סקירה

תרופות לא הורמונליות לטיפול בתסמיני גיל המעבר

בין התסמינים העיקריים בגיל המעבר ניתן למנות את התסמונת הוזומוטורית שבאה לידי ביטוי בגלי חום, דופק מואץ והזעה קרה. סקירת הטיפולים האפשריים

תסמיני גיל המעבר - גלי חום. אילוסטרציה

בתקופת העשור החמישי לחיים חלה ירידה בתפקוד ההורמונלי השחלתי ובמהלך העשור השישי הפרשת הורמוני המין העיקריים שהם האסטרוגן והפרוגסטרון, מפסיקה לחלוטין. כ-30% מאוכלוסיית הנשים נמצאת בכל רגע נתון במצב בו השחלות שלהן לא מפרישות את הורמוני המין העיקריים שהם האסטרוגן והפרוגסטרון. למצב זה של אנדוקרינופתיה (מחלת חסר הורמונלי) של השחלה, אנו קוראים "גיל המעבר".

החסר של הורמוני המין ובעיקר של האסטרוגן, מביא לתופעות רבות, הן גופניות והן נפשיות. בין התסמינים העיקריים ניתן למנות את התסמונת ה"וזומוטורית" שבאה לידי ביטוי בגלי חום, דופק מואץ והזעה קרה. בנוסף לכך, הפרעות שינה, הפרעה בסיכה של הפות והנרתיק בד בבד עם ירידה בליבידו, דלקות חוזרות בדרכי השתן, חרדה, דכדוך ודיכאון, עלייה במשקל, האצה של תהליכי טרשת עורקים ודלדול העצם.

מחקרים חדשים מראים כי לגיל המעבר ובמיוחד לתסמונת ה"וזו מוטורית" השפעה שלילית על הפריון בעבודה וההכנסה בעבודה. עדויות רבות נוספות מראות כי נשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר צורכות יותר ימי מחלה ומבקרות יותר אצל רופאים.

הטיפול היעיל ביותר לאנדוקרינופתיה של חסר האסטרוגן כפי שהיא מתבטאת בתסמיני גיל המעבר הוא כמובן השלמת החסר. השלמת החסר מתבצעת על ידי מתן טיפול הורמונלי חליפי לנשים בגיל המעבר. טיפול הורמונלי מדויק משפר את איכות החיים של האישה בגיל המעבר, כמו גם מונע חלק ניכר מהתסמינים וההשלכות הבריאותית של היעדר האסטרוגן על חיי האישה.

כיום אנו יודעים שמתן הטיפול ההורמונלי בתקופת חלון ההזדמנויות, כלומר כ-5-10 שנים מתום הווסת, הינו בטוח, מצמצם את הסיכון ותופעות הלוואי של הטיפול למינימום וממקסם את היתרונות הגלומים בו. כמעט ולא קיימות התוויות נגד לטיפול חליפי בתקופת החלון, למעט: טרומבופיליה (קרישיות יתר), גידולים הרגישים לאסטרוגן ומחלות נדירות כמו פורפיריה. לטיפול אסטרוגני מקומי לנרתיק אין התווית נגד כלל.

למרות היעילות הרבה של הטיפול ובטיחותו רק כ-8% מן הנשים נוטלות טיפול הורמונלי חליפי. בנשים שאינן יכולות לקבל טיפול חליפי או אינן רוצות בטיפול שכזה ניתן לטפל בתרופות שאינן תרופות הורמונליות. קיימות מספר תרופות היכולות להקל על התסמינים של התסמונת הוזו מוטרית:

  • קלונידין (Clonidine) – תרופה ותיקה לטיפול ביתר לחץ דם.
  • גאבאפנטין (Gabapentine).
  • תרופות ממשפחת התרופות המעכבות ספיגה חוזרת של נוירוטרנסמיטורים במח (SSRI/SNRI) והמשמשות ברוב המקרים לטיפול בדיכאון וחרדה.
  • סימידונה (Cimidona) – תרופה המבוססת על מיצוי של הצמח קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa).

