נעשה שימוש רחב במטפורמין (Metformin - Glucophage, Glucomin) לטיפול בסוכרת סוג 2, ובנוסף, תרופה זו מורידה את הסיכון להישנות של סרטן לאחר טיפול. טיפול משמר פוריות עבור סרטן רירית הרחם (endometrial cancer) עם פרוגסטין (progestin) נקשר לסיכוי גבוה לנסיגה, ושיעורי הישנות גבוהים ממשיכים להוות בעיה.
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי העריך את היעילות של מטפורמין במניעת הישנות לאחר טיפול לשימור פוריות עם מדרוקסיפרוגסטרון אצטט (Medroxyprogesterone Acetate - Depo-provera, Provera, Sayana) עבור גדילת יתר אטיפית של רירית הרחם (atypical endometrial hyperplasia) וסרטן רירית הרחם.
למחקר שלב II גויסו 17 מטופלות עם גדילת יתר אטיפית של רירית הרחם ו-19 מטופלות עם סרטן רירית הרחם, שלא התפשט מעבר לרחם. גיל המטופלות נע בין 20 ל-40. בשבועות 24-36 המטופלות קיבלו 400 מ"ג ליום מדרוקסיפרוגסטרון אצטט ו-750-2,250 מ"ג ליום מטפורמין, כדי להשיג תגובה מלאה.
הטיפול במטפורמין נמשך עד להיריון, גם לאחר הפסקת הטיפול במדרוקסיפרוגסטרון אצטט. התוצא העיקרי היה הישרדות ללא הישנות לאחר נסיגה. החוקרים ניתחו את כל תוצאי היעילות במסגרת ניתוח נתונים מלא.
מדד מסת הגוף (BMI) של 27 מטופלות היה 25 ק"ג למ"ר ומעלה (ממוצע: 31 ק"ג למ"ר, טווח: 19-51), והערכת מודל ההומאוסטזיס עבור מדד תנגודת לאינסולין (insulin resistance) היתה 2.5 ומעלה בקרב 24 מטופלות (ממוצע: 4.7, טווח: 0.7-21).
שתי מטופלות הראו התקדמות של המחלה בשבוע 12 (6%, 95% רווח בר סמך 2%-18%). בשבוע 36, 29 מטופלות השיגו תגובה מלאה (81%, 65%-90%) וחמש מטופלות השיגו תגובה חלקית (14%, 6%-29%). במהלך תקופת מעקב חציונית של 38 חודשים (טווח: 9-66) לאחר נסיגת המחלה, הישנות אירעה בקרב שלוש מהמטופלות שהשיגו תגובה מלאה (שיעור הישנות: 10%). שיעור ההישרדות ללא הישנות לאחר שלוש שנים הוערך ב-89%. אף אחת מהמטופלות לא חוותה רעילות חמורה.
החוקרים סיכמו, כי מטפורמין מנע את הישנות המחלה לאחר טיפול עם מדרוקסיפרוגסטרון אצטט. יש להמשיך ולחקור את השילוב התרופתי של מטפורמין ומדרוקסיפרוגסטרון אצטט עבור סרטן רירית הרחם.