דעות

לשון קשורה – אבחון יתר, אמת או אגדה?

על תופעת ה"לשון הקשורה", Ankyloglossia, והאבחון האופנתי לבעיה רפואית שנויה במחלוקת, שאליה נקשרות בעיות נלוות כקושי בהנקה וקשיי דיבור

חלב אם, הנקה (צילום: אילוסטרציה)

המושג "לשון קשורה" בתינוק מתאר לשון שחיבורה לרצפת הפה קצר מדי, נוקשה מדי או קדמי מדי. השם הרפואי למצב זה הוא Ankyloglossia. קיום או אי קיום לשון קשורה הוא נושא שנוי במחלוקת. קיימות דעות לכאן ולכאן, ובעיקר הנושא מאופיין על ידי דעות חזקות הגובלות באמונות. קיימות לכך מספר סיבות.

בעבר, חוקרים ורופאי ילדים רבים הכחישו בכלל שהתופעה קיימת כי באופן תקין לשונו של תינוק היא קצרה (מה שנותן רושם שחיבורה לרצפת הפה קדמי מדי) ובכלל לא נראה הגיוני שגזע האדם, היחיד בין היונקים, לאחר מיליוני שנות אבולוציה, מייצר צאצאים עם מום פה "שכיח", המונע מהתינוק לינוק ביעילות. כמו כן, בעדות מסוימות, למשל בקרב העדה האתיופית, שנשותיה מצטיינות בהנקה מוצלחת, מושג זה אינו מוכר.

אין קונצנזוס בין רופאים בדבר האופן שבו יש לאבחן לשון קשורה, אבל דבר אחד מוסכם: לשון קשורה אינה אבחנה של מראיי הלשון בלבד, אלא גם כיצד מתפקדת הלשון. לעומת זאת, קיימת תופעה בולטת של "אבחון אופנתי".

מנסיוני, בצפון הארץ במשך עשרות שנים, כמעט שלא אובחנו "לשונות קשורות", אבל בשנים האחרונות יש עלייה חדה. איך מסבירים זאת? או שמתרחשת עלייה בשיעור המום (דבר שאינו סביר) או שקיימת נטייה מוגברת לאבחן לשון קשורה (סביר יותר).

יש כאן ניגוד עניינים: אין ספק שכל עוד מחייבים עבור ניתוח התרת הלשון (כ-1,000 שקל) יהיה גם עניין לאבחן את המקרה כ"לשון קשורה". בנוסף, לאחרונה האבחנה נעשית, בחלק מהמקרים, על ידי אחיות ויועצות הנקה אשר משוכנעות כי "לשון קשורה" היא המקור לבעיות הנקה ויש להתירה. בעיות נוספות בתחום זה הן ריבוי מחקרים ועבודות עם כשלים מתודולוגיים משמעותיים, הנעשים על מספרים נמוכים ולא מייצגים של תינוקות.

לתופעת "לשון קשורה" מיוחסות בעיות רבות וביניהן, קשיי הנקה, קשיי היצמדות לפטמה, פצעי פטמה, האכלה רעשנית, האכלה איטית וחוסר עלייה במשקל אצל תינוקות. קיימת גם טענה כי "לשון קשורה" אחראית גם לאיחור בדיבור ולבעיות הגייה בגיל מאוחר יותר. כמובן, יש סיבות רבות לכל הבעיות הללו ולכן קשה מאוד להפריד בין "לשון קשורה" לבין גורמים רבים אחרים.

לאחר שמתמודדים עם סוגיית האבחון, קיים רובד שני של ויכוח על ניתוח "התרת הלשון", אם ומתי לקיים אותו והאם הוא יעיל. ראשית, כמו בכל ניתוח, יש סיבוכים אפשריים, דוגמת דימום (שיכול להיות קשה אם חותכים בטעות עורק), כאב, זיהום ונזק למבנה הפה, כמו למשל בלוטת הרוק. חסידי הניתוח טוענים שסיבוכים אלה הם נדירים, אבל גם טענה זו חסרת נתונים מבוקרים.

