גורמי סיכון

אלגוריתם לזיהוי נשים בסיכון גבוה לסרטן השחלה

בניסיון לסייע באבחון מוקדם של סרטן השחלה, פיתחו החוקרים אלגוריתם לזיהוי נשים הנמצאות בסיכון גבוה

19.03.2012, 10:00

סרטן השחלה הוא הסרטן השביעי בשכיחותו בקרב נשים, ובכל שנה מאובחנים ברחבי העולם כ-225,000 מקרים של סרטן השחלה. מרבית החולות בסרטן השחלה מאובחנות בשלב III (בשלב זה שיעור השרידות למשך 5 שנים הוא 20%) או בשלב IV (שיעור השרידות למשך 5 שנים הוא 6%). פחות מ-30% מהחולות מאובחנות בשלב I, ועבור חולות אלו שיעור השרידות למשך 5 שנים הוא 90%. לפיכך האתגר הוא אבחון מוקדם של סרטן השחלה, כיוון שככל שהאבחון מוקדם יותר השרידות גבוהה יותר ויש יותר אפשרויות טיפול.

צילום מיקרוסקופי של גידול בשחלה (ויקיפדיה)

צילום מיקרוסקופי של גידול בשחלה (ויקיפדיה)

הסימפטומים של סרטן השחלה אינם ספציפיים, ויש מעט גורמי סיכון מבוססים. על הרופא במרפאה הראשונית לזהות את המקרים המצריכים בירור נוסף, ואת המקרים המצריכים בירור דחוף. במחקר זה נעשה ניסיון ליצור אלגוריתם לחיזוי הסיכון, על מנת לאפשר אבחון מוקדם יותר.

מדובר במחקר קוהורט פרוספקטיבי, שכלל את כלל המטופלות בנות 30–84, המטופלות במרפאות באנגליה ובוויילס תוך שימוש במערכת ממוחשבת נפוצה, שלא אובחן אצלן סרטן שחלה בעבר או כריתת שחלות, ושלא נמצאו אצלן סימפטומים המוגדרים כ"דגל אדום" על פי ההנחיות הקיימות (ירידה בתיאבון, ירידה במשקל, כאבי בטן, תפיחות בטנית, דימום רקטאלי או דימום פוסטמנופאוזלי) בשנה החולפת. שליש מהמרפאות הוקצו אקראית לתיקוף האלגוריתם לאחר פיתוחו, ושני השלישים הנותרים שימשו לפיתוח האלגוריתם.

פיתוח האלגוריתם התבסס על קבוצה של 1,158,723 נשים. 196,466 (17%) מהן דיווחו על סימפטום "דגל אדום" אחד, 2,223 (0.2%) דיווחו על שני סימפטומים, ו-33 נשים בלבד דווחו על שלושה סימפטומי "דגל אדום" או יותר. במהלך המחקר זוהו 976 מקרים של סרטן השחלה – 48 מקרים ל-100,000 שנות אדם.

גורמים שנמצאו קשורים בסיכון לפיתוח סרטן השחלה היו גיל, היסטוריה משפחתית של סרטן השחלה (סיכון מוגבר פי 9.8), אנמיה (סיכון מוגבר פי 2.3), כאב בטן (סיכון מוגבר פי 7), תפיחות בטנית (סיכון מוגבר פי 23), דימום רקטאלי (סיכון מוגבר פי 2), דימום פוסטמנופאוזלי (סיכון מוגבר פי 6.6) ירידה בתיאבון (סיכון מוגבר פי 5.2) וירידה במשקל (סיכון מוגבר פי 2). גורמים אחרים שנבחנו לא זוהו כגורמי סיכון עצמאיים לפיתוח סרטן השחלה (עצירות, שלשול ,עייפות, תכיפות במתן שתן, BMI, עישון, צריכת אלכוהול ועוד).

תיקוף האלגוריתם התבסס על קבוצה של 608,862 נשים, אצל 538 מהן נשים זוהה סרטן השחלה – 50 מקרים ל-100,000 שנות אדם. נמצא כי האלגוריתם הסביר 57.6% מהשונות בזמן האבחנה. כמו כן, בקרב נשים מעל האחוזון ה-90 של רמת הסיכון המחושבת נמצאו 63.2% ממקרי סרטן השחלה שאובחנו.

החוקרים מסכמים כי המודל שפותח משמש להערכת הסיכון לסרטן השחלה על בסיס משתנים קליניים הזמינים לרופא הראשוני. חלק מהגורמים המשמשים כיום להערכת סיכון (כגון תכיפות במתן שתן) זוהו כבלתי קשורים לסיכון מוגבר, ומשתנים אחרים, שאינם משמשים כיום להערכת סיכון (כגון אנמיה), זוהו ככרוכים בסיכון מוגבר.

האלגוריתם עצמו אינו משמש לאבחנה של סרטן השחלה, אולם תפקד היטב בזיהוי נשים הנמצאות בסיכון גבוה בקבוצת התיקוף. יש צורך במחקר נוסף לגבי דרכי ההטמעה של האלגוריתם, יחס עלות תועלת של השימוש בו והשפעתו, אם יוטמע, על תזמון האבחנה ועל התמותה עקב סרטן השחלה.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Hippisley-Cox et al.;Identifying women with suspected ovarian cancer in primary care: derivation and validation of algorithm, BMJ. 2011 Jan 4;344:d8009

נושאים קשורים:  גורמי סיכון,  סרטן השחלה,  מחקרים
תגובות