חדשות

בג"ץ אסר על רופא נשים להפעיל מרכז לידה טבעי במקום שאיננו מוסד רפואי

לאחר שהוגשו נגדו תלונות על ביצוע לידות ביתיות בסיכון גבוה ולאחר שהוזהר והתחייב לחדול מכך אך לא עשה זאת, בג"ץ דחה את עתירתו של רופא הנשים ד"ר אילן הלוי שביקש ללוות לידות ללא מתן טיפול רפואי

לידה טבעית בליווי דולה. אילוסטרציה

שלושה שופטי בג"ץ – דוד מינץ, ניל הנדל וענת ברון – קבעו שלשום (ג') פה אחד כי רופא הנשים ד"ר אילן הלוי איננו רשאי ללוות לידות ביתיות. השופט מינץ שכתב את פסק הדין המחזיק 18 עמודים, דחה עתירות של ד"ר הלוי, לשעבר מהמחלקה לנשים ויולדות ב"לניאדו", שהקים מרכז לידה טבעי בצימרים שבבעלותו, ושל עוד שתי נשים הרות בסיכון גבוה, שהוגשו על רקע ההליכים הפליליים והמשמעתיים המתנהלים נגד ד"ר הלוי.

ההליכים נגד ד"ר הלוי מתנהלים מאז ארבע שנים, לאחר שהוגשו נגדו תלונות לפיהן הוא עורך לידות ביתיות בסיכון גבוה בניגוד להוראות משרד הבריאות. הוא הוזהר והתחייב לחדול מכך אך בכל זאת המשיך בהן והשופטים קבעו כי גרם נזקים לכמה יולדות. כן המשיך לבצע לידות כאשר רשיונו הושעה, כולל מקרה שבו התינוקת נפטרה ומקרה שבו היולדת הובהלה לבית החולים במצב קשה.

בנובמבר 2018 נאסר על ד"ר הלוי, למשך שישה חודשים, לעסוק במיילדות אלא אך ורק בבית חולים ובפיקוח. חודש קודם לכן הוצא צו סגירה מנהלי ל"מרכז ג'הארה דולה" שהוא מנהל, שוב על רקע תלונות חמורות. סגן שר הבריאות החליט לדחות ערר שהגיש על צוו הסגירה המנהלי שהוציאה רופאה מחוזית כנגד המרכז שהפעיל במתחם הצימרים שבבעלותו. הוא טען כי למשרד הבריאות אין סמכות למנוע ממנו ללוות לידות כ"דולה".

ד"ר הלוי והנשים עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה לאפשר לו ללוות לידות, ללא מתן טיפול רפואי, אך השופט מינץ דחה את העתירות ואליו הצטרפו שני השופטים האחרים. בפסק הדין ציין השופט מינץ, שבעתירות עצמן נאמר במפורש כי ד"ר הלוי מתכוון להעניק טיפול רפואי במקרה חרום ומכאן שהוא יפר את המגבלות שהוטלו עליו.

"אין הרבה מקום לספק", נכתב בפסק הדין, "כי פיקוח רפואי על מצבה הרפואי של יולדת, על ידי רופא שזהו תחום התמחותו ושבו הוא צבר לשיטתו מומחיות וניסיון, תוך מתן טיפול רפואי דחוף או הפנייתה לבית החולים לצורך קבלת טיפול רפואי כאשר הדבר נדרש - בוודאי כאשר מדובר ברופא אשר מקבל ללידה יולדות אשר אינן 'בסיכון נמוך' ולידתן נושאת בחובה סיכונים נוספים - עולה בגדר הפעולות שמורשה לעסוק בהן רופא בלבד".
עוד כתב השופט כי ד"ר הלוי איננו מבקש לעסוק בתמיכת לידה במובנה הרגיל, אלא בהרבה מעבר לכך - במתן טיפול רפואי".

מינץ  דחה את טענותיו של הלוי נגד סגירת המרכז שהפעיל, לאחר שהתחייב קודם לכן שלא לעסוק בו בלידות. וכך נכתב בפסק הדין: "על פניו העותר הפר התחייבות זו ברגל גסה. לא רק שהמרכז המשיך בפעילותו ללא אישורים כלשהם, אלא שעל פי החשד, העותר קיבל במתחם נשים ללידה כאשר מצבן הרפואי ועברן המיילדותי אינו מתאים על פי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים ללידה מחוץ לכותלי בית החולים".

