מתבגרים רבים אינם תופסים קנאביס כדבר מזיק, ולכן רבים מהם מתחילים להשתמש בו בקביעות (עד כדי שימוש יומיומי). מחקר זה בחן את השלכותיו של שימוש קבוע בקנאביס. המחקר כלל את משתתפי ה-Dunedin Study – מחקר שבו בוצע מעקב פרוספקטיבי אחר קוהורט של 1,037 משתתפים (בשנת 1972–1973) עד גיל 38 שנים. השימוש בקנאביס נבחן בגיל 18, 21, 26, 32 ו-38. מבחנים נוירופסיכולוגיים נערכו בגיל 13 ובגיל 38, והחוקרים בחנו את השינוי בתוצאה בשני המועדים.
עוד בעניין דומה
בקרב משתתפים שהשתמשו בקנאביס באופן קבוע נראתה הידרדרות קוגניטיבית גדולה יותר בהשוואה לאלו שלא השתמשו בקנאביס. בציון ה-IQ הכללי נראתה עלייה של 0.05 סטיות תקן בציון בין גיל 13 לגיל 38, ואילו בקרב משתמשי קנאביס נראתה ירידה בציון ה-IQ, שהייתה גדולה יותר ככל שעלה משך השימוש בקנאביס (עד ירידה של 0.38 סטיות תקן בקרב משתתפים שאובחנו כמכורים לקנאביס ב-3 מעקבים או יותר). הירידה אמנם הייתה מודגשת במיוחד בקרב משתתפים שהתמידו בשימוש בקנאביס במשך פרק זמן ממושך, אך נראתה גם בקרב משתתפים שהתמידו בכך במשך זמן קצר יותר. הידרדרות קוגניטיבית הכרוכה בשימוש בקנאביס נמצאה בתחומים שונים, בעיקר בתפקוד ביצועי (executive functioning) ובמהירות עיבוד המידע.
הבאתם בחשבון של שימוש בקנאביס ביום או בשבוע האחרון, עישון, התמכרות לאלכוהול או סמים אחרים ואבחנה של סכיזופרניה לא העלתה הסבר אלטרנטיבי לתופעה. התופעה נותרה בעינה גם כשהובאה בחשבון רמת ההשכלה. בנוסף, כל אחד מהמשתתפים הגדיר אדם שמכיר אותו היטב. בראיונות עם מכרים אלו דווח באופן מובהק על יותר הפרעות בזיכרון ובריכוז בקרב משתתפים שצרכו קנאביס בקביעות.
הירידה החמורה ביותר ב-IQ נמצאה בקרב משתתפים שהחלו להשתמש בקנאביס לפני גיל 18, גם לאחר שבוצע תיקון עקב העובדה שמשתמשים אלו נטו יותר להפוך למשתמשים מתמידים. כמו כן, בקרב משתמשים שהחלו להשתמש בקנאביס לפני גיל 18, נראתה ירידה קוגניטיבית גם אצל משתתפים שהשתמשו בקנאביס בתכיפות נמוכה בשנה הקודמת. כלומר, הפסקת השימוש בקנאביס לא הובילה לתיקון מלא של הירידה הקוגניטיבית.
החוקרים מסכמים כי על פי המצאים ייתכן שלקנאביס יש השפעה נוירוטוקסית על המוח בגיל ההתבגרות. לדבריהם הממצאים מדגישים את החשיבות של המאמצים למניעת השימוש בקנאביס בקרב מתבגרים.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: