חדשות

מדענים במכון ויצמן הפיקו במעבדה תאי גזע מקדימי-זרע וביצית

דיווח על המחקר התקדימי, שנעשה במשותף עם אוני' קיימברידג', פורסם ב-CELL; עשוי לאפשר הריון לנשים שעברו כימותרפיה

ד"ר יעקוב חנא (צילום: מכון וייצמן למדע)
ד"ר יעקוב חנא (צילום: מכון וייצמן למדע)

צוות מדענים ממכון ויצמן בישראל ומאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה דיווח אמש (יום ד') במהדורה המקוונת של כתב העת הבינלאומי Cell, כי הצליח לראשונה להפיק במעבדה תאי גזע ראשוניים, מקדימי זרע וביצית. סוג תאים זה גדל בשבועות הראשונים של התפתחות העובר, כאשר תאי הגזע העובריים בביצית המופרית מתחילים בשלב ההתמיינות שלהם לסוגי תאי גוף שונים.

ד"ר יעקוב חנא (צילום: מכון וייצמן למדע)

ד"ר יעקוב חנא (צילום: מכון ויצמן למדע)

זו הפעם הראשונה, כך דווח, בה הצליחו מדענים לגדל תאי אדם בשלב התפתחותי כה מוקדם.

את המחקר הוביל ד"ר יעקוב חנא מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, יחד עם תלמידת המחקר במעבדתו, ליהי ויינברגר. ד"ר חנא מסר, כי "המחקר עשוי לספק תובנות חדשות על השלבים המוקדמים ביותר של התפתחות העובר. אולי, בעתיד, הדבר אף יסייע בקידום שיטות טיפול חדשות בתחום הפוריות".

מדענים רבים במקומות שונים בעולם מנסים בשנים האחרונות ליצור תאי אדם מקדימי זרע וביצית, בתנאי מעבדה. כאשר תאים אלו "בוחרים" להתמיין ולקבל על עצמם מסלול "התמחות" מסוים המוביל להתפתחות איבר מסוים - הם ממשיכים להתפתח לאורך המסלול – פחות או יותר באופן אוטומטי.

בדרך הטבע, כמה מהם מתחילים להתפתח במסלול המוביל להתפתחות של תאי ביצית או תאי זרע של העובר עצמו. התאים המצויים בשלבים הראשונים במסלול הזה קרויים "תאים מקדימי זרע", או תאים "מקדימי ביצית".

הרעיון להפיק במעבדה תאים בשלב התפתחותי כה מוקדם עלה עוד בשנת 2006. אז הצליחו מדענים להחזיר תאי גזע בוגרים לשלב מוקדם יותר בהתפתחות - ולהפוך אותם לתאי גזע מושרים, המסוגלים, שוב, לבחור במסלול התמיינות ולהתפתח לאורכו עד ליצירת התאים של רקמות שונות.

במחקר קודם, פיתח ד"ר חנא שיטות חדשות בהן אפשר לייעל במידה רבה מאוד את הפיכתם של תאי אדם בוגרים לתאי גזע מושרים. המחקר עסק בהבדלים שבין תאי גזע מושרים של בני-אדם לבין תאים עובריים של עכברים. את תאי העכבר העובריים אפשר לשמור ולגדל במעבדה בקלות יחסית, בעוד שאת תאי האדם היה צורך "לתכנת" מחדש כדי שייהפכו לתאי גזע מושרים.

משום כך, נדרשו ד"ר חנא וצוותו לפתח שיטה חדשה, שעיכבה את נטייתם של התאים להתמיינות. בכך יצרו סוג חדש של תאי גזע מושרים, שאותם כינו "תאים תמימים". אלו "הצעירו" את תאי הגזע המושרים בשלב אחד נוסף, וקירבו אותם למצב העוברי – שבו הם יכולים להתמיין לכל סוגי התאים שבגוף.

כיוון שהתאים ה"תמימים" דומים יותר למקביליהם בעכברים, שיערו חברי קבוצת המחקר שאפשר יהיה לגרום להם "לבחור" במסלול המוביל להתמיינות תאי זרע ותאי ביצית.

בניסויים ב"תאים התמימים" הצליח הצוות להפיק תאים הזהים בכל מובן לתאי אדם מקדימי-זרע ומקדימי ביצית. הדבר נעשה יחד עם צוות שבראשו עמד פרופסור עזים סוראני מאוניברסיטת קיימברידג'.

ד"ר חנא אמר, כי תאים מקדימי זרע ומקדימי ביצית הם רק השלב הראשון במרוץ הארוך והמורכב לייצור ביציות ותאי זרע של האדם מתאי אדם בוגרים. בשלב מסוים בתהליך, הסביר, חייבים תאים אלו לפצל את המטען הגנטי שלהם לשניים (תאי הרבייה כוללים עותק אחד בלבד מכל כרומוזום). הוא הביע הערכתו שניתן יהיה בעתיד להתמודד היטב עם אתגרים מדעיים אלו. הצלחה עתידית בתחום הזה תוכל, למשל, לאפשר לנשים שעברו טיפולי כימותרפיה להרות.

בינתיים, המחקר סיפק תוצאות מעניינות ובעלות השלכות חשובות אחרות הנוגעות בתאים מקדימי הזרע או הביצית, ואף בתאים מקדימים לרקמות שונות אחרות. כך אותר חלק משרשרת האירועים הגנטית המובילה תא גזע להתמיין כתא מקדים זרע או ביצית. נתגלה גן מרכזי, Sox17, שאחראי על ויסות התהליך בבני-אדם, ולא בעכברים.

למאמר המדעי בכתב העת Cell לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  תאי גזע מקדימי-זרע,  ליהי ויינברגר,  ד"ר יעקוב חנא,  מכון ויצמן למדע,  אוניברסיטת קיימברידג',  תאי גזע,  גנטיקה,  תאי גזע מקדימי-ביצית
תגובות
 
אלון
25.12.2014, 10:48

תגובה לדוגמה

אלון
25.12.2014, 10:48

געיגיעכג

elias jaky
29.12.2014, 21:51

כל הכבוד ד"ר יעקוב חנא והצוות שלו , קדימה מצפים להפתעות בתחום המדעי

אנונימי/ת
24.12.2015, 20:00

ואנחנו על הדרך המהירה לשיבוט... זה כאן....