חדשות

מחקר בהדסה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפוסט טראומה יעיל מטיפול תרופתי

המחקר בחן את היכולת למנוע תסמונת דחק פוסט-טראומטית וגם את השפעת העיכוב במתן הטיפול

במחקר חדש שבוצע במחלקה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי-אוניברסיטאי הדסה עין-כרם, נמצא כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יעיל יותר מטיפול בתרופות נוגדות דיכאון במניעת תסמינים פוסט-טראומטיים. את המחקר הוביל פרופסור אריה שלו, שכיהן כמנהל המחלקה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי בעשור האחרון. שאר חברי הצוות היו ד"ר שרה פרידמן מנהלת היחידה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ד"ר רונדה אדסקי מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית, ד"ר יעל אררה-אנקרי מהמחלקה לפסיכיאטריה ויוסי ישראלי-שלו שריכז את המחקר. דיווח על המחקר מתפרסם ב-Archives of General Psychiatry.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (אילוסטרציה)

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (אילוסטרציה)

בהודעת הדסה על המחקר נמסר כי המחקר בחן את היכולת למנוע תסמונת דחק פוסט-טראומטית באמצעות התערבות מוקדמת. נמצא כי חלק ניכר מהסובלים מסימפטומים טראומטיים לאחר האירוע, החלימו ללא כל טיפול וכי התערבות קלינית לא תסייע להם. עוד התגלה כי במקרה של עיכוב במתן טיפול לתסמונת, לא יגדל הסיכון לסימפטומים הכרוניים.

במחקר השתתפו 242 נבדקים שסבלו מאירוע טראומטי זמן קצר לפני הטיפול ופיתחו תסמיני פוסט-טראומה מלאים. הם חולקו לארבע קבוצות: שתי הקבוצות הראשונות קיבלו טיפול קוגניטיבי: האחת - בחשיפה, שבמהלכה נעשה אימון נשימה מבוקר תוך שחזור החוויה הטראומטית, והשנייה - באמצעות חשיבה ובנייה מחודשת של תמונת העולם שהטראומה יצרה. קבוצה נוספת קיבלה טיפול בתרופה נוגדת דיכאון (ציפרלקס). קבוצת הביקורת קיבלה פלצבו. חברי הקבוצה הרביעית, שהראו תסמיני פוסט-טראומה גם לאחר חמישה חודשים, טופלו אף הם באמצעות חשיפה.

כעבור כשמונה חודשים נמצא כי כ-77% עד 79% מחברי הקבוצה שטופלו בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית הבריאו, בעוד שבקרב הקבוצה שטופלה בתרופות, הבריאו כ-53% עד 58% בלבד. עוד התברר שהטיפול התרופתי לא היה אפקטיבי יותר מאשר היעדר כל טיפול. פרופסור שלו מסר: "לא הצלחנו להוכיח שתרופות נוגדות דיכאון מצליחות למנוע סיכונים לפתח הפרעה פוסט-טראומטית מתמשכת בשלבים המוקדמים".

החוקרים בחנו האם נדרש טיפול מיידי בקרב מי שאיננו סובל מתסמונת דחק פוסט-טראומטית מלאה. "הממצאים מלמדים שלא כל אחד זקוק לטיפול כדי להחלים, אלא רק אלו הסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית מלאה ובת-אבחון", ציין פרופסור שלו. "ניתן להשקיע", הדגיש, "את מרב משאבי הטיפול באלו אשר לא יחלימו ללא טיפול, וזאת על-ידי אבחון קליני מלא לפני תחילת הטיפול". באשר למקרה של התערבות קלינית מאוחרת, הבהיר פרופסור שלו, כי אפשרי עיכוב מתקבל על הדעת במידה שאין אפשרות למתן טיפול קליני מוקדם.

התסמונת הפוסט-טראומה נפוצה בקרב כשבעה אחוזים מהאוכלוסייה. באזורי אסון השיעורים גבוהים אף יותר. תסמיני הפוסט טראומה מוגדרים כחודרניים: סיוטי לילה, פלאשבקים, עוררות יתר וקהות רגשית המלווה בהימנעות מגירויים. פעמים רבות המאובחנים סובלים גם מדיכאון.

תמצית הדיווח על המחקר

נושאים קשורים:  חדשות,  דיכאון,  טיפול קוגניטיבי-התנהגותי,  פרופסור אריה שלו,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות
michal
19.02.2013, 19:21

Hi

Can I please get the link to the original artical at the: "Archives of General Psychiatry" please?

Thanks :)
Michal