שבעה שופטי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ קיבלו את המלצת ההסתדרות הרפואית והאיגוד למיילדות גינקולוגיה בפסק הדין תקדימי שפורסם אתמול (יום ב') בסדרת תביעות שאוחדו בכותרת "הולדה בעוולה". בית המשפט העליון פסק כי הנחיות הוועדה להפסקת היריון ישמשו בסיס להחלטות בתי המשפט בעתיד במקרים של תביעות בנושא "הולדה בעוולה".
עוד בעניין דומה
הר"י השתתפה בדיונים בסוגיה סבוכה זאת במעמד של ידיד בית המשפט. בין היתר התריעה על הבעייתיות שהייתה קיימת עד כה עקב היעדר קו מנחה אחיד בין הנחיות הוועדה להפסקת היריון לבין פסיקות בית המשפט. במצב זה, גם רופא שנהג על פי כל ההנחיות הרפואיות המקצועיות, היה עלול למצוא עצמו חשוף לתביעות משפטיות.
ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר הר"י הגיב על פסק הדין: "אנו מברכים את בית המשפט העליון ואת כבוד השופט אליעזר ריבלין המשנה לנשיא בית המשפט, שכתב את פסק הדין, על פסיקה זאת, המתקנת עוול רב שנים.
ביטול עילת ה"חיים כעוולה" כפי שנקבע בעבר, תואם את עמדתנו". אכן אין מקום לומר "טוב מותי מחיי". אמירה כזו מובילה לגישה בלתי סובלנית כלפי יילודים הסובלים ממוגבלויות ומייחסת להם נחיתות שבגללה ראוי למנוע מראש את לידתם.
הפסיקה החדשה היא צעד ראשון, משמעותי וחשוב בדרך ליישום המלצות ועדת מצא. הר"י קוראת לממשלה לאמץ במלואן את מסקנות הוועדה ולהקים קרן פיצויים ייעודית למשפחות שנולד להן תינוק פגוע". דוברות הר"י מסרה כי בימים הקרובים צפויה לעלות להצבעה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ מאיר שטרית ואחרים להקמת קרן פיצויים שתאפשר קבלת פיצוי כספי הולם ומהיר מבלי שיהיה על ההורים לפנות לערכאות משפטיות. "הר"י תומכת בהצעת החוק ומאמינה כי חוק זה יוביל לפתרון מצוקתן הקשה של אלפי משפחות בישראל".
בפסק הדין התקדימי והחשוב נקבע כי ילדים שנולדו עם מום, לא יוכלו לתבוע את הרופאים בגין רשלנות.
הרכב השופטים המורחב בראשותו של המשנה לנשיא אליעזר ריבלין כתב בפסק הדין: "אנו מרחיבים משמעותית את עילת התביעה העומדת להורי היילוד בגין "הולדה בעוולה" באופן המאפשר ליתן להורים אלו פיצוי כספי שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של היילוד, גם לאחר בגירתו ולמשך כל תוחלת חייו".
משמעות הפסיקה היא שילדים שנולדו עם מום לא יוכלו לתבוע את הרופאים שלא איתרו את המום במהלך ההיריון, חרף סדרת בדיקות שנעשו לאישה ההרה. עוד נפסק כי "ההכרה בעילה של הילד בגין "חיים בעוולה" איננה מתאפשרת על פי כללי המשפט ואף עומדת בסתירה לעקרונות יסוד שבהם עיקרון קדושת החיים, ההגנה על כבוד האדם וההכרה בזכותם של אנשים בעלי מוגבלויות לכבוד ולשוויון". עם זאת נקבע כי להורי הילדים עומדת עילת תביעה לפיצוי כספי עבור צורכי הילד הנובעים ממוגבלותו.
פסק הדין עסק בשאלה משפטית השנויה במחלוקת כבר 25 שנה. ההרכב כלל את השופטים ריבלין, הנשיאה בדימוס של בית המשפט העליון דורית בייניש, הנשיא אשר גרוניס והשופטים מרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, והם קבעו פה אחד שלא ניתן עוד להכיר בעילה שהוגדרה כעילת ה"חיים בעוולה". ההסבר שנתנו השופטים לשינוי שנתקבל לעומת פסיקה קודמת הוא ש"קיימים קשיים משפטיים מהותיים, הנוגעים הן ליסוד הנזק והן ליסוד הקשר הסיבתי, המקשים על ההכרה בעילת התביעה הזו במסגרת עוולת הרשלנות. הגדרת חייו של ילד מוגבל כ'נזק', מחייבת הכרעה שיפוטית בשאלה אם יש מצבים שבהם עדיף לו לאדם שלא היה נולד כלל משנולד. זו התמודדות עם שאלות מטאפיזיות המצויות בתחומי הפילוסופיה, המוסר והדת והן אינן עניין להכרעה שיפוטית". כן הצביעו השופטים על כך שההכרה בתביעת הילד בנימוק של "חיים בעוולה" לוקה לא רק בקשיים משפטיים, אלא גם בקשיים עקרוניים וערכיים.