בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק אתמול (א') לטובת הסתדרות האחיות והאחים והתיר להמשיך בעיצומים כשהוא קובע כי "מדובר בעיצומים הבאים בגדר 'שביתה מוגנת'" ויחד עם זאת חייב את המדינה להמשיך ולנהל מו"מ אינטנסיבי עם האחיות ולדווח לבית הדין עד 10 בספטמבר על התקדמות המו"מ. בכך נדחתה העתירה שהגישו המדינה ושירותי בריאות כללית נגד עיצומי האחיות.
עוד בעניין דומה
לטענת המדינה, התנהגות האחיות מהווה הפרה של ההסכמים הקיבוציים, תוך נקיטת צעדים בלתי מידתיים שיש בהם משום פגיעה קשה בהתנהלות בתי החולים ובחולים עצמם. לטענת המדינה, השביתה בלתי מוגנת והיא למעשה שביתה פוליטית, שכן עיתויה ערב הבחירות נועד להטיל לחץ בלתי לגיטימי על מקבלי ההחלטות בתקופה רגישה זו וכדי שהחלטות שיתקבלו ישפיעו השפעה מכרעת על יכולות המדינה ועל חופש הפעולה של הממשלה אשר תיבחר. לעומת זאת ביקשו האחים והאחיות להסיר את המגבלות על קיום השביתה בטענה כי זכות השביתה גוברת על הנזקים העלולים להתממש כתוצאה מהשביתה. בית הדין קיבל את עמדתן.
על פסק הדין חתמו סגנית נשיא בית הדין השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור - נציגת העובדים חנה קפלניקוב ונציג המעסיקים גיל אלוני.
עוד נקבע בפסק הדין המשתרע על תשעה עמודים כי על המדינה והאחיות לפרסם בעיתונות ובמדיה הדיגיטלית כי ניתן להגיש בקשות לוועדת חריגים בכל הנוגע לפעולות של האחיות שאינן מתבצעות עקב העיצומים.
כבר בפתיחת הדיון ביקש מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב כי בית הדין יורה להמשיך במו"מ תחת השגחת בית הדין אבל שיאסור את העיצומים, אבל השופטת גילצר-כץ השיבה לו: "אולי אם הייתי מתירה את השביתה, כבר היה הסכם".
בין הדוגמאות שהובאו בפסק הדין, נאמר: "בשנת 2018 הוקצו למחלקות הגריאטריה והשיקום 150 מיטות אשפוז אולם בפועל לא נפתחה ולּו מיטה אחת!
״עקב אי איוש של תקנים שהוקצו, והסטה של האחיות, למשל, למכונים, אשר אין בהם מיטות אשפוז, ובהיעדר תיקנון של מיטות שאינן ברשיון – כלומר הצבת מיטות במסדרונות בתי החולים - נוצר עומס עבודה בלתי נסבל על האחים והאחיות ועל כך מתווסף אף הנטל של הנהלים, ההנחיות ועניין האקרדיטציה.
"הלכה למעשה, המדינה מבקשת לשנות את תנאי העסקתם, תוך הטלת מטלות נוספות על האחים והאחיות ובשל כך קובעת -העיצומים שנקטו האחיות לגיטימיים.
״במילים אחרות, המדינה נוהגת על פי הסכם התקינה, מקצה מיטות אשפוז, אולם מיטות אשפוז אלו לא נפתחו. הן אינן נמצאות בפועל במחלקות בבתי החולים. הרושם המתקבל הוא כי קיימים תקנים שהוקצו אך הם אינם מאוישים ולא קיימת בקרה אפקטיבית לביצוע המדיניות של הנציבות ומשרד הבריאות לעניין איוש התקנים בבתי החולים עצמם - מאז כשלוש שנים".
בדחותה את טענת המדינה שהעיצומים שנוקטות האחיות "מסכנות חיים", מתחה השופטת ביקורת חריפה על משרדי הבריאות והאוצר וקבעה בפסק הדין: ״הנזק שעלול להיגרם לחולים בהמתנה לתור בשל העומס בעבודת האחים והאחיות עולה על פני הנזק שייגרם בגין אי ביצוע עבודות מנהליות על ידי האחים והאחיות. המדינה לא הביאה ולו פנייה אחת של חולה אשר התלונן על נזק שנגרם לו בעטיים של העיצומים".
השופטת גילצר-כץ קבעה עוד בהחלטתה כי אין לקזז בשכר האחיות מאחר שהמטלות הנוספות שהוטלו עליהן וכן האקרדיטציה יוצרות עומס עבודה נוסף על האחים והאחיות ומשנות בפועל את תנאי העסקתם. "אין עסקינן כאן בעבודה שלא מבוצעת על ידי העובדים אלא באי ביצוע עבודה נוספת שהמדינה הטילה על האחים והאחיות ובכך יצרה חוזה העסקה חדש, ללא הסכמתם, כאשר מעת לעת מונחתות על האחים והאחיות מטלות והנחיות חדשות. על כן, אין גם מקום לקזז שכר מהאחים והאחיות המבצעים את עבודתם״, צוין בפסק הדין.
עם זאת קבע בית הדין כי על האחים והאחיות להמשיך ולתת חיסונים כפי שנהגו טרם העיצומים, להשתתף בוועדות הגריאטריות ולבצע בדיקות התפתחות לתינוקות ופעוטות. יתר העיצומים מותרים.
יו״ר הסתדרות האחיות אילנה כהן בירכה על החלטת בית הדין: ״ההחלטה מעידה כאלף עדים על המחדל של משרדי הבריאות והאוצר לאורך השנים שבהן ׳נעלמו׳ מאות מיטות ותקנים של אחיות בבתי החולים בקהילה ובבריאות הציבור. זאת, בנוסף למאות מטלות ומבחני האקרדיטציה שהוטלו על גבם של האחיות ללא תוספת כוח אדם ותוך פגיעה בבריאותם של אזרחי ישראל. נמשיך להעניק טיפול הולם לאזרחי ישראל תוך הרחבת זמן אחות-מטופל. אנחנו, האחיות, החלטנו די לעומסים וכן למטופלים״.