מחקרים

ההשלכות של הארכת השלב השני בלידה על שיעורי מעבר לניתוח קיסרי ותוצאים אמהיים ועובריים

במחקר זה ראו החוקרים שהמדיניות החדשה לגבי משך השלב השני בלידה הורידה את כמות הלידות הקיסריות, ונלוותה אליה עלייה צנועה בכמות הלידות המכשירניות. עם זאת, הארכה זו הגבירה את כמות הסיבוכים המיידים לאם ולעובר

לידה. "המיילד סיים מיד את ההריון בניתוח קיסרי על אף סירוב היולדת לעבור ניתוח" (צילום: אילוסטרציה)

מספר נמוך של ניתוחים קיסריים צפוי להפחית חלק מהסיבוכים שקשורים בניתוחים חוזרים – קרע של הרחם, הדבקות השלייה לרחם, כריתת רחם ואפילו תמותה אמהית. מאז 2014, ובהתאם להמלצות American College of Obstetricians and Gynecologists וה- Society for Maternal-Fetal Medicine, החוקרים שינו את הגישה שלהם לחוסר התקדמות בלידה (Labor Dystocia), שמוגדרת כהתקדמות לא תקינה של הלידה, על ידי כך שאיפשרו הארכה של השלב השני בלידה. מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של שינוי זה על השיעור של ניתוחים קיסריים, ותוצאים לאם ולעובר.

בקבוצת ביקורת שהורכבה מנתונים היסטוריים, החוקרים השוו תוצאים לאם ולעובר בשתי תקופות. התקופה הראשונה כללה 9,300 מטופלות ונמשכה ממאי 2011 ועד אפריל 2014, כאשר שלב שני מוארך בנשים שזוהי לידתם הראשונה הוגדר אחרי 3 שעות עם הרדמה מקומית או שעתיים ללא הרדמה מקומית. בנשים בלידה שנייה והלאה חוסר התקדמות הוגדר אחרי שעתיים עם הרדמה מקומית או לאחר שעה ללא. בתקופה השנייה, שנמשכה ממאי 2014 ועד לאפריל 2017, השתתפו 10,531 מטופלות. בתקופה זו, ההגדרות הקודמות הוארכו בשעה נוספת טרם הגדרת חוסר התקדמות בלידה. בשביל להשתתף במחקר נשים היו צריכות להיות בשבוע 37 להריונן או יותר עם עובר יחיד. מהמחקר הוצאו נשים עם הריון בסיכון גבוה או מומים מולדים ידועים. נעשה שימוש במבחן t להשוואה. במשתנים שלא התפלגו באופן נורמלי, נעשה שימוש במבחן Mann-Whitney. בשביל לבחון יחסים, נעשה שימוש במבחן χ2 עם תיקון להמשכיות.

שיעור הלידות הקיסריות פחת בנשים שלא ילדו בעבר מ-23.3% (819/3,515) בתקופה הראשונה ל-15.7% (596/3,796) בתקופה השנייה (סיכון יחסי 0.67, רווח בר-סמך 95%: 0.61-0.74), מגמה שנראתה גם בנשים שילדו בעבר (10.9% לעומת 8.1%, בהתאמה, סיכון יחסי 0.75, רווח בר-סמך 95%: 0.67-0.84). שיעור הלידות המכשירניות היה גבוה יותר בקרב נשים בלידה בראשונה בתקופה השנייה לעומת הראשונה (19.2% לעומת 17.7%, p<0.0001). שיעורי קרעים פרינאליים מדרגה שלישית ורביעית וכן פרע כתפיים היו גבוהיים יותר בתקופה השנייה. שיעור דגימות הדם העוברי מחבל הטבול בהם נמדד pH<7.0 ושיעורי האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים היו גבוהים יותר בתקופה השנייה. עם זאת, לא נראה הבדל בתוצאים נוירולוגיים מוקדמים בהשוואה בין שתי התקופות.

מקור: 

Zipori Y. et al (2019). AJOG Volume 220, Issue 2, Pages 191.e1–191.e7;

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  מיילדות,  ניתוח קיסרי,  סיבוכים מיילדותיים,  מחקר מקרה-ביקורת
תגובות