עם התרחבות השימוש בשיטות רובוטיות לכריתת רחם בנסיבות שפירות, ביקשו חוקרים, המפרסמים את ממצאיהם במאמר בגיליון חודש אוקטובר של כתב העת Obstetrics & Gynecology, להשוות את שיעור הסיבוכים והעלות של השיטה הרובוטית והשיטה הלפרוסקופית, בהתבסס על נתוני מדגם Nationwide Inpatient Sample.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו נשים בארה"ב שעברו כריתת רחם רובוטית או לפרוסקופית בשל מחלות שפירות בשנים 2009-2010. מבין 804,551 פעולות כריתת הרחם שנערכו בתקופה זו בשל מחלות שפירות בוצעו 20.6% בשיטה לפרוסקופית ו5.1% בשיטה רובוטית עם מגמת עלייה מובהקת (מ9.5% ל13.6%, P=0.002) בשיעור הפעולות בשיטה הרובוטית מבין כלל הפעולות שבוצעו בשיטות זעיר-פולשניות.
בהתבסס על מאפיינם דמוגרפיים, מחלות רקע, אבחנה, סוג כריתת הרחם (מלאה לעומת על-צווארית), פעולות נלוות, סוג הביטוח הרפואי ומאפייני בית החולים נבנתה עוקבה של נשים תואמות בשתי הקבוצות. לא נמצא הבדל מובהק בשיעור הסיבוכים בקרב המנותחות בשיטה הרובוטית למנותחות בשיטה הלפרוסקופית (8.80% לעומת 8.85%, בהתאמה; סיכון יחסי: 0.99; רווח בר-סמך של 95%: 0.89-1.09; P=0.910). בהתייחס לסיבוכים פרטניים, בעוד ששיעור ההזדקקות לעירוי דם היה נמוך יותר בקרב אלו שנותחו בשיטה הרובוטית (2.1% לעומת 3.1%; P<0.001) שיעור מקרי דלקת הריאה שלאחר הניתוח היה גבוה יותר בקרב אלו שנותחו בעזרת רובוט (סיכון יחסי: 2.2; רווח בר-סמך של 95%: 1.24-3.78; P=0.005).
העלות החציונית הייתה גבוהה יותר בשיטה הרובוטית ($9,788; טווח בין רבעוני: $7,105-12,780) לעומת השיטה הלפרוסקופית ($7,299; $5,650-9,583) באופן מובהק (P<0.001) עם פער ממוצע של $2,489 (רווח בר-סמך של 95%: $2,313-2,664) לרעת השיטה הרובוטית.
בעוד שהממצאים לגבי הסיבוכים קלים יותר להכללה לארצות אחרות, ממצאי השוואת העלות מוגבלים יותר למדינה ספציפית ועל כן יש לקחת בעירבון מוגבל את הסכומים שנמצאו, אם כי המסקנה אינה בהכרח שגויה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
