מחקר מקיף: טיפולי הפריה אינם מעלים הסיכון לסרטן שד בשני העשורים שלאחר ביצועם

הטיפולים השונים שעוברות נשים לצורך הפריה חוץ גופית (IVF) אינם מגבירים את הסיכון שלהן ללקות בסרטן השד; כך מעלה המחקר המקיף ביותר שנעשה בתחום זה עד כה, ושפורסם השבוע בכתב העת JAMA.

החשש מפני עליית הסיכון לסרטן שד בקרב נשים שעוברות טיפולי הפריה נובע מכך שהטיפולים גורמים להעלאה זמנית ברמות הורמונים מסוימים, עד כדי פי 5-10 מהנורמה. שניים מהורמונים האלו, אסטרוגן ופרוגסטרון, עשויים להשפיע על סוגים מסוימים של סרטן שד.

סדרת מחקרים שנעשו בעשור האחרון העלו כי למטופלות אין סיבה לחשוש בעניין הזה, אך המומחים עצמם היו זהירים, מאחר שהנשים שעברו את טיפולי ה-IVF בשנות ה-80 של המאה ה-20 ונכללו במחקרים הקודמים לא הגיעו בעת ביצוע המחקרים לגיל המנופאוזה. עתה, המחקר החדש מספר הוכחה מעודדת לממצאים הקודמים, לפחות לגבי תקופה של 21 שנים לאחר הטיפולים.

"הממצא המרכזי הוא שאין ראיות לסיכון עוקב לסרטן השד לפחות לגבי שני העשורים הראשונים שלאחר הטיפול ל-IVF"

"הממצא המרכזי הוא שאין ראיות לסיכון עוקב לסרטן השד לפחות לגבי שני העשורים הראשונים שלאחר הטיפול ל-IVF", אמרה ל-"ניו-יורק טיימס" האונקולוגית ד"ר סנדרה בייס (Buys) ממכון הסרטן של אוניברסיטת יוטה בארה"ב, שלא היתה מעורבת במחקר החדש.

ב-2008, דיווח העיתון, ניתוח נתונים רטרוספקטיבי מתוך מסמכים רפואיים שהוגדר כ"נתונים ראשוניים בלבד" מצא פוטנציאל לסיכון מוגבר של סרטן שד בקרב נשים שעברו IVF והיו בעת ביצוע המחקר מעל גיל 40. מחקר אחר, מצומצם בהיקפו, שבוצע במרכז לטיפולי IVF בישראל, מצא סיכון מוגבר לסרטן שד בקרב נשים שהחלו בטיפולים IVF לאחר גיל 30.

אלא שממצאים מאוחרים יותר הצביעו על כיוון שונה לגבי הסיכון. מחקר שבו נטלו חלק כ-21 אלף נשים ממערב אוסטרליה, שפורסם ב-2012, מצא כי אלו שהחלו בטיפולי IVF בגיל 24 או אף לפני כן היו בסיכון מוגבר לסרטן שד בעתיד, אבל לא נמצא קשר כזה לגבי נשים בשנות ה-30 וה-40 שלהן. בנוסף, ב-2013, מטה אנליזה שכללה שמונה מחקרים אחרים, מצאה ש-IVF לא קשור להגברת הסיכון לסרטן שד.

כעת, במחקר החדש שפורסם ב-JAMA, החוקרים הרחיבו את הבדיקה כדי לברר את הקשר. כאמור, המחקר מצא שאין סיכון מוגבר בקרב נשים מטופלות IVF לסרטן שד, וכן כי אין סיכון גדול יותר בקרב נשים שעברו טיפולים פחות אינטנסיביים לשיפור הפוריות שלהן.

במחקר הנוכחי נטלו חלק יותר מ-25 אלף נשים הולנדיות בגיל ממוצע של 32.8 שנה, שהחלו את הטיפולים בין 1980 ל-1995 ונמצאו במעקב לאחר מכן למשך תקופה חציונית של 21 שנה.

החוקרים לקחו בחשבון רשימה ארוכה וממצה של גורמים שנקשרו לסיכון גבוה להופעת סרטן שד, בכלל זה הגיל של כל אחת מהנשים בעת שילדה את התינוק הראשון שלה, מספר כולל של לידות ומספר הניסיונות ללדת ב-IVF.
מאחר שמטופלות IVF נוטות ללדת בשלב מאוחר יותר בחייהן, לעומת נשים שאינן זקוקות לסיוע הטיפולי הזה לשם השגת הלידה, "יש צורך לקחת כל זאת בחשבון", הסבירה ד"ר אלכסנדר בלט-דוזבוט (Belt-Duesbout), המחברת הראשית של דו"ח המחקר, אפידמיולוגית ממכון הסרטן של הולנד באמסטרדם.

המחקר מצא, כי הסיכון לסרטן שד היה נמוך באופן מובהק בקרב אותן נשים שעברו שבעה או יותר מחזורי טיפול IVF, בהשוואה לאלו שעברו 2-1 מחזורים. "זה מעודד, משום שהיית חושב כי אם אשה עברה 10 מחזורי טיפול IVF, הסיכון שלה היה גבוה יותר", הוסיף ד"ר אוואן דייויס, נשיא החברה האמריקנית לרפואת פריון. עוד נמצא במחקר, כי נשים שהגיבו באופן חלש לגירוי שחלתי בניסיון IVF ראשון גם הן היו בסיכון נמוך לסרטן שד.

המנהלת האסטרטגית למחקרי שד וסרטן גינקולוגי בחברה האמריקנית לסרטן, מיה גאודט (Mia Gaudet), ששיבחה את המחקר, ציינה כי "מדובר בצבר נוסף של ראיות לפיהן אין קשר בין IVF לסרטן שד", אך הדגישה כי הבירור "אינו סופי ומכריע". זאת, מכיוון שרק 14% ממשתתפות המחקר הנוכחי הגיעו לגיל 60, ויש לבדוק את הסיכון ארוך הטווח.