אין ספק כי רק כירורגים של פה, פנים ולסתות אמורים לבצע ניתוח זה. העובדות אודות יעילות הניתוח בהקשר של הנקה הן חלוקות ולא חד משמעיות. גם כאן חסרים מחקרים איכותיים על מדגם רחב של תינוקות ועם קבוצות ביקורת, הכוללים מעקב לאורך זמן (כולל התפתחות הדיבור).

למרות הנאמר לעיל, ניתן לסכם מספר דברים: "לשון קשורה" היא מום מולד הרבה יותר נדיר ממה ש"חסידי לשון קשורה" טוענים. קיים צורך לאבחון אובייקטיבי יותר, וייתכן שטכניקות דינמיות חדישות כמו אולטרסאונד תפקודי תוכלנה בעתיד לדייק את האבחנה.

רוב התינוקות ואמהותיהם מסתדרים היטב בהנקה בסיועה של הדרכה נכונה ועידוד וללא ניתוח. אין לחפש "לשון קשורה" באופן שגרתי כי רוב הילדים מתפקדים היטב. במקרים בודדים של קושי מיוחד בהנקה ותפקוד לקוי של הפה, במיוחד נוכח מומים אחרים, יש לשקול ניתוח התרת הלשון על ידי מומחה.

ולסיום, קיים צורך עז למחקרים נוספים, איכותיים, אובייקטיביים, בלתי תלויים, כולל בישראל, על מנת להטיל אור נוסף על סוגיה שמסרבת להיעלם.

נושאים קשורים:  לשון קשורה,  Ankyloglossia,  פרופ' אנטוני לודר,  קושי בהנקה,  איחור בדיבור,  אבחון יתר,  חדשות,  דעות
תגובות
אנונימי/ת
08.08.2018, 20:21

צודק הפרופסור. אנקילוגלוסיה אמיתית נדירה.
מי שעושה את הניתוח הזה- עושה אותו לשם בצע. ועובדה - אף אחד לא גובה כסף עבור ניקוז אבצס. עבור סניפינג של הלשון - מאות שקלים...
ראיתי גם ילדים בני 5 שעוברים את הניתוח בגלל "היפראקטיביות וקשיי הגייה"...

אנונימי/ת
08.08.2018, 22:35

אני רופאה במחלקת ילודים. אני מסכימה שיש אמנם אבחון יתר, אך יש גם מצבים ברורים בהם הלשון הקשורה מקשה על ההנקה. אני מבצעת את התרת הלשון הקשורה במסגרת עבודתי השוטפת במחלקה, ולא מרויחה מכך אפילו שקל, כך שזה בודאי לא המניע שלי. אמהות רבות מעידות שהטיפול הפשוט שכרוך בפעלוה הנמשכת שניה ודימום של כמה טיפות עזר להן להניק תינוק שלא הצליח לתפוס או הכאיב להן מאד. כל זאת לאחר ייעוץ ותמיכה טובים. עם זאת, עמדתי היא שלא כל בעיה בהנקה פותרים עם מספריים בפה של תינוק...

אנונימי/ת
13.08.2018, 15:45

מסכימה עמך לגמרי.יועצת הנקה

גם במרכז הנושא לא היה קיים עד שלפתע לפני כ15 שנים פרצה "מגפה" של לשונות קשורים

אנונימי/ת
08.08.2018, 23:12

כמו פרופסור לודר , גם אני עבדתי שנים רבות בבית חולים בצפון הארץ וכמעט לא פגשתי קשיי הנקה שנובעים מלשון קשורה. עם העברתי למרכז הארץ, נדהמתי לגלות את ה״מגפה״ שפוקדת את מחלקות הילודים. אין ספק שיש גורמים אינטרסנטים בהפצת ה״בעיה״. ראיתי בעשרות שנות עבודתי ילודים עם לשון קשורה בדרגה גבוהה שיונקים ללא קושי , כמו גם ילודים שפוצעים את אמהותיהם ולהם לשון חופשית. יש אומנם לא מעט אמהות שטוענות על שיפור משמעותי אחרי התרת הלשון, אבל מאוד קשה לשלול כאן את האלמנט הפסיכולוגי.
נראה לי שעוד ייולדו דורות של ילדים לפני שהוויכוח יסתיים.

