תיאור מקרה חריג: כליית המטופלת ירדה לאגן הירכיים במעבר משכיבה לעמידה

כתב העת הרפואי BMJ פרסם החודש תיאור מקרה קשה לאבחון שבו נתגלה כי כליה של אמריקאית בת 28 יורדת ממקומה לאגן הירכיים כאשר היא עוברת משכיבה לעמידה.

כאשר הגיעה לרופאים סיפרה, כך מדווח, כי היא חשה "כאילו כדור מתגלגל בתוך גופי" בעת שהיא עוברת משכיבה לעמידה. צילום רנטגן גילה כי מדובר בכליה.

בדיווח נמסר כי הרופאים הגיעו למסקנה כי האישה סובלת מבעיה נדירה המכונה "כליה משייטת" (nephroptosis). היא סיפרה כי כשש שנים היא סובלת מכאב בצד הימני של הגוף והוא מחמיר כאשר היא עוברת משכיבה לעמידה. עוצמת הכאב פחתה לקראת סוף ההריון הנוכחי.

בדיווח ל-BMJ כתב ד"ר אקשי סוד (Akshay Sood), אורולוג בבית החולים הנרי פורד בדטרויט שטיפל באישה, כי הכליה "צנחה" לאגן הירכיים כשישה ס"מ ממקומה בעת שעברה ממצב שכיבה לעמידה. כאשר זה קורה, נוצר מצב שבו כלי דם "נלכדים" והשופכן מתעקל. עקב ההתעקלות, אין ניקוז יעיל של השתן, הוא חוזר לכליה ומצטבר בתוכה, מה שגורם לכליה להתנפח כמו בלון, לזוז ממקומה ועקב כך מופיעים כאבים.

ד"ר סוד ציין כי הסיבה לכלך שיש אנשים שאצלם מתגלה מצב די חריג כזה קשור לשומן הגוף. במצב רגיל סביב הכליה יש מעטפת של שומן והיא משמשת כתמיכה. אבל לעתים ובמיוחד אצל נשים רזות כאשר בגופן אין מספיק שומן כדי לשמור על מיקומה היציב של הכליה, היא נופלת לאגן הירכיים בעקבות המעבר משכיבה או ישיבה לעמידה, וזאת עקב הגרביטציה.

"מצב של כליה משייטת הוא קשה מאד לאבחון ואיננו שכיח", ציין ד"ר סוד. "אחת הסיבות לקושי היא שכאשר מבצעים סריקת CT, המטופל נמצא במצב שכיבה והתמונה מראה שהכליות נמצאות במקומן הרגיל, לכן הרופאים לא יחשדו שקיימת בעיה. אצל האישה שבה טיפלתי, הכאבים הופיעו רק כאשר עמדה. כמו כן לא התלוננה על כאב בשלב המאוחר של ההריון כי הרחם גדל ושימש תמיכה מתחת לכליה ולכן היא לא זזה מקומה לעבר אגן הירכיים".

עוד הסביר ד"ר סוד כי ייתכן שיהיו רופאים שלא יזהו את המצב הייחודי מאחר ששיש לגביו ויכוח מקצועי מסוים. "לפני 30-20 שנה", סיפר, "תופעת כליה משייטת סבלה מאבחון יתר ומטיפול יתר וכתוצאה מכך בתי חולים שונים, לפחות בארה"ב, לא הדגישו מצב זה כנושא רפואי לימודי ואימוני לרופאים צעירים. התוצאה היא שיש אורולוגים שאין להם מספיק ידע לגבי התופעה".

הטיפול באישה חייב ניתוח בשם nephropexy. הרופאים ביצעו כמה חתכים קטנים בבטן וכמה תפרים בקופסית הכליה – המעטפת החיצונית שלה - וקשרו אותה לדופן האחורית של הבטן כדי שלא תזוז ממקומה. בעקבות הטיפול, נעלמו הכאבים.