ניתוחים בשיטה זעיר פולשנית מהווים חלופה לניתוח כריתת רחם בשיטה פתוחה (Laparotomy) במטופלות עם סרטן צוואר הרחם בשלב מוקדם, למרות שנכון לכתיבת מחקר זה אין עדויות מחקריות מספקות בנוגע להשפעת הניתוח על השרידות.

החוקרים בדקו את ההשפעה של ניתוח זעיר פולשני על התמותה מכל הסיבות בקרב נשים שעברו ניתוח לכריתת רחם (Radical Hysterectomy) לטיפול בסרטן צוואר הרחם. המחקר נערך כמחקר עוקבה וכלל נשים שעברו ניתוח לכריתת רחם לסרטן צוואר הרחם בשלב IA2 או IB1 בין השנים 2010-2013 בבתי חולים בארה"ב שעברו אקרדיטציה לטיפול בסרטן (Commission on Cancer). המחקר השתמש בהתאמת ציון זיקה בסבירות הופכית לטיפול. בנוסף, החוקרים ניתחו מידע מסדרת מקרים בנשים שעברו ניתוח כריתת רחם בין השנים 2000-2010, בעזרת בסיס נתונים הכלל מידע על מעקב, אפידימיולוגיה ותוצאות סופיות.

בניתוח המידע, 1,225 נשים מתוך 2,461 (49.8%) עברו ניתוח זעיר פולשני. נשים שטופלו בשיטה הזעיר פולשנית נטו להיות ממוצא לבן, עם ביטוח פרטי ומאזורים בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר וכמו כן בעלות גידולים קטנים יותר ובדרגה נמוכה יותר. בנוסף, בקבוצה זו נשים קיבלו את האבחנה בשלב יותר מאוחר לעומת נשים שעברו את הניתוח הפתוח.

במשך זמן מעקב חציוני של עד 45 חודשים, התמותה ל-4 שנים עמדה על 9.1% בקרב נשים שעברו ניתוח זעיר פולשני ו-5.3% בקרב נשים שעברו ניתוח בשיטה הפתוחה (יחס סיכונים 1.65, רווח בר-סמך 95%: 1.22-2.22,p=0.002).לפני כניסת הניתוחים הזעיר-פולשניים (בין השנים 2000-2006), השרידות לארבע שנים בקרב נשים שעברו ניתוח להסרת רחם לטיפול בסרטן צוואר הרחם היה יציב (אחוז השינוי השנתי 0.3, רווח בר-סמך 95%: -0.1 – 0.6). הכניסה של ניתוחים זעיר פולשניים לטיפול בסרטן צוואר הרחם הובילו לירידה של 0.8% אחוז בשיעורי ההישרדות לארבע שנים (רווח בר-סמך 95%: 0.3-1.4) בכל שנה אחרי שנת 2006 (p=0.01 למגמה).

מקור: 

Melamed A. et al (2018). N Engl J Med 2018; 379:1905-1914;