מחקרים

תפקוד כלייתי בסיסי וממצאים באולטרסאונד של הכליות במטופלות עם פיסטולות מיילדותיות

חוקרים סבורים כי יש לבצע אולטרסאונד של הכליות בכל הנשים העוברות ניתוח לתיקון פיסטולה מיילדותית

18.06.2020, 10:56
אולטרסאונד (אילוסטרציה)
אולטרסאונד (אילוסטרציה)

מטרת החוקרים הייתה לתאר ולהשוות את האנטומיה הכלייתית הבסיסית והתפקוד הכלייתי במטופלות עם פיסטולות מיילדותיות, ולהעריך האם בדיקה של הכליות לפני ניתוח וביצוע הדמיה, יכולים לסייע בקבלת החלטות תוך כדי הניתוח.

החוקרים עיצבו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, במרכז הפיסטולות במלאווי, בו הכלילו נשים עם פיסטולות מיילדותיות. החוקרים ביצעו בדיקות קריאטינין ואולטרסאונד של הכליה בתחילת המחקר. לאחר מכן, המנתחים השלימו שאלון קצר בנוגע לתועלת של מדידת קריאטינין ואולטרסאונד כלייתי, בקבלת החלטות ניתוחיות. התוצא העיקרי נמדד על ידי רמות קריאטינין וממצאים באולטרסאונד הכלייתי, בתחילת המחקר.

החוקרים איתרו 4 מנתחים שביצעו ניתוחים ב-85 מטופלות. הם מצאו כי הקריאטינין הממוצע בחולות עם VVFי(vesicovaginal fistulas) היה 0.6 ננוגרם/מ"ל, לעומת מטופלות עם UVFי(uretero‐vaginal fistulas), אצלן הקריאטינין הממוצע היה 0.79 ננוגרם/מ"ל,  = 0.012. בנוסף, כאשר לא הייתה עדות להידרונפרוזיס בדרגה 3 או יותר באולטרסאונד של הכליות, הערך המנבא השלילי לנוכחות UVF היה 93.3% (רווח בר-סמך 95%: 88.6–96.2) עם סגוליות של 97.2% (רווח בר-סמך 95%: 90.3–99.6). זאת ועוד, במקרי UVF מנתחים סברו כי תוצאות האולטרסאונד שימושיות או שימושיות מאוד ב-87.5% מהפעמים, לעומת הקריאטינין שהיה שימושי או שימושי מאוד רק ב-75% מהמקרים.

החוקרים הגיעו למסקנה כי במחקר ראשון מסוגו זה, רוב המטופלות עם פיסטולות מיילדותיות התייצגו עם קריאטינין תקין. בהיעדר הידרונפרוזיס בדרגה 3 או יותר באולטרסאונד של הכליות, הסבירות שלא יימצא אצלן UVF הייתה 93.3%. לדעת החוקרים, מנתחים צריכים לקחת בחשבון ביצוע של בדיקות אולטרסאונד טרם הניתוח בכל החולות עם פיסטולה מיילדותית, במיוחד בנשים עם עבר של פתיחת בטן, היות ואוכלוסייה זו נמצאת בסיכון לפתח UVF.

מקור: 

Chang, O. et al. (2020). BJOG; 127; 897-904. https://doi.org/10.1111/1471-0528.16106

נושאים קשורים:  מחקרים,  פיסטולה מיילדותית,  אולטרסאונד כלייתי,  קריאטינין,  הידרונפרוזיס
תגובות