08.08.2018, 23:24

לא אהבתי את הרמיזות המכוערות על אופנה ובצע כסף.
לצערי הכתבה רצופה בעלבון מיותר לאינטיליגנציה ולקולגות וחטא לאמת.
קישור לשון יכול לפגוע בהנקה, לגרום כאב לאמהות ולאחר הטיפול הן חשות שיפור.
יתכן גם קושי בעלייה במשקל, ודי לראיין את משפחות המטופלים כדי להבין .
התופעה קיימת והתקיימה גם לפני 30 שנה ללא כל עלייה במספר המקרים שראיתי ושאני רואה כיום.
בקופת חולים נעשים כל יום טיפולי חיתוך קישור לשון על ידי רופאי אאג ללא כל תשלום, בצע כסף ושאר הבלים.
כן. גם אני עושה זאת כחלק מעבודתי. פרוצדורה קלה פשוטה בתינוקות קטנטנים - מהיר ועם קצת אילחוש נקודתי תת לשוני עובר חלק וקל.
לכל הצדדים.
ומי שמעונין יכול לשלוח את היונקים הצעירים ( עדיף לפני גיל חודשיים) אלי למרפאת אורות של קופ"ח כללית באור עקיבא.
תמורת 26 שקלים תשלום לרבעון, והמתנה קלה במסדרון, ניתן בהחלט לסייע.

אנונימי/ת
13.08.2018, 15:46

תגובה הולמת ומכובדת.

10.08.2018, 10:08

1. בהחלט יתכן שהעלייה בשכיחות האבחון בשנים האחרונות מכוונת לאבחון יתר, אך בדיוק באותה המידה יתכן שהיא קשורה בתת אבחון בשנים עברו.
2. אני רוצה להאמין, שרופאים אינם פועלים כמו מוסכניקים, וכי ההחלטה שמניעה אותם היא טובת המטופל.
3. מניסיוני האישי, "הגודל לא קובע". פרנולום לשוני קצר ללא הפרעה בתנועת הלשון וללא תלונות על הפרעה בהנקה, אינו מהווה התוויה לשחרור. כאשר השחרור נעשה בהתוויה הנכונה, אין לי ספק שהשיפור בהנקה מיידי וברור.
4. גם אני מבצע את ההליך דרך "מכבי", כך שהאינטרס הכלכלי לא קיים. להפך, היות שההורים מקבלים הסבר מלא על בעיה והשיקולים בעד ונגד פעולה, הביקור בד"כ אורך כמעט כפול מביקור ממוצע.
5. בתוך השגרה היומית השוחקת, אני חושב שכולנו צריכים להזכיר לעצמנו מדי פעם מה גרם לנו לפנות למקצוע.

11.08.2018, 00:45

עולות כאן מספר שאלות;
1. אם עדיין אין הסכמה על האבחנה המדויקת והאינדיקציה לשחרור ״תפס הלשון״ (ראו דברי פרופ׳ לודר ודר׳ בירון) כיצד יתכן שרופא ילדים שאיננו מומחה אא״ג או רופא שינים/כירורג פה מחליט שהוא יודע לאבחן ולבצע התערבות זו? האם מחתימים הורים על הסכמה לניתוח? יש כיסוי ביטוחי למקרה הסתבכות?
2. בבית חולים דנה עבד רופא שיניים בשם בוצר בצוות עם יועצת הנקה והם נהגו לבדוק את התינוק ביחד בעת פעולת היניקה והחליטו בבדיקה משותפת האם יש מקום להתערבות. תינוקות הופנו אליהם למרפאת חוץ ומשם ניתן לקבל מידע רב לגבי שכיחות הבעיה, אינדיקציות ותוצאות מעקב.
אולי מישהו ירים את הכפפה ויסכם את הנתונים עבור כולנו??

