חדשות

פרו ורבו על מאדים: זרע אדם מוקפא שרד מסע בתנאי חלל

ממצאי מחקר חדש עשויים לאפשר בעתיד פתיחת בנק זרע בחלל לשימושם של בני אדם שיגיעו מכדור הארץ לכוכבי לכת רחוקים, בעיקר למאדים

תאי זרע. אילוסטרציה

ייתכן שניתן יהיה לכנות זאת: "צעד קטן למדע ופוטנציאלית צעד ענק ליכולת האנושות לאכלס את החלל".

חוקרים מספרד דיווחו בתחילת השבוע בכנס החברה האירופאית לרבייה ואמבריולוגיה שנערך בוינה כי במחקר ראשוני שערכו נמצא כי דגימות של זרע אנושי שהוקפאו שרדו טיסה בתנאי חלל, בסימולטור והן נותרו עם חיות מלאה. הממצאים, אם יאוששו במחקרים נוספים, עשויים לאפשר בעתיד פתיחת בנק זרע בחלל לשימושם של בני אדם שיגיעו מכדור הארץ לכוכבי לכת רחוקים, בעיקר למאדים.

במחקר הוברר כי בתנאי מיקרוגרביטציה, שלעתים מוגדרת בטעות כאפס גרביטציה, יש אפקטים מוגבלים מאוד מבחינת ההשפעה של כוח הכבידה, ואובייקטים המצויים בחלל נמצאים למעשה במצב של משקל מופחת.

דגימות הזרע האנושי שנחקרו נבחנו בהקשר לריכוז, חיות, מורפולוגיה, ניעות (היכולת לנוע באופן ספונטני ועצמאי) וכן לעניין פרגמנטציה של הדנ"א. החוקרים מצאו כי כמעט שלא נמצא הבדל בין תאים אלה שנחשפו למיקרוגרביטציה לבין תאי זרע אנושי ששימשו להשוואה ולבקרה ושהתקיימו בתנאים הארציים הרגילים.

ד"ר מונטסראט בואדה (Boada Montserrat) מהמחלקה לבריאות האישה באוניברסיטת ברצלונה, שהציגה את ממצאי המחקר, מסרה כי הצוות יחל בקרוב לבחון נושא זה על דגימות זרע גדולות יותר ותקופת "שהות בתנאי חלל ומיקרוגרביטציה" ארוכה יותר. כן ייבדק נושא זה על תאי זרע טריים ולא מוקפאים.

"אם מספר הטיסות לחלל יגדל בשנים הבאות, כפי שגורמים שונים מעריכים, עניין השהות הממושכת בתנאי חלל יהיה בעל חשיבות רבה שכן יהיה צורך להעמיק ולחקור זאת", הדגישה החוקרת מברצלונה. "אין זה לא הגיוני להתחיל לחשוב לגבי אפשרות של רבייה אנושית מעבר לכדור הארץ", הוסיפה ד"ר בואדה.

עם זאת חייבים לציין שהניסיון שהצטבר עד כה מטיסות אנושיות לחלל ושהות ממושכת בתנאי חלל שחוו אסטרונאוטים מארה"ב ומכמה מדינות נוספות העלה, בעת שעברו בדיקות רפואיות מיד בשובם מאותן משימות, כי הם איבדו מסת עצם, חלו אצלם אטרופיה של השרירים וגם נפח הדם ירד. עלתה האפשרות שטיסה בחלל עלולה גם להגדיל סיכון לסרטן. זאת בעיקר עקב החשיפה לקרינה גלקטית-קוסמית שיש לה השפעה שלילית כנראה על המוח, כך על פי מחקר שנעשה באוניברסיטת קליפורניה ופורסם ב"נייצ'ר" ב-2016 ומשפיעה לרעה על יכולת למידה וזיכרון, יכולת לבצע כמה מטלות בו זמנית וייתכן שגם על בריאות נפשית.

מחקר שפורסם בתחילת השנה ב-Frontiers in Microbiology ונעשה במכון ג'ונסון למחקרי החלל של נאס"א יחד עם חוקרים במוסדות אקדמיים נוספים בארה"ב, העלה כי אצל 47 מ-89 (53%) אסטרונאוטים שהיו בטיסות חלל קצרות ואצל 14 מ-23 (61%) שהיו בתחנת החלל הבינלאומית, כלומר שהו בה תקופות ממושכות, נמצאו בפיזור ניכר ובתפוצה רבה נגיפי הרפס ברוק, ובדגימות שתן נמצאו זני נגיף הגורמים להרפס באיברי הרבייה, אבעבועות רוח וגם שלבקת חוגרת. נגיפים אלה מתמקמים במערכת העצבים ובתאי המערכת החיסונית. המחקר השווה ענין זה מול קבוצת ביקורת וגם בבדיקות שנעשו לאסטרונאוטים לפני ההמראה לחלל. החוקרים ציינו שרק אצל שישה מהאסטרונאוטים נמצאו תסמינים למחלות אלו בשובם לכדור הארץ, אבל המסקנה היא שעקב הטיסות הללו קיימת נטייה מוגברת לתחלואה זאת.

למחקר החדש לצד קודמיו חשיבות משום שכמה חברות פרטיות החלו לעסוק באפשרות של התיישבות אנושית בחלל – כלומר מה שנחשב למדע בדיוני עשוי להתממש בעתיד. יש לציין שחברה כזאת, בשם Mars One, שהחלה לפעול בהולנד עוד ב-2013, אפילו פתחה בהליכי מיון של מועמדים, מתוך כמה אלפים שנרשמו, כדי לאכלס "מושבה אנושית" על מאדים אלא שהחברה פשטה רגל בתחילת השנה.

נושאים קשורים:  נאס"א,  תאי זרע,  מאדים,  רבייה,  מיקרוגרביטציה,  חדשות,  מחקר
תגובות