טיפול אנטיביוטי

המאפיינים של מתן אנטיביוטיקה לילדים כנגד זיהום בדרכי השתן

ב- 70% מהביקורים אצל רופאי ילדים עקב זיהום בדרכי השתן ניתנו מרשמים לאנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה שנרשמה בתדירות הגבוהה ביותר היתה טרימתופרים-סולפאמתוקסאזול. עלייה נצפתה במתן צפלוספורינים מן הדור השלישי

17.07.2011, 12:58
אנטיביוטיקה (אילוסטרציה)

אנטיביוטיקה (אילוסטרציה)

חוקרים מארצות-הברית בחנו את המאפיינים של מרשמים לאנטיביוטיקה כנגד זיהומים בדרכי השתן שניתנו על-ידי רופאי ילדים בשנים 2007-1998.

ב-70% מהביקורים ניתנו מרשמים לאנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה שנרשמה בתדירות הגבוהה ביותר (49% מהביקורים) היתה טרימתופרים-סולפאמתוקסאזול. בכשליש מהביקורים נרשמה אנטיביוטיקה בעלת טווח-פעילות רחב. למרות שלא נצפתה עלייה בשימוש באנטיביוטיקה בעלת טווח-פעילות רחב, עלתה השכיחות של מתן צפלוספורינים מן הדור השלישי מ-12% ל-25%.

גורמים בלתי-תלויים שהשפיעו על מתן אנטיביוטיקה בעלת טווח-פעילות רחב היו גיל (יחס צולב 6.4, רווח בר-סמך של 95% 2.2 - 18.7 בין ילדים שגילם פחות משנתיים לבין בני נוער שגילם 13 - 17 שנים), מין (יחס צולב 3.6, רווח בר-סמך של 95% 1.6 - 8.5 בין בנות לבנים), מעלות החום (יחס צולב 2.9, רווח בר-סמך של 95% 1.0 - 8.6 כשמעלות החום 100.4ºF או יותר).

ערכה: ד"ר דורית שנון

מקור:

National Ambulatory Antibiotic Prescribing Patterns for Pediatric Urinary Tract Infection, 1998–2007: Copp H.L. et al., Pediatrics Vol. 127 No. 6 pp. 1027 -1033 June 1, 2011
י(doi: 10.1542/peds.2010-3465)

נושאים קשורים:  טיפול אנטיביוטי,  אנטיביוטיקה,  זיהום בדרכי השתן,  דלקת בדרכי השתן,  מחקרים
תגובות