13.08.2018, 20:32

וכרגיל אני מסכימה איתך :)

אנונימי/ת
10.08.2018, 11:39

זה חלק ממגמה של אפידמיה של אבחנות. אין אדם בריא בעולם-׳כל אחד צריך לקבל אבחנה. בין אם זה יל״ד, היפרליפידמיה, פיברומיאלגיה ועד להפרעת חרדה. הבעיה היא שיש שני גורמים עיקריים אינטרסנטיים-׳חברות התרופות, והרופאים עצמם. זה לא נעשה מתוך רישעות או בצע כסף, אבל זאת הטייה שבהחלט קיימת אצלנו,׳גם היא לא מודעת. הגיע הזמן לאבחן אנשים גם כ״בריאים״. לא חייבים כל הזמן לחפש אבחנות.

אנונימי/ת
11.08.2018, 20:29

בני בן ה 17 אובחן ע"י רופא השיניים שלו כבעל לשון קשורה. הוא ינק מצויין עד גיל שנה ואין לו שום פגם בדיבור (חוץ ממעט חוצפה של גיל 17).
אילו נולד היום, היה מאובחן מיד, הייתי עוברת מסכת של הפחדות וסיפורי זוועה על עתידו העגום, ולבסוף היינו נכנעים לניתוח התרה פרופילקטי כדי ש "לא יהיו סיבוכים בעתיד" או נאלצים לחתום על טופס סירוב טיפול.
כאחות יילודים אני רואה את התסריט הזה יום יום. אמנם המניעים אינם כספיים, אבל גם מניעים מדיקולגליים משחקים כאן תפקיד.

אנונימי/ת
13.08.2018, 13:15

כפי שצויין מטה, גם כיום לא היית מופנית להתרה על ידי יועצת הנקה, גם בנוכחות לשון קשורה, היות ולא חלה הפרעה להנקה.

12.08.2018, 15:38

חסר במאמר מספרים על שכיחות התופעה בעבר וכיום, בחו"ל ובישראל. ללא המספרים, שיכולים לאשר את הרגשת הכותב, שיש כיום אינפלציה באיבחון, המאמר ניזוק.
גם קשירת איבחון היתר, לרצון של רופאים להרוויח כסף, אינה מבוססת על מידע אמין.
התרת לשון קשורה, היא פעולה כירורגית פשוטה ביותר, וכל רופא ילדים, היה אמור לדעת לבצע אותה. אין צורך בידע ובנסיון של כירורג פה ולסת, דבר אשר היה מקשה להנגיש טיפול זה לכלל האוכלוסיה.
היה ראוי שכל רופא ילדים, במסגרת התמחותו במחלקת ילודים, יבדוק האם ישנה "לשון קשורה", ובאם ימצא זאת, ידע לטפל בילוד, טרם שיחרורו מביה"ח.

אנונימי/ת
13.08.2018, 12:48

שלום רב,

לשון קשורה על פי המראה האנטומי בלבד, אינו מהווה הוראה לבצע התרה. מידת הקשירות היא מינעד רחב של רמת מתח המיתר ומיקומו, אך אינו מהווה אינדיקציה לדבר, אלא אם כן הלשון על פי הגדרתנו היא "תת תפקודית" ומפריעה להנקה.

בתור יועצת הנקה, אני רוצה לחדד, כי לשון קשורה תת תפקודית כלומר , רק בקרב תינוקות/אמהות אשר אחד או יותר מן הקריטריונים הבאים מתקיימים, אנו ממליצות לשקול התיעצות התרה:

1. כאבים ו/או פצעים בעת הנקה שאינם נפתרים אחרי יעוץ הנקה
2. בעיות שגשוג ועליה במשקל שאינם נפתרים עי יעוץ
3. כאבי בטן, קוליק מהנקה בלעדית כשהמתלווה לכך לעיתים צקצוקים, לעיתים קולות גמיעת אויר עקב שבירת הואקום - וגם זאת , רק אחרי מפגש יעוץ שאינו מיטיב עצמו. והדבר גורם ל-ס-ב-ל רב לתינוק.

