חדשות

מחקר: ליקוי בבלוטת התריס בשלב העוברי מוביל לחירשות גנטית

המחקר בוצע על עכברים בפקולטה לרפואה של אוני' תל-אביב; בשלב הבא ינסו החוקרים להשלים ההורמון החסר במטרה למנוע חירשות

מחקר חדש שבוצע בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב גילה, כי תפקוד לקוי של בלוטת התריס - עקב מחסור בהורמון שאמור להיות מיוצר בה - פוגע בהתפתחות השמיעה עוד בשלב העוברי ועלול להוביל לחירשות גנטית.

ד"ר עמיאל דרור ופרופ' קרן אברהם (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

ד"ר עמיאל דרור ופרופ' קרן אברהם (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

את המחקר, שנעשה במחלקה לביוכימיה וגנטיקה מולקולארית של האדם בפקולטה לרפואה, בשיתוף המכון ההמטולוגי-אונקולוגי ובנק הדם במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא, נטלו חלק פרופסור קרן אברהם, ד"ר עמיאל דרור, דניאל לנץ, שקד שיבצקי, קרן כהן ואסנת אשור-פביאן. לצורך עבודתם הם נעזרו בכלי הדמיה מתקדמים. על המחקר, שנעשה על מודל של עכברי מעבדה, דיווח כתב העת Mammalian Genome והוא אף נבחר להופיע בשער המגזין.

ד"ר דרור הסביר, כי לבלוטת התריס מגוון תפקידים חיוניים: היא מווסתת את קצב הלב ואחראית על חילוף החומרים. כשתפקודה נפגע מופיעות תופעות של עייפות, עלייה במשקל, צמרמורת, נשירת שיער, חרדה, זיעה מוגברת. ועתה מתברר שגם חירשות תורשתית.

"המעבדה שלנו", ציין ד"ר דרור, "מתמקדת בדרך כלל בחקר מערכת האוזן הפנימית. העיסוק בבלוטת התריס הוא אתגר חדש. ביקשנו לגלות כיצד שתי המערכות הללו משפיעות זו על זו כדי ליצור שמיעה תקינה. כך נולד המחקר הנוכחי".

באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים במרכז להדמיה תאית ומולקולארית עקבו החוקרים אחר תאי שיער בשבלול – איבר השמיעה שבאוזן הפנימית. תאי השיער הייחודיים "חשים" את גלי הקול ומתרגמים אותם לגירוי עצבי המגיע למוח. החוקרים בדקו אם יש הבדל בין השערות הללו בשתי קבוצות של עכברי מעבדה: עכברים עם מוטציה גנטית לחירשות, וקבוצת ביקורת של עכברים בריאים. אצל בעלי המוטציה נצפה חוסר ארגון של תאי השיער באוזן, לעומת ארגון מושלם בקבוצת הביקורת.

חקר האוזן הפנימית מגלה לרוב קשת של פגמים מבניים ומולקולאריים המאפיינים תת-פעילות או פעילות הורמונאלית לקויה של בלוטת התריס. בדיקה נוספת חשפה בעיה בהתפתחות בלוטות התריס אצל אותם עכברים: זקיקים שסומנו בבלוטת התריס לא גדלו, או גדלו חלקית בלבד.

ד"ר דרור חובב מוסיקה, נגן כלי מיתר בשעות הפנאי ("איכות הצליל חשובה לי מאד"), סיפר כי כנחשף כסטודנט לרפואה לעולם המופלא של הגנטיקה, מצא הזדמנות לחבר בין שני העולמות – גנטיקה ושמיעה. "המגע הישר עם מטופלים הסובלים מליקויי שמיעה הוביל אותי להתמקד במשמעות הקלינית של העבודה המחקרית".

"המחקר שלנו", הוסיף, "הראה שהשמיעה מתפתחת באופן לא תקין כשהורמון בלוטת התריס איננו זמין במידה מספקת, כתוצאה ממוטציה גנטית. בשלב הבא של עבודת המחקר בכוונתנו להשלים את ההורמון החסר בעכברים הסובלים מהפגם הגנטי ולבדוק אם הטיפול אכן מונע אובדן שמיעה. המודל שלנו מהווה פלטפורמה לפיתוח גישות טיפוליות חדשות לחירשות מולדת מהסוג הזה. הדרך לטיפולים יישומיים עוד ארוכה, אך נראה שאנחנו בדרך הנכונה."

כרופא, מאמין ד"ר דרור בחשיבות העיסוק במחקר מהסוג הזה שיסייע למטופליו וסבור כי רפואה מתקדמת מתבססת על שילוב בין מדע בסיסי למחקר קליני. "אני מקווה שהמחקר שלנו יתרום ולו תרומה צנועה למאמץ העולמי לשיפור הטיפול בליקויי שמיעה", אמר.

לתמצית המחקר לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  המכון ההמטולוגי-אונקולוגי,  ד"ר עמיאל דרור,  עכברים,  הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב,  בלוטת התריס,  חירשות,  שמיעה,  מודל חיה,  המרכז הרפואי "מאיר"
תגובות