מטרת החוקרים הייתה לסקור בצורה שיטתית את הספרות הקיימת על מנת לקבוע האם שימוש מעבר למשך הזמן המאושר בסוגים שונים של התקן תוך רחמי, ובפרט התקן נחושת או התקן המפריש לבונורגסטרל, הינו יעיל ובטיחותי במניעת הריון.
עוד בעניין דומה
החוקרים חיפשו עבודות רלוונטיות במאגרי PubMed, Embase, יCumulative Index to Nursing and Allied Health Literature ו-Global Index Medicus מייסודם ועד יוני 2019. הם הכלילו מחקרים ראשוניים של נשים שהשתמשו בהתקן מנחושת בשם T380A או בהתקן הזמין כיום שמפריש לבונורגסטרל, מעבר למשך הזמן המאושר. התוצא העיקרי היה כאמור הריון. כמו כן, הגדירו החוקרים תוצאי בטיחות שכללו סיבוכים ותופעות לוואי שהובילו להוצאת ההתקן. החוקרים תמצתו את נתוני המחקר בטבלאות של ראיות והעריכו את איכות המחקר על פי סכנה להטיה, הדיוק והתוקף החיצוני. לכל סוג של התקן, החוקרים חישבו את שיעור ההריונות המצטבר בשנתיים הראשונות של השימוש העודף, בשיטת Poisson inverse variance.
מתוך 4,068 מחקרים שזיהו בחיפוש, החוקרים בחרו את אלו שעמדו בקריטריונים שהגדירו להכללה: 4 מחקרים העוסקים בהתקן מפריש לבונורגסטרל המכיל 52 מ"ג של החומר (שמאושר לשימוש של 5 שנים), שכלל 2,098 נשים ו-2 מחקרים על התקן הנחושת T380A (המאושר לשימוש של 10 שנים), שכלל 245 נשים. את המחקרים סידרו לפי האיכות, מהטובה ביותר לגרועה ביותר, כאשר בכל המחקרים הנשים עברו את משך הזמן המאושר לשימוש בהתקן. החוקרים מצאו כי עם ההתקן ההורמונלי, מצאו החוקרים כי שיעור ההריונות המצטבר היה 0.02 לכל 100 שנות אדם (רווח בר-סמך 95%: 0.00-0.45) בשנה השישית לשימוש, 0.03 ל-100 שנות אדם (רווח בר-סמך 95%: 0.00-0.71) בשנה השביעית ו-0.02 ל-100 שנות אדם (רווח בר-סמך 95%: 0.00-0.29) בשנתיים בסך הכל. השיעור השנתי של תופעות הלוואי והוצאת ההתקן כתוצאה מהן במהלך אותן שנתיים של חריגה, נע בין 0-3.7 לכל 100 משתתפות. לעומת זאת, עם ההתקן מנחושת, שיעור ההריונות המצטבר בשנים 11 ו-12 לשימוש היה 0.0 לכל 100 שנות אדם (רווח בר-סמך 95%: 0.0-0.8) והשיעור השנתי של תופעות הלוואי והוצאת ההתקן בגללן נע בין 0-4.6 לכל 100 משתתפות.
החוקרים הגיעו למסקנה כי שיעורי ההריון, תופעות הלוואי והוצאת ההתקן בגללן במהלך השנתיים הראשונות לשימוש עודף בהתקן הורמונלי/נחושת, הינם נמוכים ודומים לשיעורים במהלך תקופת השימוש המאושרת. עם זאת, הנתונים היו מוגבלים בכמות ובאיכות, וייתכן כי אינם מקיפים מספיק עבור כל המשתמשות בהתקן תוך רחמי.
מקור:
Ti, A. J. et al. AJOG 2020; 223; 24-35. https://doi.org/10.1016/j.ajog.2020.01.014