מחקרים

הורמון אנטי-מולריאני והקשר לעתודת שחלות

חוקרים טוענים כי רמות נמוכות יותר של הורמון אנטי-מולריאני קשורות לעתודה שחלתית נמוכה יותר בנשים עם השמנת יתר

ידוע כי ההורמון האנטי-מולריאני המיוצר על ידי זקיקים אנטרליים קטנים, משקף את העתודה השחלתית. עוד ידוע כי השמנת יתר קשורה לרמות נמוכות יותר של ההורמון בסרום, אך לא ברור האם רמות נמוכות יותר בנשים עם השמנת יתר, אכן משקפות עתודה שחלתית נמוכה יותר. מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם רמות נמוכות יותר של הורמון אנטי-מולריאני בנשים עם השמנת יתר שעוברות IVFי(in vitro fertilization), קשורות לעתודה השחלתית ולשיעור לידות החי.

החוקרים ביצעו עוקבה רטרוספקטיבית ממאגר המידע ARTCORSי(Assisted Reproductive Technology Clinic Outcome Reporting System), על 13,316 נשים עם השמנת יתר ו-16,579 נשים בעלות משקל גוף תקין. הנשים במחקר עברו IVF עצמי טרי ראשון, בין השנים 2012-2014. החוקרים הגדירו מדד מסת גוף תקין כ-18.5-24.9 ק"ג/מ"ר, והשמנת יתר כמדד מסת גוף של 30 ק"ג/מ"ר או יותר. החוקים ריבדו נבדקות עם השמנת לפי דרגות - דרגה 1 (מדד מסת גוף של 30-34.9 ק"ג/מ"ר), דרגה 2 (מדד מסת גוף של 35-39.9 ק"ג/מ"ר) ודרגה 3 (מדד מסת גוף של 40 ק"ג/מ"ר ויותר), לפי הנחיות של ארגון הבריאות העולמי. את רמות ההורמון האנטי-מולריאני ריבדו כך - נורמלי (מעל 1.1 ננוגרם/מ"ל), נמוך (0.16-1.1 ננוגרם/מ"ל) ולא ניתן למדידה (0.16 ננוגרם/מ"ל או פחות). החוקרים השתמשו במודלים רבי משתנים על מנת להעריך עתודה שחלתית, באמצעות רגרסיה לינארית עם טרנספורמציות לוגריתמיות, ואת הסיכוי ללידת חי חישבו באמצעות רגרסיה לוגיסטית.

החוקרים מצאו כי נשים עם השמנת יתר היו מבוגרות יותר (גיל ממוצע של 36 עם סטיית תקן של 4.8 לעומת 35.5 עם סטיית תקן של 4.8, P < 0.001), היו בעלות רמות נמוכות יותר של הורמון אנטי-מולריאני (1.8 עם סטיית תקן של 2 ננוגרם/מ"ל לעומת 2.1 עם סטיית תקן של 2 ננוגרם/מ"ל, P < 0.001), ופחות ביציות שנאספו מהשחלה (11.9 עם סטיית תקן של 7.3 לעומת 12.8 עם סטיית תקן של 7.7, P < 0.001), בהשוואה לנשים עם מדד מסת גוף תקין. לנשים עם השמנת יתר ורמות תקינות של ההורמון הייתה עתודה שחלתית נמוכה יותר, בהשוואה לנשים עם משקל תקין ורמות הורמון תקינות (13.6 עם סטיית תקן של 7.3 לעומת 15.8 עם סטיית תקן 8.1, P < 0.001). לא נצפו הבדלים בעתודה השחלתית בנשים עם השמנת יתר ורמות נמוכות של ההורמון (p=0.58), או רמות הורמון לא מדידות (p=0.11), בהשוואה לנשים עם מדד מסת גוף תקין ורמות זהות של ההורמון. בקרב נשים עם מדד מסת גוף של 30 ק"ג/מ"ר ויותר, רמות הורמון היו קשורות למספר הביציות שנשאבו (β = 0.069, שגיאת תקן 0.005, P < 0.001), אך לא לשיעור לידות החי (יחס סיכויים של 0.98, רווח בר-סמך 95%: 0.93-1.04, p=0.57).

החוקרים הגיעו למסקנה כי רמות נמוכות יותר של הורמון אנטי-מולריאני, בנשים שאינן פוריות עם השמנת יתר, משקפות עתודה שחלתית נמוכה יותר. על אף העתודה הנמוכה, רמות נמוכות יותר של ההורמון לא היו קשורות לשיעור לידות חי נמוך יותר באותן נשים.

מקור: 

Vitek, W. et al. (2020). American Journal of Obstetrics & Gynecology; 222(4); 363(1)-363(7). https://doi.org/10.1016/j.ajog.2019.09.046

נושאים קשורים:  מחקרים,  הורמון אנטי-מולריאני,  הפריה חוץ גופית,  שיעור לידות חי,  השמנת יתר,  עתודה שחלתית
תגובות