בשל תופעות הלוואי הקשורות בקלונידין וגאבאפנטין, הן כמעט ואינן בשימוש. קיימות שתי חלופות עיקריות משמעותיות - החלופות הינן מקבוצת התרופות המעכבות ספיגת טרנסמיטורים במוח (SSRI/SNRI) ותרופה המבוססת על הצמח קוהוש שחור (Cimidona). חשוב לציין שחלופות אלו מטפלות בעיקר בתסמינים הוזומוטוריים כמו גלי חום, הפרעות שינה, הזעות יתר ועצבנות ולא בכל מכלול התסמינים של גיל המעבר.

א. תרופות מקבוצת ה-SSRI/SNRI
תרופות מקבוצה זו מעכבות את ספיגת הסרוטונין (וחלקן גם את ספיגת הנוראדרנלין) בסינפסות המוחיות. לתרופה אחת מקבוצה זו (2.5mg (Paroxetine יש אישור של ה-FDA לטיפול בתופעות וזומוטוריות של גיל המעבר ולתרופות האחרות יש עדויות במחקרים בעלי איכות גבוהה, על יעילות בטיפול.

בישראל תרופות מקבוצה זו רשומות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות בעיקר (חרדה ודיכאון) ואין להן התוויה רשומה של משרד הבריאות לטיפול בתסמיני גיל המעבר.

מתן תרופות מקבוצה זו כרוך בתופעות לוואי משמעותיות כגון כאבי ראש, בחילה, שינוי בפעולת המעיים (שלשול או עצירות) עצבנות, יובש בפה ובמקרים נדירים אף עלייה בסיכון למחשבות אובדניות. חשוב לשים לב כי לתרופות מקבוצה זו יש תופעות לוואי נוספות העלולות להעצים סימפטומים הקיימים בגיל המעבר ומטרידים מאוד את הנשים הסובלות מכך. תופעות אלו הן: עליה במשקל, ירידה בחשק המיני וביכולת להגיע לאורגזמה.

ב. סימידונה
סימידונה היא תרופה ממקור צמחי (צמח הקוהוש השחור Cimicifuga racemosa) למעשה מדובר במיצוי תרופתי של החומר 450 Ze שהוא החומר הפעיל בצמח. סימידונה מותווית בישראל לטיפול בתסמונת הוזו-מוטרית (גלי חום, הזעות יתר), הפרעות שינה, עצבנות ומצב רוח ירוד הקשורים בגיל המעבר. לתרופה זו אין תופעות לוואי משמעותיות. מחקרים שבוצעו על ידי היצרן וכן מחקר שפורסם לאחרונה מראים שיפור בתסמיני גיל המעבר בנשים הנוטלות את התרופה. יש לציין כי עדיין לא בוצעו מחקרים רחבי היקף עם התכשיר.

בקרוב תושק בישראל סימידונה במינון כפול (13 מג'), דבר אשר יאפשר גמישות טיפולית ושיפור נוסף ביעילות התרופה לטיפול בתסמיני גיל המעבר.

בחירה בתרופה לא הורמונלית לטיפול בתסמיני גיל המעבר
כאשר ממליצים לאישה על טיפול בגיל המעבר יש לבחון את צרכי האישה, רצונותיה ומצבה הבריאותי. זה המקום להדגיש שוב כי אם למטופלת אין התוויות נגד, יש להמליץ תחילה על טיפול הורמונלי. במידה וקיימות התוויות נגד לטיפול או האישה לא מעוניינת בטיפול הורמונלי אזי יש מקום לרשום לה תרופות לא הורמונליות על מנת לשפר את איכות החיים ולהקטין עד כמה שאפשר את הסבל.

בבחירת הטיפול הלא הורמונלי מומלץ להתחיל בטיפול שלו יש את מיעוט תופעות הלוואי. אם לאחר זמן אין שיפור משביע רצון ניתן לנסות ולעבור לקבוצה אחרת של תרופות שאינן הורמונלית על פי רצונה וצרכיה של המטופלת.

נושאים קשורים:  סקירה,  גיל המעבר,  סימידונה,  טיפול הורמונלי,  Cimidona,  תסמונת וזו-מוטורית