יחד עם זאת, קיים משתנים משמעותים שלא הוכנסו להשערתך:

בעבר, הניקו למרחקים ללא בקבוקים - פ-ח-ו-ת נשים... בודאי שזהו משתנה שלא נספר

בעבר, "נשברה" האם מוקדם הרבה יותר בשל אוזלת היד לסייע לה עקב העדר שיפור, או שהאם המשיכה להניק ל-מ-ר-ו-ת ההפרעה, בסבל שלה או של התינוק, עד שהפה גדל, הלשון גדלה ואיכשהו התינוק "התגבר"( ו/או התגמש הפרנולום עם הזמן.

יש לציין שההמתנה להתגמשות הפרנולום ו/או לגדילת התינוק , מצריכה משאבים נפשיים פיזיים ומשפחתיים רבים בזכות מתן סיוע מוקדם ובמידת הצורך, הפניה לבעל מקצוע המתמחה לא רק בכירורגיה אלא גם בדקויות יעוץ ההנקה.

מחקרים מקומיים יסייעו לאשש או להזים את ההשערות .

אנונימי/ת
13.08.2018, 12:48

שלום רב,

לשון קשורה על פי המראה האנטומי בלבד, אינו מהווה הוראה לבצע התרה. מידת הקשירות היא מינעד רחב של רמת מתח המיתר ומיקומו, אך אינו מהווה אינדיקציה לדבר, אלא אם כן הלשון על פי הגדרתנו היא "תת תפקודית" ומפריעה להנקה.

בתור יועצת הנקה, אני רוצה לחדד, כי לשון קשורה תת תפקודית כלומר , רק בקרב תינוקות/אמהות אשר אחד או יותר מן הקריטריונים הבאים מתקיימים, אנו ממליצות לשקול התיעצות התרה:

1. כאבים ו/או פצעים בעת הנקה שאינם נפתרים אחרי יעוץ הנקה
2. בעיות שגשוג ועליה במשקל שאינם נפתרים עי יעוץ
3. כאבי בטן, קוליק מהנקה בלעדית כשהמתלווה לכך לעיתים צקצוקים, לעיתים קולות גמיעת אויר עקב שבירת הואקום - וגם זאת , רק אחרי מפגש יעוץ שאינו מיטיב עצמו. והדבר גורם ל-ס-ב-ל רב לתינוק.

יחד עם זאת, קיים משתנים משמעותים שלא הוכנסו להשערתך:

בעבר, הניקו למרחקים ללא בקבוקים - פ-ח-ו-ת נשים... בודאי שזהו משתנה שלא נספר

בעבר, "נשברה" האם מוקדם הרבה יותר בשל אוזלת היד לסייע לה עקב העדר שיפור, או שהאם המשיכה להניק ל-מ-ר-ו-ת ההפרעה, בסבל שלה או של התינוק, עד שהפה גדל, הלשון גדלה ואיכשהו התינוק "התגבר"( ו/או התגמש הפרנולום עם הזמן.

יש לציין שההמתנה להתגמשות הפרנולום ו/או לגדילת התינוק , מצריכה משאבים נפשיים פיזיים ומשפחתיים רבים בזכות מתן סיוע מוקדם ובמידת הצורך, הפניה לבעל מקצוע המתמחה לא רק בכירורגיה אלא גם בדקויות יעוץ ההנקה.

מחקרים מקומיים יסייעו לאשש או להזים את ההשערות .

