מחקרים

חיזוי של לידה מוקדמת בנשים עם צירים מוקדמים – השוואה בין שלושה סמנים

החלבון השלייתי Alpha Microglobulin-1 מהווה מנבא טוב יותר ללידה מוקדמת קרובה בהשוואה ל-Phosphorylated Insulin-Like Growth Factor-Binding Protein-1, לחוד ובשילוב עם מדידת אורך צוואר הרחם

החלבונים השלייתים Alpha Microglobulin-1 ו-Phosphorylated Insulin-Like Growth Factor Binding Protein-1 נבדקו בנשים עם סיכון ללידה מוקדמת ועם סימנים של צירים מוקדמים. טרם נערכה השוואה ישירה בין שני סמנים אלו, לחוד או בשילוב עם מדידת אורך צוואר במדגם רחב של נשים.

מטרת המחקר הייתה להשוות בין מבדקי Alpha Microglobulin-1 ו-Phosphorylated Insulin-Like Growth Factor Binding Protein-1 לחוד וביחד עם מדידת אורך צוואר למטרת החיזוי של לידה מוקדמת קרובה בנשים עם צירים מוקדמים. המחקר התקיים במרכז רפואי שלישוני.

403 מטופלות עם שק הריון שטרם נפקע וצוואר רחם המורחב לשלושה ס"מ או פחות, ללא קיום של יחסי מין טרם תחילת הצירים, ללא סרקלאז', בשבועות 20+0 ועד 36+6 להריונן גויסו למחקר עוקבה משלושה מרכזים בין-לאומיים. הבדיקות המולקולריות נערכו לפני מדידת אורך צוואר שנעשתה על ידי מתמר על-קולי דרך הנרתיק. המטפלים היו בסמיות לתוצאות מבדקי הסמנים. הוצאו מהמחקר נשים עם לידות בהתוויה רפואית שנתבצעו ב-14 ימים שסביב הקבלה למחקר.  מבדקים סטטיסטיים ברווח בר-סמך של 95% חושבו והושוו על בסיס הערכות מזווגות ממודל כללי באוכלוסיה.

מתוך 403 הנבדקות שנרשמו למחקר, 94% (383/403 נשים) ענו על דרישות הכניסה למחקר. גיל ההריון החציוני ואורך הצוואר החציוני בעת ההתייצגות היו 30+5 שבועות ו-27 מ"מ, בהתאמה. 6.8% מהנשים (26/383) חוו לידה ספונטנית שבעה ימים או פחות מרגע קבלתן. הבדיקה ל-Alpha Microglobulin-1 הייתה חיובית ב-7.8% מהנשים (30/383) והבדיקה ל-Phosphorylated Insulin-Like Growth Factor Binding Protein-1 הייתה חיובית ב-29.5% מהנשים (113/383).

ערכי הניבוי החיוביים של Alpha Microglobulin-1, Phosphorylated Insulin-Like Growth Factor Binding Protein-1 ואורך צוואר-רחם עמדו על 60.0% (18/30 מטופלות), 18.6% (21/113 מטופלות) ו-11.8% (18/152 מטופלות), בהתאמה. ערך הניבוי השלילי עמד על 97.7% (343/353 מטופלות), 98.2% (265/270 מטופלות) ו-96.5% (223/231 מטופלות), בהתאמה.

השכיחות של לידה מוקדמת בקבוצת המחקר עמדה על 6.8% (26/383) ויחס הנראות החיובי (Positive Likelihood Ratio) עמד על 20.6, 3.1 ו-1.8, בהתאמה. יחס הנראות השלילי (Negative Likelihood Ratio) עמד על 0.3, 0.3 ו-0.5, בהתאמה. ערך הניבוי החיובי למבדקים במטופלות עם אורך צוואר שבין 15-30 מ"מ ללידה מוקדמת עמדת על 60.9% (14/24 מטופלות) ו-28.1% (16/57 מטופלות), בהתאמה. ערך הניבוי השלילי עמד על 97.1% (168/173 מטופלות) ו-97.8% (136/139 מטופלות), בהתאמה. השכיחות של לידה מוקדמת בקרב מטופלות עם אורך צוואר שבין 15-30 מ"מ עמד על 9.7% (19/196 מטופלות). יחס הנראות החיובי עמד על 14.5 ו-3.6 בהאתמה. יחס הנראות השלילי עמד על 0.3 ו-0.2, בהתאמה.

החלבון השלייתי Alpha Microglobulin-1 היה בעל סגוליות גדולה באופן משמעותי מאשר Phosphorylated Insulin-Like Growth Factor-Binding Protein-1 לניבוי לידה מוקדמת בשבוע שלאחר הבדיקה (p<0.0001) אך רגישות של שתי הבדיקות בת השוואה. בנשים עם אורך צוואר רחם שבין 15-30 מ"מ, למרות שלבדיקת Alpha Microglobulin-1 יש ערך ניבוי חיובי וסגוליות גבוהים באופן משמעותי לעומת הבדיקה השנייה באשר ללידה מוקדמת בשבוע שלאחר הבדיקה (p<0.01), לשתי הבדיקות יש רגישות וערך ניבוי שלילי בני השוואה.

מקור: 

Nikolova T. et al (2018). American Journal of Obstetrics & Gynecology , Volume 219 , Issue 6 , 610.e1 - 610.e9

נושאים קשורים:  מחקרים,  לידה מוקדמת,  סמנים,  אורך צוואר,  מחקר עוקבה
תגובות