מטרת המחקר הייתה לבדוק את הסיכון לקרע בשריר הרחם (uterine rupture) בנשים שעברו בלידה הקודמת ניתוח קיסרי בשבוע לידה מוקדם מאוד (periviable – שבועות 20 עד 26) או לידה במועד, ללא קשר לסוג החתך הראשוני שבוצע.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי אורכי בו השתמשו בנתונים מתעודות לידה במדינת וושינגטון ומגיליונות השחרור מבית החולים, על מנת לזהות ניתוח קיסרי ראשוני שבוצע בשבועות 26-20 ובשבועות 41-37 ללידה, שלאחריהם הייתה לידה נוספת, בין השנים 1989 עד 2008.
החוקרים השוו את הסיכון לקרעים בשריר הרחם בלידה העוקבת בשתי הקבוצות, כאשר נלקח בחשבון סוג החתך הראשון שבוצע ואת האופן שבו בוצעו ההשראה (induction) וההגברה (augmentation) בלידה העוקבת.
זוהו 456 נשים שעברו ניתוח קיסרי בשבוע הריון מוקדם מאוד ו-10,505 נשים שעברו ניתוח קיסרי במועד. נשים שעברו ניתוח קיסרי בשבוע הריון מוקדם מאוד היו צעירות יותר, לא לבנות, עישנו בשיעור גבוה יותר, ובעלות סיכוי גבוה יותר להיות עם יתר לחץ דם.
נשים בקבוצת השבוע המוקדם מאוד עברו יותר ניתוחים עם חתכים מסוג קלאסי (42% בהשוואה ל-1%, p<0.001) והיו בעלות שיעור נמוך יותר של השראה והגברה בלידה העוקבת (8% בהשוואה ל-16%, p<0.001).
קרע בשריר הרחם בהריון העוקב התרחש בתדירות גבוה יותר בקרב נשים בקבוצת השבוע המוקדם מאוד בהשוואה לנשים שעברו ניתוח קיסרי במועד (8/456 [1.8%] בהשוואה ל-38/10,505 [0.4%], יחס הסיכויים [ORי]=4.9, רווח סמך 95%: 10.6-2.3).
הקשר הזה נמצא מובהק גם כאשר החוקרים בחנו רק נשים שעברו ניתוח עם חתך רוחבי נמוך (4/228 [1.8%] בהשוואה ל-36/9,558 [0.4%], יחס סיכויים = 4.7, רווח סמך 95%: 13.4-1.7).
החוקרים סיכמו, כי ניתוח קיסרי בשבוע לידה מוקדם מאוד בהשוואה לניתוח קיסרי במועד קשור בסיכון גבוה יותר לקרע בשריר הרחם בלידה העוקבת, גם כאשר בוצע ניתוח עם חתך רוחבי נמוך.
ממצאי המחקר מצדיקים הפעלת שיקול דעת בעת ביצוע ניתוח קיסרי בשבוע לידה מוקדם מאוד, וכן מתן יעוץ ליולדת אחריו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