אנונימי/ת
13.08.2018, 23:44

כיועצת הנקה הפוגשת צמדי אמאתינוק רבים אני נדרשת לנושא הלשון הקשורה על בסיס יומיומי. אני בקשר עם מומחים מתחומים שונים המטפלים בכך.
לשמחתי - גם המשתכרים מכך במישרין וגם אלה שאינם - אין אף אחד מבין המומחים שאני בקשר עמם, שידה/ו קלה על ההדק (או המספריים...) כולם בלי יוצא מן הכלל בוחנים כל מקרה לעומקו, על כלל נסיבותיו. בוודאות - אף אחד מהן/ם אינו ממהר להתערב כירורגית משיקול כספי "נטו".
כיועצת הנקה קשה לי עם אי אחידות מצד ההגדרות המקצועיות במחקרים. בהרבה מקרים הנסיון להסיק מסקנות ממחקרים שונים דומה לערבוב של צימוקים ואגוזים. לדוגמה: מחקרים רבים נוקבים במספרים לגבי שיעורי הנקה - אך לא מגדירים האם מדובר בהנקה בלעדית ולאיזו תקופת זמן, האם התינוק נחשף לדרכי האכלה נוספות, למוצצים ועוד. גם לגבי התיאור התפקודי – עדיין חסרים כלי אבחון אחידים ומהימנים אשר מתייחסים לא רק לאספקט המבני, אלא לכלל ההיבטים הרלוונטיים לרבות מסקנה לגבי ההיבט התפקודי. אפילו לגבי האספקט המבני גרידא - אין מספיק אחידות בדרכי הסיווג והתיאור.
למיטב הבנתי תכנון מחקר בתחום הזה הוא לא פשוט כלל ועיקר. כל-כך הרבה נסיבות שונות משפיעות על קיומה של הנקה נעימה ויעילה וקשה מאוד לבודד נתון יחיד כגורם בלעדי או עיקרי המשפיע על ההנקה.
בקשר למתודולגיות מחקר - נדמה לי שלא יעלה על הדעת כי ייגרע טיפול רפואי מהזקוקים לו רק כדי לייצר מחקרים שיהוו High level evidence... ומכיוון שכך הרי יש בעיה מובנית, לדוגמה, בקיום מחקרים לגבי השפעות לטווח ארוך.
אני מסכימה שגם הנושא הזה, כמו נושאים טיפוליים אחרים, צמא למחקר. יחד עם זה אני סבורה שלא פחות חשוב להנחיל ידע מקצועי עדכני ומעמיק בתחום ההנקה לכל בעלי התפקידים המהווים גורם המטפל בצמדי אמאתינוק. בכלל זה גם ידע לגבי לשון קשורה תת תפקודית והשלכותיה האפשריות השונות בשלבי החיים השונים. לצערי בכל יום אני שומעת מאמהות דברים אשר נאמרו להן אשר מצביעים על חוסר ידע בתחום ההנקה מצד הגורם המטפל.
עוד ברור לי שצמדי אמאתינוק רבים זקוקים לטיפול רב תחומי ברמה גבוהה כאשר הם נתקלים בקשיים מורכבים בהנקה. קשה מאוד לאמהות לקבל עזרה מקצועית ברמה גבוהה מגורם מקצועי אחד ויחיד אשר אינו מקיים תקשורת מיטבית עם יתר הגורמים המטפלים באותו צמד.
אציין גם שאני בטוחה שחלק מהעליה בשכיחות האבחנה של לשון קשורה תת-תפקודית נובע מעצם העליה המבורכת בשכיחות ההנקה בארץ בשנים האחרונות.
לסיכום:
הלוואי שנזכה להגיע למצב בו אמהות רבות יותר מצליחות להגשים את יעדי ההנקה האישיים שלהן, תוך קבלת עזרה מקצועית איכותית באותם מקרים בהם הן נתקלות בקשיים.
ההמלצות היפות כבר קיימות. עכשיו נותר להצליח ליישמן.

אנונימי/ת
14.08.2018, 08:52

אני קלינאית תקשורת אך כותבת כאמא וכבעלת לשון קשורה.
לשני ילדי לשון קשורה. האחת הצליחה בסוף לינוק לכן המומחים המליצו לא להתיר, והשני פצע אותי, הכאיב לי ולא ינק ולכן הלשון הותרה ביום האבחנה. אני מודה כל יום על ההתרה. שילמתי פרטי כי לא רציתי לחכות אף רגע אך זו הייתה החלטה האישית שלי להתיר ביום האבחון (עקב כאבים עזים, וכאשר בני בן 5 ימים) ולא לחכות מספר ימים עד לתור בקופה. איש איש ושיקוליו. היום אני יודעת להגיד שגם לי יש לשון קשורה, לאחותי ולאימי. בזמני לא היה נהוג להניק ולכן אני מניחה שלא עלו על הקשירה בלשון. אני יכולה להעיד שתנועתיות הלשון קשה לי ולמרות שדיבורי מובן עדיין אני מתאמצת וכואב לי להרים את חוד הלשון בהגייה ובכלל. לו הייתי יכולה לחזור בזמן להיותי עוללה ולהמליץ להוריי הייתי שמחה לו נעשתה לי התרה בלשון...

