מטרת המחקר הייתה להעריך את הסיכון המדויק לפי גיל להתפתחות סרטן השחלה (tubo-ovarian carcinoma) וסרטן השד, בנשאיות וריאנט פתוגני של RAD51C ו-RAD51D. נבדקו נתונים מ-6,178 משפחות, 125 עם וריאנט פתוגני של RAD51C; כמו כן, נבדקו נתונים מ-6,690 משפחות, 60 עם וריאנט פתוגני של RAD51D. הסיכון היחסי והסיכון המצטבר להתפתחות סרטן השחלה וסרטן השד הוערכו באמצעות אנליזת סגרגציה מורכבת (complex segregation analysis), על מנת לבנות מודל של תבנית התורשה של הסרטן במשפחות, תוך התאמה לצורת הבירור של כל משפחה. כל המבחנים הסטטיסטיים במחקר היו דו-צדדיים.
עוד בעניין דומה
מתוצאות המחקר עולה, כי הן הוריאנטים הפתוגניים של RAD51C והן של RAD51D קשורים עם סרטן השחלה (RAD51C סיכון יחסי 7.55, רווח בר-סמך 95%: 5.60-10.19, P=5 X 10-40; RAD51D סיכון יחסי 7.60, רווח בר-סמך 95%: 5.61-10.30, P= 5 X 10-39) וסרטן השד (RAD51C סיכון יחסי 1.99, רווח בר-סמך 95%: 1.39-2.85, P=1.55 X 10-4; RAD51D סיכון יחסי 1.83, רווח בר-סמך 95%: 1.24-2.72, P= 0.002). ההערכה גם עבור RAD51C וגם עבור RAD51D הייתה שהסיכון היחסי להתפתחות סרטן השחלה עולה עם הגיל, עד סביב גיל 60 ולאחר מכן מראה מגמת ירידה. הערכת הסיכונים המצטברים להתפתחות סרטן השחלה עד גיל 80 הייתה 11% (רווח בר-סמך 95%: 6-21%), בנשאיות וריאנט פתוגני של RAD51C ו-13% (רווח בר-סמך 95%: 7-23%) בנשאיות וריאנט פתוגני של RAD51D. הסיכון המצטבר המוערך להתפתחות סרטן השד עד גיל 80 היה 21% (רווח בר-סמך 95%: 15-29%), בנשאיות וריאנט פתוגני של RAD51C ו-20% (רווח בר-סמך 95%: 14-28%) בנשאיות וריאנט פתוגני של RAD51D.
הן הסיכון להתפתחות סרטן השחלה והן הסיכון להתפתחות סרטן השד, בנשאיות וריאנטים פתוגניים של RAD51C/D, השתנו לפי ההיסטוריה המשפחתית של מחלת הסרטן. השינוי שנצפה היה סיכון עד לגובה של 32-36% בסרטן השחלה, עבור נשאיות עם שני קרובים מדרגה ראשונה שאובחנו עם סרטן השחלה; או עד לגובה של 44-46% בסרטן השד, עבור נשאיות עם שני קרובים מדרגה ראשונה שאובחנו עם סרטן השד.
מסקנת החוקרים הייתה כי ההערכות שהתקבלו במחקר יוכלו לסייע בייעוץ הגנטי שניתן לנשאיות וריאנטים פתוגניים של RAD51C ו-RAD51D. כמו כן הסיקו החוקרים כי הערכות אלו מצדיקות הטמעה של RAD51C ו-RAD51D במודלים הקיימים לקביעת הסיכון להתפתחות סרטן.
מקור: