חוקרים מארצות-הברית בחנו את המאפיינים של מרשמים לאנטיביוטיקה כנגד זיהומים בדרכי השתן שניתנו על-ידי רופאי ילדים בשנים 2007-1998.
עוד בעניין דומה
ב-70% מהביקורים ניתנו מרשמים לאנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה שנרשמה בתדירות הגבוהה ביותר (49% מהביקורים) היתה טרימתופרים-סולפאמתוקסאזול. בכשליש מהביקורים נרשמה אנטיביוטיקה בעלת טווח-פעילות רחב. למרות שלא נצפתה עלייה בשימוש באנטיביוטיקה בעלת טווח-פעילות רחב, עלתה השכיחות של מתן צפלוספורינים מן הדור השלישי מ-12% ל-25%.
גורמים בלתי-תלויים שהשפיעו על מתן אנטיביוטיקה בעלת טווח-פעילות רחב היו גיל (יחס צולב 6.4, רווח בר-סמך של 95% 2.2 - 18.7 בין ילדים שגילם פחות משנתיים לבין בני נוער שגילם 13 - 17 שנים), מין (יחס צולב 3.6, רווח בר-סמך של 95% 1.6 - 8.5 בין בנות לבנים), מעלות החום (יחס צולב 2.9, רווח בר-סמך של 95% 1.0 - 8.6 כשמעלות החום 100.4ºF או יותר).
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור:
National Ambulatory Antibiotic Prescribing Patterns for Pediatric Urinary Tract Infection, 1998–2007: Copp H.L. et al., Pediatrics Vol. 127 No. 6 pp. 1027 -1033 June 1, 2011
י(doi: 10.1542/peds.2010-3465)