לעתירה הצטרפו שתי נשים שיצאו נגד הוראות חוזר משרד הבריאות בנוגע ללידה ביתית, שבין היתר מונעות מהן אפשרות זאת בשל הסיכון הגבוה שבו הן מצויות. אלא שהשופט מינץ העיר בפסק הדין כי השתיים לא הצביעו על רופא כלשהו – למעט ד"ר הלוי - המוכן ללוות אותן בלידה ביתית, ולכן עתירתן תיאורטית. כן נדחו הטענות לפיהן משרד הבריאות חרג מסמכותו כאשר הוציא את החוזר. השופט מינץ קבע כי החוזר הוצא בהליך מקצועי ראוי והוא איננו מונע משום אישה ללדת בביתה אלא מציב את הדרישות המקצועיות בפני רופאים המבקשים לסייע להן.

המועצה הלאומית לביו-אתיקה: "יש לאפשר לידות בית"

בתוך כך מדווחת הבוקר (ה') כתבת "ישראל היום" מיטל יסעור בית-אור על נייר עמדה חדש שהוכן במועצה הלאומית לביו-אתיקה, המשמשת כגוף ייעוץ למשרד הבריאות, כי על המשרד לאפשר לידות בית וכן במרכזי לידה שמחוץ לבתי חולים, מאחר שליולדות בישראל "אין מספיק אפשרויות לבחירה חופשית בלידה ואין מספיק גישה ללידה טבעית".

בדיווח צוטטה פרופ' אפרת לוי־להד, יו"ר משותפת של המועצה הלאומית לביו-אתיקה ומנהלת המחלקה לגנטיקה ב"שערי צדק", שאמרה: "אנו נותנים לנשים להחליט ויש צורך באיזון בין זכויות ההורה לזכויות היילוד. אנחנו חושבים שהסיכונים שקיימים במערכת הלא רפואית הם כאלה שסביר שאדם יחליט שהוא רוצה ליטול אותם על עצמו. משום כך חשבנו שנכון לאפשר זכות בחירה לנשים. כיום המדינה לא מאפשרת לממש אותה בצורה מספקת".

המועצה המליצה "לחזק את האפשרות של נשים לעשות בחירה חופשית, לקבל החלטות על אופן הלידה שלהן ולדאוג לכיבוד רצונותיהן". בדיווח נמסר כי ההמלצות סוכמו לאחר דיונים ממושכים עם נציגי משרד הבריאות.

חוזר משרד הבריאות הקיים כיום מזהיר באופן חריג כי בטוח יותר ללדת בבית חולים. לפני כשנתיים סגר המשרד מרכזים ללידה טבעית שהוקמו כדי לאפשר לנשים הגרות במרחק מבתי החולים ללדת במקום קרוב יותר. במסמך המצוטט בדיווח נמסר כי חברי הוועדה ציינו שתי פרדיגמות בלידה - פיזיולוגית בניהול מיילדת ורפואית בניהול רופאות ורופאים, וכי "שתיהן יעילות ובטוחות". עם זאת, מצאו חברי הוועדה שעסקה בנושא כי "התרשמו כי עבודת המיילדות בבתי החולים בכפיפות לצוות הרפואי מקשה יישום לידה טבעית, וכי המיילדות חשופות ללחצים מנהליים ומקצועיים לפעול על פי הפרדיגמה השלטת. בנסיבות אלו, יכולתן של נשים לבחור ללדת על פי הפרדיגמה המיילדותית היא מוגבלת מאוד".

עוד המליצה המועצה לביו־אתיקה להכשיר יותר מיילדות, להקים מסלולים מקבילים ללידה - האחד בניהול רופאים והאחר בניהול מיילדות בכל בתי החולים. על משרד הבריאות לתמוך באפשרות של לידה מחוץ לבתי החולים - בלידות בית או במרכזי לידה עצמאיים בניהול מיילדות ועליו לקבוע הנחיות מקצועיות לניהול הלידה ותנאים להעברה בטוחה לבית החולים במידת הצורך. כן ממליץ נייר העמדה "להסיר חסמים המונעים לידות כאלו כיום כגון ביטוח, מימון במסגרת חוק ביטוח בריאות, וכן חקיקה שתגדיר כי מקום המשמש לקבלת יולדות אינו מצריך רישוי כמו בית חולים".

עוד מומלץ לאסור התניית טיפול בהסכמת האישה לתנאים בבית החולים או בהיענות לדרישות המערכת. המועצה המליצה לשנות את טפסי ההסכמה והפרקטיקות של קבלת הסכמה מצד היולדת, כך שהיולדת תאשר כל נושא בנפרד ללא לחץ ואיומים וללא התניית טיפול.

נושאים קשורים:  ד"ר אילן הלוי,  בג"ץ,  לידה ביתית,  חדשות,  לידה בסיכון גבוה,  פרופ' אפרת לוי־להד
תגובות