דעות

דרושה מנהיגות נוסח בריטניה

שינוי סדר העדיפות הלאומי בבריטניה הוביל לשיפור דרמטי בתפקוד מערכת הבריאות הציבורית שלה. אצלנו, לעומת זאת, מתגאים אנשי האוצר בכך שההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הוקפאה בעשורים האחרונים

למערכת הבריאות הציבורית בממלכה הבריטית אין "שם טוב". משך שנים רבות הוקצו רק 7.3 אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי של בריטניה לטובת מערכת זו, שסבלה מדימוי נמוך וזמני המתנה בלתי סבירים לבדיקה על ידי רופאים מומחים ולניתוחים. בשנת 2000 הוביל טוני בלייר רפורמה משמעותית ושינה את סדרי העדיפות הלאומיים. באופן הדרגתי, הגדילה הממשלה הבריטית את חלקה של ההוצאה הלאומית לבריאות מ- 7.3 עד לשיעור של 9.3 אחוזי תוצר בשנת 2010.

בעקבות שינוי דרמטי זה בהקצאת המשאבים, חל שינוי מהותי באיכות השירותים שמספקת המערכת למבוטחים. זמן ההמתנה לניתוח החלפת מפרק הירך שעמד על 2-3 שנים בשנת 2000, ירד ל- 4-6 שבועות בשנת 2010, זמן ההמתנה לאשפוז לאחר החלטת רופא המשפחה שנמדד בשנת 2000 בחודשים, נמדד היום בשבועות בודדים. זמן ההמתנה לביצוע בדיקות MRI שנע בשנת 2000 בין 3-6 חודשים, נמדד היום בשבועות ספורים ומעל 97% מהחולים נבדקים על ידי רופא המשפחה תוך 48 שעות מרגע הפניה.

שינוי סדר העדיפות הלאומי בבריטניה הוביל לשיפור דרמטי בתפקוד מערכת הבריאות הציבורית.
אצלנו, לעומת זאת, מתגאים אנשי האוצר בכך שההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הוקפאה בעשורים האחרונים ונותרה סביב 7.8 אחוזי מהתל"ג. לצערנו הובילה מדיניות זו את מערכת הבריאות למשבר העמוק בתולדותיה.

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 מצביע על תפוסת יתר של 96% בכלל מחלקות האשפוז במדינת ישראל בהשוואה ל-75% במדינות ה- OECD, ותפוסה של 98% במחלקות הפנימיות עם שיאים של 150% בתקופות עומס, נתונים המצביעים על חוסר התאמה קיצוני בין התשתית לגידול באוכלוסיה.

הסכנות מתפוסת יתר ברורות - איכות הטיפול בתנאי צפיפות אינה מיטבית, סכנת ההידבקות גבוהה ואף מנכ"ל משרד הבריאות, המצוטט בדו"ח מבקר המדינה, מודה ש"כל יום נפגעת איכות הטיפול בחולים עד סכנת חיים".

הצפיפות במחלקות מובילה לקיצור משכי האשפוז במטרה לפנות מקום לחולים חדשים, דבר הגורר אשפוזים חוזרים בשיעורים גבוהים ולא מקובלים בעולם המערבי.

בשל אילוצי העומס וחוסר התאמת התשתיות לצרכים, מטופלים מדי יום כ-500 חולים מונשמים במחלקות רגילות ולא ביחידות לטיפול נמרץ, דבר הגורר, על פי מחקרים, עליה בשיעורי התמותה של חולים אלה.

על פי בדיקת מבקר המדינה מטפלים הרופאים המעטים במחלקות ב-88% יותר חולים מהקבוע בתקן, דבר העלול להוביל לעליה בשיעור הטעויות ולפגיעה בבריאות החולים.

למרות כל נתונים מדאיגים אלה ממשיכה ישראל להיות אחת המדינות המובילות בעולם מבחינת שיפור במדדי הבריאות של האוכלוסייה (הפרמטר הטוב ביותר מבין 11 שנבדקו בנוגע לישראל על פי מדד החיים הטובים של ה- OECD) - הדבר נובע בעיקר מאיכותם ומחוייבותם של רופאיה והצוותים הרפואיים המגשרים, במסירות ובמקצועיות, על פערים אלה.

דרישת רופאי ישראל להציל את מערכת הרפואה הציבורית נתקלת בתגובה צינית מצד אנשי האוצר. כשהתייחסו אנשי האוצר לפער בין הצעותיהם לרופאים להסכמות הטריות עם אנשי הסגל האקדמי ענו "...הרופאים הם אלה שהעלו את הבעיות שיש במערכת ועליהם להקצות חלק מהתוספת שיקבלו לצורך פתרון בעיות אלה..." ("דה מרקר" 23/5/2011).

חלקה של הממשלה בהוצאה הלאומית לבריאות ירד בהדרגה מאז 1995 וזאת במקביל לעליה משמעותית במימון הפרטי של שירותי בריאות (מ- 30.3 אחוזים ב- 1995 ל- 41.5 בשנת 2009). על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו ב- 2010, חלקה של ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה לבריאות בישראל הינו מהנמוכים בעולם ובודאי שאינו עומד בסטנדרטים אירופאים.

בעת הזו דרושה מנהיגות החלטית וחזון, כפי שהפגין טוני בלייר בשנת 2001 בבריטניה כשהבין שיש צורך לשנות סדרי עדיפות לאומית, על מנת לחלץ את מערכת הבריאות מהמשבר.

בעת הזו יש לחזור ולהגדיל את חלקה של הממשלה בהוצאה הלאומית לבריאות - הגדלה שתבטא את מחויבותה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.

אני קורא לראש הממשלה ושר הבריאות מר נתניהו לקרוא את הכתובת על הקיר ולהקצות את המשאבים הנדרשים לתיקון הזנחה רבת שנים זו ובכך להציל את הרפואה הציבורית בישראל!

נושאים קשורים:  דעות,  מערכת הבריאות הציבורית
תגובות