סוגיית הלשון הקשורה נעשתה בשנים האחרונות נושא אקטואלי וטעון.
חוסר האחידות גורם לבלבול בקרב כל הנוגעים בדבר- הורים, יועצות הנקה והצוות הרפואי.
העליה בשיעורי ההנקה הביאה איתה עליה באבחון מקרים של לשון תת תפקודית, היות וללשון תפקיד חיוני בהנקה יעילה.

עם זאת, הפוקוס על הלשון, גורמת ל״לחץ״ שלא לפספס באבחנה, ולעיתים גם לאבחון יתר.

אבחון היתר אינו כללי, אלא מתייחס למקרים פחות ודאיים של לשון קשורה שאינה קלאסית, שבהם גם נייר העמדה של רופאי הילדים בישראל, מנחה קודם כל ליעוץ הנקה מדויק, וכיוון שמרני לבעיות בהנקה, וכירורגיה כמוצא אחרון.

ד״ר יעל דובסטר דוד
ד״ר ג׳ינה ויסמן
מועדון הנקה חלב אם

אנונימי/ת
15.08.2018, 11:29

אין דבר כזה "אבחון יתר". יש רק אבחון נכון ואבחון שגוי.

אנונימי/ת
15.08.2018, 19:11

איבחון יתר לא קשור לנכון או לא נכון. יכול להיות שהאבחון נכון בכל המקרים, אבל חסר משמעות קלינית. כלומר, לא תמיד חייבים ״לאבחן״, כלומר לתת שם לתופעה, כשאין צורך לטפל בה.

אנונימי/ת
15.08.2018, 19:11

איבחון יתר לא קשור לנכון או לא נכון. יכול להיות שהאבחון נכון בכל המקרים, אבל חסר משמעות קלינית. כלומר, לא תמיד חייבים ״לאבחן״, כלומר לתת שם לתופעה, כשאין צורך לטפל בה.

אנונימי/ת
15.08.2018, 19:11

איבחון יתר לא קשור לנכון או לא נכון. יכול להיות שהאבחון נכון בכל המקרים, אבל חסר משמעות קלינית. כלומר, לא תמיד חייבים ״לאבחן״, כלומר לתת שם לתופעה, כשאין צורך לטפל בה.

אנונימי/ת
15.08.2018, 19:11

איבחון יתר לא קשור לנכון או לא נכון. יכול להיות שהאבחון נכון בכל המקרים, אבל חסר משמעות קלינית. כלומר, לא תמיד חייבים ״לאבחן״, כלומר לתת שם לתופעה, כשאין צורך לטפל בה.

אנונימי/ת
15.08.2018, 19:11

איבחון יתר לא קשור לנכון או לא נכון. יכול להיות שהאבחון נכון בכל המקרים, אבל חסר משמעות קלינית. כלומר, לא תמיד חייבים ״לאבחן״, כלומר לתת שם לתופעה, כשאין צורך לטפל בה.

אנונימי/ת
15.08.2018, 19:11

איבחון יתר לא קשור לנכון או לא נכון. יכול להיות שהאבחון נכון בכל המקרים, אבל חסר משמעות קלינית. כלומר, לא תמיד חייבים ״לאבחן״, כלומר לתת שם לתופעה, כשאין צורך לטפל בה.

אנונימי/ת
15.08.2018, 19:11

איבחון יתר לא קשור לנכון או לא נכון. יכול להיות שהאבחון נכון בכל המקרים, אבל חסר משמעות קלינית. כלומר, לא תמיד חייבים ״לאבחן״, כלומר לתת שם לתופעה, כשאין צורך לטפל בה.