ישנם דיווחים בספרות על כך שאוקסיקודון משכך כאבים בצורה טובה יותר בהשוואה לאופיואידים אחרים כשמדובר בכאב באברי הקרביים (Viscera). במהלך השלב הראשון של הלידה, הכאב נגרם בעיקר על ידי כיווצים של הרחם. החוקרים רצו לבדוק את ההשפעה של הוספת אוקסיקודון ל-Ropivacaine עבור שיכוך כאבים אפידורלי במהלך לידה.
עוד בעניין דומה
80 נשים לקראת לידה ראשונה חולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה 0.2 מ"ג/מ"ל של אוקסיקודון בנוסף ל-0.1% Ropivacaine באופן אפידורלי והקבוצה השנייה קיבלה Ropivacaine בלבד. זמן מתן שיכוך הכאבים האפידורלי, משך שלבי הלידה, תוצאי הלידה, השפעת ההרדמה, ציוני Bromage, לחץ דם, דופק וציוני אפגאר נרשמו ונותחו. בנוסף נאסף דם מעורק הטבור.
רמות הכאב לפי VASי(Visual Analog Scale) היו נמוכות לאחר שעתיים, ארבע שעות ובפתיחה מלאה בקבוצה שקיבלה טיפול נוסף באוקסיקודון בהשוואה לקבוצת הביקורת (p= 0.021, 0.018 ו-0.009, בהתאמה). הזמן שעבר עד לתחילת שיכוך הכאבים היה קצר יותר בקבוצת ההתערבות (2.8 ± 13.3 לעומת 3.6 ± 14.9 דקות, p=0.032). לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות באשר לשלבי הלידה, תוצאי הלידה,ציון Bromage, ציון אפגאר או רמות pH בדם הטבורי. משך שיכוך הכאבים היה ארוך באופן משמעותי בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת (56.5 ± 326.2 לעומת 10.5 ± 68.4 דקות, p=0.000) אך היארעות גרד הייתה גבוהה יותר בקבוצת ההתערבות (10% לעומת 0%, p=0.115).
מקור:
Heying Z.et al (2020). The Clinical Journal of Pain: Volume 36 - Issue 2 - p 96–100;