מחקרים מראים קשר גנטי בין הגן Reelin לבין סכיזופרניה. רמת הביטוי של Reelin בקרב חולים שסובלים מסכיזופרניה או מהפרעה דו-קטבית, נמוכה יותר מזו שבקרב אנשים בריאים. רמת הביטוי של Reelin יורדת בעקבות לחץ נפשי כרוני, ומשתנה בהשפעת תרופות אנטי-פסיכוטיות, נוגדי-דיכאון ומייצבי מצב-רוח.
עוד בעניין דומה
כדי ללמוד על ההשפעה של רמת ה-Reelin על ההתנהגות, יצרו חוקרים מאוניברסיטת ברצלונה עכברים שחסרים את הגן Reelin ועכברים שמבטאים Reelin ביטוי-יתר. עכברים שחסרו את הגן Reelin סבלו מהפרעות מוטוריות חמורות ולא התאימו למבדקים התנהגותיים. במצב הבסיסי התנהגו העכברים שביטאו Reelin ביטוי-יתר כמו העכברים הנורמליים. אולם, כאשר הופעל עליהם לחץ (stress), נראה היה שהעכברים שמבטאים Reelin ביטוי יתר עמידים יותר להשפעתו: ב-FSTי(forced swin test) שנערך לאחר טיפול כרוני עם קורטיקוסטרון, משך הזמן שצפו על המים היה קצר יותר; התגובות שלהם עקב סנסיטיזציה עם קוקאין היו מתונות יותר; ההשפעה של אנטגוניסט של NMDA על PPI הייתה פחותה; העלייה בפעילות הסינפטית שמתווכת על-ידי NMDA NR2B הייתה פחותה. הממצאים מצביעים על המסלול של Reelin כעל אתר-מטרה לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: