מחקרים

אזיתרומיצין בהשוואה לאריתרומיצין בנשים עם פקיעת קרומים מוקדמת טרם המועד

לא נראה הבדל משמעותי בזמן עד ללידה, היארעות זיהומים תוך רחמיים או בתוצאים ליילודבהשוואה בין מינונים שונים של אזיתרומיצין ואריתרומיצין למטרת דחיית מועד הלידה לאחר פקיעה מוקדמת של הקרומים טרם המועד

פקיעת קרומים מוקדמת טרם המועד (Preterm Premature Rupture of Membranes) מתרחשת ב-2-3% מההריונות. מרכזים רבים החלו להשתמש ב-Azithromycin במקום Erythromycin לניהול מקרים אלו. נהלים אלו הם משניים לחסרים באריתרומיצין, קלות מתן התרופה, ופחות תופעות לוואי לצד עלויות נמוכות.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך האם יש הבדלים בדחיית מועד הלידה לאחר פקיעת הקרומים בין מטופלות שקיבלו מינונים שונים של אזיתרומיצין לעומת אריתרומיצין.

מחקר זה היה מחקר עוקבה היסטורי רב-מוקדי בנשים עם עובר אחד ופקיעת קרומים מוכחת בשבועות 23+0 עד 33+6 להריון בין ינואר 2010 ועד יוני 2015. מטופלות הוצואו מהמחקר במידה והייתה להן התווית נגד לניהול שמרני. המטופלות קיבלו אחד מארבעה משטרי טיפול אפשריים: 1 – אזיתרומיצין במתן חד-פעמי במינון של 1000 מ"ג דרך הפה (קבוצת אזיתרומיצין ליום אחד); 2 – אזיתרומיצין במתן חד-פעמי במינון של 500 מ"ג דרך הפה ולאחר מכן 250 מ"ג למשך ארבעה ימים (קבוצת אזיתרומיצין לחמישה ימים); 3 – אזיתרומיצין במתן תוך וריידי במינון של 500 מ"ג למשך יומיים ולאחר מכן 5 ימים נוספים של 500 מ"ג במתן פומי (קבוצת אזיתרומיצין למשך 7 ימים); 4 – אריתרומיצין במתן תוך ורידי למשך יומיים ולאחר מכן עוד חמישה ימים של אירתרומיצין במתן פומי (קבוצת אריתרומיצין); הבחירה במקרוליד הייתה מבוססת על הפרוטוקול המוסדי וזמינות התרופות השונות. בנוסף, כל המטופלות קיבלו אמפיצילין במינון תוך ורידי למשך יומיים ובעקבותיו אמוקסיצילין פומי למשך 5 ימים. התוצא העיקרי שנמדד היה הזמן עד ללידה מרגע אבחון פקיעת הקרומים. התוצאים המשניים כללו תוצאים ליילוד וזיהום בחלל הרחם.

453 מטופולת נכללו במחקר. 75 מטופלות היו בקבוצת אזיתרומיצין למשך יום, 191 היו בקבוצת אזיתרומיצין למשך 5 ימים, 52 בקבוצת אזיתרומיצין למשך שבעה ימים ו-132 מטופלות היוה בקבוצה שטופלה באריתרומיצין. נשים שקיבלו את הטיפול במשך 5 ימים היו יותר צעירות וממוצא אפרו-אמריקאי, עם יל"ד, מחלות מין או עם רקע של שימוש בחומרים אסורים. לא היה הבדל משמעותי בזמן עד ללידה בקבוצה שקיבלה אזיתרומיצין למשך יום (4.9 ימים, רווח בר-סמך 95%: 3.3-6.4), 5 ימים (5.0 ימים, רווח בר-סמך 95%: 3.9-6.1) או 7 ימים (4.9 ימים, רווח בר-סמך 95%: 2.8-7.0) בהשוואה לאריתרומיצין (5.1 ימים, רווח בר-סמך 95%: 3.9-6.4) לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים (p=0.99). שיעורי הזיהומים התוך רחמיים לא היו שונים בין הקבוצות לאחר התקנון. תסמונת RDS ביילודים הייתה מוגברת בקבוצה שקיבלה אזיתרומיצין במשך חמישה ימים בהשוואה לאזיתרומיצין במשך יום ואריתרומיצין (44% לעומת 29% ו-29%, p=0.005, בהתאמה). לא נראה שיש יתרון במינונים ממושכים של אזיתרומיצין, אך קביעה מעין זו דורשת מחקרים נוספים.

מקור: 

Navathe R. et al (2019). Am J Obstet Gynecol 2019;221:144.e1-8.;

נושאים קשורים:  מחקרים,  לידה מוקדמת,  פקיעת קרומים מוקדמת,  מחקר עוקבה,  מחקר היסטורי
תגובות