטנדרטי, הם תיעדו את הנגעים הכי חמורים למראה, 1, 3 ו-5 דקות לאחר שימוש בחומצה אצטית (תוצא המחקר העיקרי). הם תיעדו בווידאו את הזמן עד להופעה הראשונה של הנגע הכי חמור למראה, את עוצמת הצביעה החזקה ביותר ואת הדהייה של הנגע החמור ביותר – אלו היוו את התוצאים המשניים, אותם העריכו באופן בלתי תלוי 3 מדרגים. לאחר מכן, השוו את התוצאות באמצעות מבחנים פרמטריים ולא פרמטריים.

החוקרים הכלילו במחקר 300 נשים. הם מצאו כי בחלוף דקה, 290 מתוך 300 נבדקות (96.7%) אובחנו תחת קולפוסקופיה עם הנגע החמור ביותר למראה. השיעור הנ"ל לא השתפר לאחר 3 דקות (עדיין 290 מתוך 300, 96.7%) ואף לא לאחר 5 דקות (233 מתוך 264, 88.3%). עוד מצאו כי שיעור השינויים המינוריים והמג'וריים, ירד באופן המשכי במשך הזמן מ-142 מתוך 300 (47.3%, לאחר דקה) ועד 107 מתוך 264 (40.5%, לאחר 5 דקות), ומ-110 מתוך 300 (36.7%) ל-91 מתוך 264 (34.5%), בהתאמה. התברר כי הזמן החציוני עד להופעה הראשונה של הנגע החמור ביותר היה 13.5 שניות (טווח בין רבעוני 3-27.25), משך זמן שהיה נמוך בצורה מובהקת ב-HGIL (high-grade squamous intraepithelial lesion) – 7 שניות (טווח בין רבעוני 1-20), בהשוואה ל-LGILי(low-grade squamous intraepithelial lesion)י– 19 שניות (טווח בין רבעוני 9-39.5), P < 0.001.

החוקרים תיעדו דהייה של הנגעים הצבועים בלבן ב-78% מהמקרים, שהתרחשה כעבור זמן חציוני של 191 שניות (טווח בין רבעוני 120-295) ממריחת החומצה האצטית. זאת ועוד, תהליך הדהייה החל מוקדם יותר ב-HGIL, בהשוואה ל-LGILי(179.5 שניות עם טווח בין רבעוני 110-253.25 לעומת 212.5 שניות עם טווח בין רבעוני 146.5-300), P = 0.044. בסך הכל, ההבדל בין הערכה לאחר 3 דקות לעומת דקה אחת, היה נגע אחד יותר מסוג HGIL ואחד מסוג LGIL.

החוקרים הגיעו למסקנה כי הזמן המיטבי לזיהוי נגעים בצוואר הרחם בקולפוסקופיה, הינו דקה לאחר השימוש בחומצה אצטית. הם סבורים גם כי הערכה נוספת לאחר 3 דקות, יכולה לעזור בזיהוי מיטבי של HGIL. עם זאת, עצם הדהייה של נגעים צבועים בלבן גם היא תופעה נפוצה (במיוחד ב-HGIL) ועל כן ההמלצה היא לא להאריך בבדיקה מעבר ל-3 דקות.

מקור:

Hilal, Z. et al. AJOG 2020; 223; 101. https://doi.org/10.1016/j.ajog.2020.01.038

נושאים קשורים:  מחקרים,  קולפוסקופיה,  מבחן חומצה אצטית,  סרטן צוואר הרחם
תגובות